"ניו יורק טיימס": נטלתם גלולה? זו כנראה היתה תרופה של טבע

ניו יורק טיימס



>> המטוס הפרטי של פייזר, יצרנית התרופות הגדולה בעולם, עומד לרשות המנכ"ל ג'פרי קינדלר לצורך טיסות עסקיות ומספר מוגבל של טיסות לצרכים אישיים.

גם בכירי המתחרה, מרק, נהנים משימוש במטוס הפרטי של החברה. אך כאשר וויליאם מארת, מנכ"ל ספקית התרופות במרשם הגדולה בארה"ב, צריך לחצות את המדינה, הוא טס בטיסות מסחריות. בטיסות טרנס-אטלנטיות, מוותר מארת, העומד בראש טבע צפון אמריקה, על טיסה במחלקה הראשונה ומסתפק במחלקת עסקים.



מארת עומד בראש אחת החטיבות החשובות ביותר של טבע, החברה הישראלית ששמה אולי לא מוכר בכל בית בארה"ב, אך היא יצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם. טבע ביססה את מעמדה באמצעות רכישות אגרסיביות, משמעת אסטרטגית, בקרת איכות, מחירים נמוכים, ומסירות לחסכנות תאגידית. "אנחנו קיבוצניקים", אומר מארת, קתולי אירי שגדל בשיקגו, הרחק מהנגב. "חסכנות אין פירושה שעושים פחות, אלא שעושים את אותם הדברים ואף יותר, בפחות כסף".



טבע, למעשה, עושה די והותר. ב-2009 תרופותיה של טבע סיפקו כמעט 630 מיליון מרשמים בארה"ב, והפכו אותה לספקית גדולה יותר בארה"ב מפייזר, נוברטיס, ומרק גם יחד. בתקופה שבה התרופות הגנריות הזולות צוברות פופולריות בקרב צרכנים, טבע תופסת עמדה מרכזית במגזר הבריאות, שעובר שינויים מרחיקי לכת שצפויים להעניק למיליוני חולים בארה"ב גישה לתרופות.



עשרות תרופות פופולריות צפויות לאבד את הגנת הפטנט שלהן, ולהוביל פריחה של תרופות גנריות. טבע, שמובילה את ענף התרופות הגנריות, צפויה לצבור נתח שוק גדול אף יותר, להערכת אנליסטים, הודות למוניטין שטיפחה כיצרנית תרופות זולות באיכות גבוהה. "כשמייצרים 60 מיליארד כדורים בשנה ב-38 מקומות בעולם", אומר שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, "איכות המוצר צריכה להיות בעדיפות עליונה".



חברה בעלת תעוזה וכוח



כמו כל יצרנית גנרית טיפוסית, טבע אינה מפרסמת או ממתגת את מוצריה חסרי השם. אך היא מספקת שישית מהתרופות במרשם בארה"ב.



גודלה של טבע מעניק לה יתרונות עצומים. החברה מייצרת כיום סוגים כה רבים של מוצרים, עד כי בתי מרקחת ומשווקים סיטוניים פונים אליה כספקית יחידה לכל התרופות. יש לה קופת מזומנים גדולה דיה לרכישת יצרנית גנרית ממוקמת היטב מבחינה אסטרטגית מדי שנתיים. ולטבע יש תעוזה וכוח כדי לקרוא תיגר על פטנטים של יצרניות תרופות אתיות, ולזכות בהסדרים. כל זה הוביל לשבירת שיאים בענף התרופות הגנריות.



מ-1999 ל-2009, הכנסות טבע צמחו מ-1.3 מיליארד דולר לכ-14 מיליארד דולר. רווחיה זינקו מ-135.5 מיליון דולר לכ-2 מיליארד דולר. מחיר המניה זינק כמעט פי חמישה מ-11.5 דולר במאי 2000, ל-57.37 דולר ב-7 במאי 2010 (פחות מהשיא שנרשם השנה - 64.54 דולר). ינאי אמר למשקיעים בינואר כי הוא שואף להגדיל את הכנסות החברה ל-31 מיליארד דולר עד 2015.



"בטבע יש תרבות של מצוינות שאני לא רואה כמעט במגזר התרופות - לא ביצרניות הגנריות ולא ביצרניות האתיות", אומר ריצ'רד סילבר, אנליסט ברקליס קפיטל המסקר את טבע מאז 93'. "הם פשוט עושים הכל טוב יותר".



יצרניות תרופות מקוריות לרוב משקיעות 800 מיליון דולר במחקר, פיתוח ושיווק של תרופה עבור מחלה כרונית. בגין עלויות אלה, הן גובות מחירים גבוהים עבור התרופות, והן מצהירות על הצלחתן באמצעות מטה ומשרדים מפוארים. לעומת זאת, במטה של טבע צפון אמריקה, המנכ"ל יושב במשרד בקומת הקרקע המשקיף אל מגרש החניה.



אך טבע אינה מתקמצנת במה שחשוב: היא השקיעה 20 מיליון דולר במרכז הפצה חדשני בשטח 16,250 מ"ר בבניין הסמוך. במתקן העצום, מלגזות מונחות אלחוט נעות לאורך מדפים עמוסים תרופות בגובה שבע קומות. המדפים צפופים כדי שטבע תוכל לנצל את המרחב לאכסון מירבי. מערכות ממוחשבות מנהלות את המלאים וההזמנות, ומחשבות את המסלולים המיטביים למלגזות. מסועים באורך של 1.5 ק"מ מתנקזים למערכת מצלמות המנתבת את התרופות לחבילות המיועדות לרשתות מסוימות.



לפני עשור, גודל מרכז ההפצה של טבע היה פחות ממחצית ממרכז זה, ותופעל באופן ידני. כיום, המנגנון מאפשר משלוח של יותר מ-7 מיליון יחידות מדי שבוע, ולדברי טבע, זמני האספקה שלה יותר צפוים - יתרון נוסף עבור החברה.



כבר לא היה לאן להתרחב בישראל



אלי הורביץ, מנכ"ל טבע ב-1976-2002 פרש השנה מתפקידו כיו"ר החברה. מגזר התרופות בישראל היה ערב-רב של תאגידים משפחתיים כשהורביץ החל למזגן בשנות ה-60. לפי מחקר של הרווארד, עד שנות ה-80, לטבע, עם הכנסות בסך 50 מיליון דולר, כבר לא היה לאן להתרחב בישראל. הורביץ קרא לבכירי החברה להתרחב לשוק המערבי.



התזמון שלו לא יכול היה להיות טוב יותר: ב-84' העביר הקונגרס האמריקאי את חוק האץ'-וקסמן, שיצר הליך פדרלי מואץ לאישור תרופות גנריות, וסיפק תמריצים ליצרניות גנריות לערער על פטנטים של יצרניות תרופות מקור.



תרופות גנריות כיום ממלאות כ-75% מהמרשמים בארה"ב - לעומת 47% לפני עשור, לפי חברת המחקר ims הלת'. טבע היא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המגזר - והנהנית העיקרית מהגידול. היא נכנסה לשוק האמריקאי באמצעות מיזם משותף עם קונצרן הכימיקלים וו.ר. גרייס, ומאוחר יותר רכשה אותו.



לאחר צמיחה אורגנית מרשימה ורכישות בסך 20 מיליארד דולר בעשור האחרון, נהנית טבע משווי שוק של כ-53 מיליארד דולר. היא גם נכנסה לתחום תרופות המקור - מהלך חריג עבור יצרנית גנרית. תרופת הלהיט שלה, קופקסון, שנועדה לטפל בטרשת נפוצה, פותחה בשיתוף עם חוקרים בישראל. לדברי ינאי, חברות שמתפתחות במדינות קטנות עם משאבים מוגבלים לומדות לפתור בעיות בצורה מתוחכמת, חסכנית ולוחמנית. "הצורך הוא אבי ההמצאה", אומר ינאי.



עם זאת, בעוד שהפעילות הגנרית של טבע ממשיכה לצמוח, היא עומדת בפני אתגר המאפיין חברות צומחות: שמירה על בקרת איכות.



בחודש שעבר האשים מינהל המזון והתרופות האמריקאי (fda) את החברה בהפרות תקנות ייצור חמורות במפעל בקליפורניה. טבע נאלצה ב-2009 להוריד מהמדפים אלפי בקבוקי פרופופול - תרופת הרדמה תוך ורידית המשמשת בניתוחים, אך לטענת הרגולטור לא הצליחה להבטיח כי הבעיה לא תישנה. טבע אמרה כי היא משתפת פעולה עם המינהל, וסגרה את המפעל בסוף אפריל כדי לבחון את הליך הייצור.



אך הבעיה הרגולטורית מדאיגה חלק מהאנשים העוקבים אחר טבע. "האם הם באמת מסוגלים להיות עם יד על הדופק על כל חברה קטנה שהם רוכשים, כל יצרנית גנרית וכל ספקית רכיבים?", שואל ג'ו גריידון, פרמקולוג ומייסד אתר האינטרנט people's pharmacy.



טבע מציינת כי החברה כמעט ואינה זוכה לנזיפות מצד ה-fda וכי מתוך מחויבותה לאיכות היא גם אינה מעבירה את הייצור להודו ולסין בניסיון לצמצם את עלויות הייצור - בניגוד לכמה ממתחרותיה.



למרות זאת, היא מצליחה להתמודד עם התחרות. "לא ברור איך היא מצליחה", אומר טרון חאנה, פרופ' בהרווארד וממחברי המחקר על טבע. "היא פשוט קונה בקצב מהיר יותר".