>> מצבו של השלטון המקומי הערבי הולך ומחמיר, וזאת למרות שראשי הרשויות הערביות הצליחו להעלות את שיעורי הגבייה של הארנונה בצורה מרשימה - מ-18.6% ב-2005 ל-30.2% ב-2008. עם זאת, הם כשלו בהוצאת הרשויות מהמשבר העמוק שבו הן נמצאות, מכיוון שהשיפור בשיעור הגבייה לא היה בסכום מספיק לכיסוי גירעונותיהן.
בבדיקה בדו"חות מבוקרים של הרשויות המקומיות הערביות ל-2008, מצאתי כי גם אם שיעור הגבייה בשנה מסוימת היה מגיע, תיאורטית, ל-100%, גם אז הסכומים הנגבים מתשלומי ארנונה לא היו מספיקים לתשלום משכורות ולאספקת שירותים בסיסיים ברשויות. במלים אחרות, גודל העוגה מהכנסות הארנונה הוא קטן בגלל תעריף הארנונה המינימלי למ"ר שהרשויות מחייבות, וממיעוט העסקים והמוסדות הממשלתיים הממוקמים ביישובים הערביים.
תעריף הארנונה בעסקים הוא פי שניים ממגורים, וגם שיעור הגבייה בעסקים גבוה יותר באופן משמעותי משיעור הגבייה ממגורים. במלים אחרות, קיום עסקים ביישוב מגדיל את שיעור הגבייה הכללי של הארנונה וגם את סך כל ההכנסות ממנה. המחסור בהכנסות מאלץ את הרשות המקומית הערבית לפנות לשלטון המרכזי להזרמת כספים נוספים הנחוצים לתפקודה הבסיסי.
שיעור הגבייה במגזר היהודי ב-2008 היה 65.6%. כלומר, פי שניים מהמגזר הערבי. ההסבר העיקרי לפער הזה הוא הדירוג הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את תושבי היישובים הערביים. העובדה שחיוב הארנונה מהווה כ-6.9% מהכנסתה של משפחה ערבית (לעומת כ-4.6% בלבד למשפחה יהודית), גורם לכך שהארנונה מהווה מעמסה על תקציב המשפחה הערבית ומשנה את סדר עדיפויותיה. ואולם ככל הנראה, לממשלה נוח יותר להאשים את ראשי הרשויות הערביות בנחיתות ניהולית ובאכיפה רפויה מלהודות בכישלונה בחיזוק היישובים הערביים.
לאור הגירעונות הכספיים של הרשויות המקומיות הערביות ובקשותיהן לקבלת סיוע מהממשלה, מינה שר הפנים חשבים מלווים ל-51 מתוך 71 רשויות. זהו דבר מדאיג שמשקף את מגמת הידרדרות שחלה בעצמאותן של הרשויות המקומיות הערביות ובהתמוטטות היסוד הדמוקרטי של הממשל המקומי בישראל.
היציאה מהמשבר כרוכה במאמץ משולב של הממשלה ושל ראשי הרשויות הערביות. הממשלה צריכה להזרים יותר כספים לשיפור מעמדו הכלכלי של היישוב הערבי, וראשי הרשויות הערביות צריכים להעמיק את האכיפה ולהגביר את אמון האזרח בהם כדי להביאו למצב שישלם את מסיו מתוך תחושת שייכות.
ייתכן כי תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובים במגזר המיעוטים שיזם שר המיעוטים אבישי ברוורמן, שאמורה להזרים 800 מיליון שקל לפיתוח המגזר, היא אחד הסימנים החיוביים לפעולה בכיוון זה. ואולם הסיוע המובטח הוא מועט מדי, והתוכנית תזכה להערכה רק אם תגיע לידי מימוש. הממשלה צריכה לשתף את ראשי הרשויות הערביות בטוויית הפתרון - כי ציוויליזיציה לא יכולה לצמוח לצד "מחנות פליטים".
הכותב הוא חוקר של הממשל המקומי הערבי מטעם מכון דיראסאת
הרשויות הערביות מידרדרות - באשמתן ובאשמת הממשלה
רפיק חאג'
10.5.2010 / 6:49