האוצר: להוציא הבנקים מידי הטייקונים

משרד האוצר בוחן טיפול מקיף בבעיית הריכוזיות במשק, ולשם כך נערכו מפגשים ראשוניים ללימוד הבעיה והיקפה, לרבות העלאת רעיונות ראשוניים לצמצום הריכוזיות. באחרונה נערך מפגש בעניין עם כמה אנשי אקדמיה וחוקרים, בהם פרופ' ישי יפה, עם שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ. לשר ניתנה סקירה על פירמידות השליטה והבעייתיות הכרוכה בקיומן מבחינת רמת התחרות במשק, ריכוז כוח ומקורות כספיים בידי קבוצה מצומצמת של גורמים משקיים, וההשלכות של אלה על כלכלת ישראל.

במפגש שקיים האוצר עלו רעיונות לצמצום הריכוזיות. בין השאר דובר על הבעייתיות שנוצרה אחרי פרסום המלצות ועדת ברודט ב-1996, שאסרו על בנקים לשלוט בתאגידים ריאליים. כתוצאה מההמלצות של אותה ועדה מכרו אז בנק לאומי ובנק הפועלים את השליטה בשורה של חברות, בהן כור, כלל, פועלים השקעות, אמפל, דלק, מגדל ואפריקה ישראל. אותה החלטה תרמה לביזור מוקדי הכוח במשק ובעקבותיה נולדו מי שמכונים "הטייקונים". אנשי עסקים שהיו פעילים קודם לכן בהיקפים בינוניים ניצלו את ההחלטה לכפות על הבנקים את מכירת השליטה בתאגידים ריאליים והשתלטו על חברות גדולות במשק. זו היתה התפתחות חיובית שהמדינה ביקשה לקדם. כך השתלטו יצחק תשובה על דלק, לב לבייב על אפריקה ישראל, בני שטיינמץ על אמפל (שנמכרה בהמשך ליוסי מימן) וכור וכלל, שנמכרו בהמשך לאי.די.בי, שעליה השתלט נוחי דנקנר.

ואולם ועדת ברודט לא פתרה את המצב ההפוך, שבו תאגידים ריאליים (או בעלי השליטה בתאגידים ריאליים) שולטים גם בתאגידים פיננסיים כמו בנקים וחברות ביטוח. וכך יוצא שמרבית הבנקים וחברות הביטוח בישראל נשלטים על ידי אנשי עסקים שבבעלותם יש חברות ריאליות.

תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק הענקית, שולט גם בחברת הפניקס ובבית ההשקעות אקסלנס; שרי אריסון, ששולטת בקבוצת השקעות ומחזיקה בין היתר את השליטה בחברת שיכון ובינוי שולטת בבנק הפועלים; צדיק בינו, בעל השליטה בחברת פז ובנדל"ן, שולט גם בבנק הבינלאומי; ודנקנר, בעל השליטה באי.די.בי שהיא בעלת עשרות חברות, שולט בחברת כלל ביטוח ובבית ההשקעות כלל פיננסים.

בעת המשבר של 2008 - כאשר חברות התקשו לפרוע את החוב שלהן למשקיעים ולבנקים - התעוררה בעיה זו ביתר שאת וניגודי העניינים בתוך הקבוצות נהפכו לבלתי אפשריים. נוצר מצב שבו מצד אחד ייתכן שחברה לא תפרע את חובה, ומצד שני, בעל השליטה בה שולט גם בחברת ביטוח, בית השקעות או בנק. אותם מוסדות פיננסיים היו הנושים של החברה, שכן כל אחד מהם מנהל עשרות מיליארדי שקלים של חוסכים ופנסיונרים. וכך יוצא שבעל הבית של חברת הביטוח או בית ההשקעות עלול להיות האחראי הישיר לפגיעה בלקוחות שלו במקרה שהוא לא פורע את חובו בכובע שלו כבעל שליטה בתאגיד ריאלי. כך עלתה השאלה למשל עד כמה יילחמו מנהלי ההשקעות שעובדים אצל טייקונים כנגד טייקונים שלא משלמים חובות.

הדיונים באוצר בנושא באים שבועות ספורים אחרי הדו"ח של בנק ישראל שיצא גם הוא נגד חברות האחזקה הגדולות במשק הישראלי. הבנק המרכזי הזהיר כי חברות האחזקה הגדולות מייצרות סיכון ליציבות המשק בעת משבר, ולכן הוא המליץ להגביל את פעילותן. בין השאר הציע הבנק לשקול הטלת מס על חלוקת דיווידנד בתוך חברות אחזקה ולהגביל את השליטה של חברות אחזקה בחברות הבנות. ואולם ההמלצה הדרמטית ביותר של בנק ישראל היתה ההצעה לאסור על חברות האחזקה להחזיק בחברות פיננסיות.

הטענה היא שההחזקות הצולבות בתאגידים ריאליים ופיננסיים גם יחד מעניקות לשולטים בהן עוצמה גדולה, בזכות היכולת לכוון את מקורות המימון של הגופים הפיננסים שבשליטתם. כעת תיבחן האפשרות להשלים את הטיפול שבו החלה ועדת ברודט ולאסור על תאגידים ריאליים לשלוט בגופים פיננסיים. אם תתקבל החלטה כזו, היא תזכה להתנגדות עזה של הטייקונים הנהנים כיום מעוצמה גדולה מעצם השליטה במקורות מימון.

אם תיושם ההמלצה, עשויה קבוצת אי.די.בי לעמוד בפני החובה למכור את אחזקותיה בכלל ביטוח, וקבוצת דלק תיאלץ למכור את אחזקותיה בחברת הביטוח הפניקס. בנוסף, אם ההמלצה של בנק ישראל תחול גם על אחזקות ישירות של אילי הון, ייאלץ מוזי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה ישראל ובעל מניות בזכיינית ערוץ 2 קשת, למכור את אחזקותיו בבנק מזרחי טפחות, וכך גם יולי עופר (אחיו של סמי עופר, שמשפחתו מחזיקה בחברה לישראל), בעל השליטה השני בבנק, המחזיק בחברת מליסרון. במקרה כזה צפויים להיפגע גם צדיק בינו, המחזיק בשליטה בחברת פז ובבנק הבינלאומי, ושרי אריסון, המחזיקה בשליטה בחברת שיכון ובינוי ובבנק הפועלים.

גם באוצר העלו את הרעיון בנוגע למס על דיווידנד בין חברות השייכות לאותה קבוצה עסקית. כיום יש פטור על דיווידנדים כאלה, והדבר מגדיל את הכדאיות של החזקת פירמידת שליטה מרובת חברות, בזכות היכולת להעביר דיווידנדים ללא מס בין חברות. באוצר סבורים כי הטלת מס כזה תצמצם את כדאיות ההחזקה של פרמידות שליטה. הטיפול בתחום הריכוזיות נמצא בשלב ראשוני והוא עשוי להימשך חודשים ארוכים עד לקבלת החלטות בעניין. עם זאת, הדיון עשוי להשתלב בעבודת ועדת השרים שדנה בטיפול בשכר המנהלים בחברות הבורסאיות שמונתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.