וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ורמוס בפאנל דן אנד ברדסטריט: כמייצגי ציבור עלינו להתנגד לתגמול מוגזם למנהלים

נועם בר

10.5.2010 / 16:38

שמעוון אלקבץ על המשבר באירופה: "ההערכה הבסיסית היא שלא נראה קטסטרופה"



"ראינו חברות שהתגמול למנהלים היה גבוה וכשהגיעו לשלם אג"חים היו בעיות. כמייצגי ציבור אנחנו אמורים להתנגד לתגמול מוגזם שמקבלים מנהלים ובעלי שליטה", כך אמר היום רועי ורמוס, מנכ"ל , בפאנל שארגנה אתמול חברת דן אנד ברדסטריט לרגל חשיפת דירוג בתי ההשקעות על פי היקף נכסים מנוהל.



בפאנל השתתפו, בין היתר, שמעון אלקבץ מנכ"ל , טל רז מנכ"ל , אילן רביב מנכ"ל מיטב, דוד ברוך מנכ"ל בית ההשקעות , יורם גבאי, יו"ר פעילים שוקי הון ורונן אביגדור, מנכ"ל .



ורמוס טען שיש לקבוע מראש קריטריוני תגמול רב שנתיים ולא לעסוק רק בגובה התגמול אלא גם בתנאים לקבלת התגמול. "הדרך להגן על הציבור מכך זה השתתפות של הגופים מוסדיים באסיפות. צריך גם לשאוף שאנו המוסדיים נמנה דירקטורים חיצוניים משלנו ונהיה מעורבים בדומה למה שעשינו בהסדר החוב של אפריקה ישראל".



גבאי דחה את הדיון בשכר הבכירים וכינה אותו סתמי והזוי. גבאי טען כי מעצם הגדרת הממוצע בכל תחום ניתן למצוא כאלה שמקבלים שכר מעל הממוצע. תמיד יש "דוגמנית צמרת שמקבלת יותר מדוגמנית ממוצעת ויש מנהלים שמקבלים יותר". לדבריו,הרגולציה לא אמורה להתערב כאן ומי שצריך לעסוק בזה הוא הדירקטוריון והאסיפה הכללית.



ורמוס הגיב לכך שאי אפשר להשוות בין תגמול שניתן למצוא בחברות פרטיות לבין התגמול הראוי בחברות ציבוריות שלפעמים השליטה בהן מבחינת אחזקת מניות היא של הציבור.



המשבר באירופה לאן?



קודם לכן עסק הפאנל במשבר באירופה ובהשפעה שלו על ישראל. לא היתה בו תמימות דעים לגבי השאלה על גודל המשבר ועל משך הזמן שיידרש לאירופה לעבור לצאת ממנו.



"הנחישות שמופגנת כאן תקטין את הפאניקה בשווקים. יש כאן אמירה על המחייבות של האירופאים לטפל בבעיות. צריך לזכור שיש כאן מגוון מדינות עם שיקולים פוליטיים שונים ולמרות הכל הצליחו לגבש משהו משותף. זה אומר משהו", הצהיר ורמוס.



אלקבץ דחה את האפשרות שאנחנו עומדים לחוות שוב משבר דומה למה שהיה ב-2008. "ההערכה הבסיסית היא שקטסטרופה לא נראה. מנגד, זה משבר ראשון של גוש היורו והניסיון אצלם הוא די עני. זה בשונה מארה"ב שחוותה כבר משברים".



גבאי טען שלמרות שאנחנו צפויים לראות לצד חזרה לצמיחה גם זעזועים צדדיים, כל עוד המשבר לא יגיע לארה"ב ובריטניה המצב לא נורא. "כל החיים זה מעבר בין שיווי משקל שונים",הוא ציין.



לדבריו כלל לא ברור שהתוכנית שגובשה גם תיושם ותצליח. "ראינו את ההתנגדות הקשה ביוון. גם יכול להיות שעקב קיצוצים עמוקים שיעשו ,בסופו של דבר הצמיחה תפגע כך שהיא לא תצליח לחזור למה שהיה".



לעומתם ברוך ואביגדור היו פסימיים. ברוך טען כי המשבר הוא בעיה של מינוף יתר ובשל כך הוא לא יכול להיתפר בן רגע. "זה ילווה אותנו עוד המון זמן. יצטרכו כאן להתמודד לא רק עם היקף האשראי אלא גם עם האיכות שלו".



אביגדור רואה כאן בעיה בכך שגוש היורו מורכב מהרבה גורמים. "אין באירופה את אותה לכידות שהייתה בארה"ב,לכן אני לא אופטימי".



רז העלה טענה לפיה גרמניה דווקא יכולה להרוויח מהמשבר, כך שהדילמה שלה לא קטנה. "אם אני הייתי גרמניה שמייצאת חלק ניכר מהייצור שלה לארה"ב ואסיה ובכך נהנה מיורו נמוך,היה לי שווה למשוך את תקופת האי וודאות הזו".



ברוך: "היתה ציפייה שהמוסדיים יתמכו בעקיפין בשער הדולר. המשבר לא מאפשר את זה. לגבי ההשפעה על שוק ההון הישראלי ושאר העולם טען ברוך כי צריך להפריד בין חברות".



"אלו שמרכיבות את מדד ת"א 25, הן חברות מוטות יצוא והרגישות שלהן למשבר גדולה יותר מהאחרות. לא נכון להסתכל על כל השוק כחבילה אחת. האתגר הגדול בתקופה הקרובה יהיה לראות האם חברות התעשייה והייצוא יהיו מסוגלות לבצע את התיקון ולייצר צמיחה,ואם לא, גם המשק הישראלי ייכנס לדשדוש בדומה למה שקורה באירופה. רמת הריבית הנמוכה והתפתחויות בשווקים בימים האחרונים מאפשרים להיות הרבה יותר אופטימי לגבי שוק המניות הישראלי.



ברוך טען כי לפני פרוץ המשבר באירופה היתה ציפייה שהמוסדיים בישראל יחליפו את הנגיד במאבק שלו לשמירה על שערי החליפין של המטבעות הזרים. "היתה ציפייה שכדי לתקן את הנטייה החזקה שיש בתיק ההשקעות לכיוון השקעות בתוך הבית , אז נוציא כסף החוצה להשקעות בחו"ל וכך גם נתמוך בעקיפין בשער החליפין של הדולר והיורו. אך המשבר כעת בחוץ מונע את זה, ככה שסביר שנראה עוד עליות במחירי הנכסים בבורסה בישראל".



רז הציע לבדוק את השווקים דרך הכלכלה הריאלית. "כשרואים חברות בארה"ב מוציאות דוחות מאוד טובים הרבה יותר ממה שציפו,כשיש ריביות מאוד נמוכות, אז יש כאן תמריץ גדול לשוקי ההון".



רביב מצביע על מה שארע בתל אביב ביום ראשון כסימן לבאות. "אחרי שהעולם ירד בסוף השבוע, היתה לנו הזדמנות להצטרף לפאניקה אבל לא ראינו את זה קורה. ההיפך,מוסדיים ניצלו את המצב והגדילו החזקות. רמות הנזילות הגבוהות שיש כיום אצלנו ואצל אחרים הן בדיוק בשביל מצבים כאלה".



כשנשאל ורמוס האם הייתה אופוריה בלתי מוצדקת בשווקים,הוא ענה כי :"זה לא נכון לקבוע את האטרקטיביות לפי מצב הבורסה האם היא בשיא או לא. "לא חושב שמחירי הנכסים בישראל בועתיים. זו רמת מחירים לא זולה אך גם לא יקרה, כזו שהמשקיע יכול לצפות לתשואה רב שנתית של 5%-10%".



לדבריו לא נכון להפליג יותר מדי בניתוחי מקרו. בדרך כלל מחירי המניות כבר מגלמים את החששות והתחזיות" לסיכום ורמוס חושב כי מלבד הבורסה הסינית שמחיריה גבוהים במיוחד ברוב בורסות העולם המחירים סבירים. כאן הוסיף אלקבץ כי אחת הבעיות היא אנשים שהתרגלו ב-2009 לתשואות גבוהות וכיום קשה להם לעכל תשואות נמוכות. צריך להסביר כאן שתשואה נורמלית ומספקת בתיק סולידי היא של 5% לשנה.



חגיגה באג"ח ללא בטחונות



כשברוך נשאל האם חגיגת רכישת האג"ח הלא מדורגות ובלי בטחונות בגל ההנפקות הנוכחי מצביעה על כך שהחגיגה של המוסדיים לא נגמרה ובעצם לא הופנמו לקחי משבר.



ברוך, לשעבר מנכ"ל בנק ירושלים, השיב כי: "אני מבקש לדייק. לא מדובר בחגיגה. גיוס של חוב חדש מיועד בחלקו למחזור חוב קיים ובחלקו לפעילות חדשה. אני גם לא מסכים שלא הופנמו לקחי המשבר. כשמתוך הנפקות האג"ח שבוצעו רק 16% - 17% היו לא מדורגות, כך שלהגיד שמדובר בחגיגה זה לא יהיה נכון כמו שאתה לא אומר לבנקאי שהוא עושה חגיגה כשהוא נותן אשראי לחברה לא ציבורית לא מדורג".



ורמוס ציין בהקשר זה כי "בסופו של דבר, המטרה של הגופים המוסדיים זה לייצר תשואה עודפת למשקיעים, כשלטענתו העובדה שהחברה סיפקה בטחונות או לא, לא תמיד מבטיח שהיא תעמוד בהתחייבויותיה, כך שברמות הריביות הנמוכות השוררות כיום אי אפשר לבוא ולבוא בטענות למוסדיים כי משקיעים רק בהנפקות מדורגות עם בטחונות. הדבר החשוב ביותר זה לדעת לתמחר נכון את הסיכון ולדרוש עבורו את הפיצוי הגלום".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully