יש מחיר לתהילה

>> לאחר תקופת היערכות שנמשכה כשנתיים וחצי, אישר oecd את צירופה של ישראל כחברה בארגון. בצד היתרונות לישראל, כרוכה ההצטרפות גם במגבלות ובמחיר שתצטרך ישראל לשלם, ושראוי שהציבור יהיה מודע להם.

1. הגבלת הכנסת בתהליך החקיקה



עד היום, תהליך החקיקה היה עניין ישראלי פנימי, וכאשר יוזמי הצעת חוק הצליחו לשכנע מספיק חברי כנסת לתמוך בהצעתם, נסללה הדרך להפוך את ההצעה לחקיקה מחייבת. במסגרת תהליך ההצטרפות ל-oecd מתחייבת ישראל שלא לחוקק חוקים המנוגדים לכללי הארגון בתחומים שונים. כתוצאה מכך, הכנסת תחדל להיות "בעל הבית" הבלעדי של תהליך החקיקה ויתווסף "אח גדול" שיפקח על פעילותה.



2. הימנעות מהגבלות בתחום ההשקעות



oecd חרת על דגלו את הליברליזציה בתנועות הון ושירותים. ישראל אמנם הסירה בשני העשורים האחרונים כמעט את כל המגבלות בתחום זה, אך בעקבות ההצטרפות ל-oecd היא לא תוכל להטיל בעתיד מגבלות על תנועת הון ושירותים, ותהיה חייבת ללכת במסלול חד-כיווני של הסרת יתרת ההגבלות שנותרו. כך למשל, ישראל לא תוכל להגביל רכישת נדל"ן או רכישת חברות אסטרטגיות על ידי תושבי מדינות oecd, ייאסר עליה להגביל מתן שירותים על ידי זרים ויקשה עליה להתמודד עם רכישת מט"ח ספקולטיבית באמצעות הטלת היטל על ספקולנטים תושבי חוץ.



3. חילופי מידע



עד עתה העברת מידע בנושאי מס, ובעיקר מידע פיננסי, נעשתה על ידי ישראל במשורה. בעקבות ההצטרפות ל-oecd יהיה על ישראל לשדרג את פעילותה בתחום חילופי המידע. בין השאר, ישראל תצטרך כנראה לאמץ שיטה של חילופי מידע אוטומטיים, במקום העברת מידע על סמך דרישה פרטנית, היא תחתום על הסכמים לחילופי מידע גם עם מדינות שאין לה איתן אמנת מס, ותאמץ את הפורמט המגנטי האחיד שנקבע על ידי oecd, המאפשר תקשורת מחשבים בין רשויות המס של כל מדינות הארגון.



4. ישראל כמרכז פיננסי בינלאומי



עם הצטרפותה ל-oecd, תהיה ישראל מחויבת לאמץ את הסטנדרטים הגבוהים שלו בנוגע למניעת נוהלי מס מזיקים. סטנדרטים אלה חלים רק על מדינות החברות בארגון, ומגבילים אותן בתחרות המס הבינלאומית. הדבר יקשה לאמץ הסדרי מס שיהפכו את ישראל למרכז פיננסי בינלאומי או למקלט מס.



5. איסור מתן שוחד לפקידי ציבור זרים



ישראל לא תוכל עוד לעצום עין מול מתן שוחד לפקידי ממשלה זרים על ידי חברות ישראליות לצורך קידום היצוא, ותחויב להעמידן לדין ולמנוע ניכוי השוחד כהוצאה. יש לכך אמנם יתרונות ערכיים, אך הדבר עלול לפגוע בכושר התחרות של חברות ישראליות מול מדינות שאינן חברות בארגון.



6. תדמית



oecd מפרסם מדי שנה דו"חות שבהם הוא מדרג את המדינות החברות במגוון רחב של נושאים בתחום המדיניות הציבורית. הפרסום הנרחב וטכניקת ההצגה, המרכזת בטבלה אחת את נתוני כל המדינות ומדרגת אותן מהמוצלחת עד הגרועה ביותר בכל קטגוריה, מאפשרים למאות מיליוני בני אדם בעולם לגבש דעה על המדינות הנסקרות על בסיס הדירוג. למדינות אין שליטה על עיתוי הפרסום והן מחויבות למסור את הנתונים, גם כשהפרסום מביך מבחינתן.



בתקופה שבה ישראל מנסה למתג ולשפר את תדמיתה, הכללתה בדו"חות oecd עלולה לגרום להצגתה באור לא מחמיא בתחומים חברתיים. כך למשל, קרוב לוודאי שישראל תתויג כמדינה שבה שיעור העוני במשקי בית ובקרב ילדים הוא הגבוה ביותר ביחס לממוצע המדינות המפותחות. גם באי השוויון בחלוקת ההכנסות ישראל תמוקם בתחתית הטבלה.



7. צמצום תיקי הנכסים המושקעים בישראל



יש בעולם קרנות השקעה שמייעדות אחוז מסוים מתיק הנכסים שלהן להשקעות במדינות מתפתחות. בעקבות הצטרפות ישראל ל-oecd ושינוי סיווגה ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת, עלולות חלק מאותן קרנות לצמצם את היקף השקעותיהן בישראל.



8. עלויות



ההצטרפות ל-oecd תהיה כרוכה בהוצאה שנתית בהיקף של עשרות מיליוני יורו ואף יותר. בין השאר, ישראל תחויב להשתתף במימון ההוצאות השוטפות של הארגון, היא תצטרך להקצות סכומים ניכרים לצורך סיוע למדינות מתפתחות, יהיה עליה לממן פתיחת שגרירות חדשה בפאריס שתעסוק בנושאי oecd, משרדי הממשלה יצטרכו לממן מדי שנה נסיעות לעשרות מפגשים וכנסים של הארגון בחו"ל, ופקידי הממשלה יחויבו להקדיש זמן עבודה יקר לפעילות הארגון על חשבון מטלות אחרות.



מוקדם עדיין לסכם את היתרונות שתפיק ישראל מהצטרפות ל-oecd מול המחיר שיהיה עליה לשלם. התועלת תהיה תלויה במידה שבה תצליח ישראל לנצל את החברות בארגון להשבחת תהליכי קבלת החלטות ולשדרוג ביצועי המינהל הציבורי בישראל. יש לקוות שישראל תשכיל לנצל את ההזדמנות ותפיק מהמהלך את מרב היתרונות האפשריים.



-



הכותב, מאיר קפוטא, היה הממונה על הכנסות המדינה ומתאם מדיניות מקצועית בתחום oecd