>> "החלטת oecd לצרף את ישראל כמדינה חברה בארגון היא אבן דרך חשובה בהשתלבות ישראל בכלכלה הגלובלית, ומבטאת את מחויבותה של ישראל לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים", אמר אתמול סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל. הוא הוסיף כי הצטרפותה של ישראל מחזקת את ביטחון המשקיעים לגבי מעמדו של המשק הישראלי וצפויה לתרום לעידוד ההשקעות במשק.
ההצבעה מסכמת 15 שנות מאמצים בלתי פוסקים של ישראל להיות חלק מה-oecd, שנוסד לפני 60 שנה. כעת צפויה ישראל להמתין עד ל-26 או 27 במאי, אז תיערך ישיבה של מועצת שרי האוצר של כל חברות הארגון, האמורה לאשרר את צירופה של ישראל. ב-29 במאי אמורים רה"מ בנימין נתניהו ומזכ"ל oecd אנחל גורייה לחתום על מסמך ההצטרפות של ישראל לארגון. בהמשך יובא מסמך ההצטרפות לאישרור הכנסת.
שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, אמר כי הצטרפות ישראל ל-oecd תביא להכרה בחוסנה הכלכלי. "קרנות השקעה מסוימות, למשל בתחום החיסכון הפנסיוני בארה"ב, מתחשבות בהיותה של מדינה חברה בארגון זה בשיקולי ההשקעה שלהן", אמר. לדבריו, החברות ב-oecd היא מנוף לרפורמות כלכליות, למשל בתחום מדיניות התעסוקה ולצמצום ממדי העוני ואי השוויון.
במשרד התיירות אומרים שלהצטרפותה של ישראל לארגון ה-oecd חשיבות רבה לבניית תדמית חיובית כמדינה מתקדמת. "תדמית חיובית עשויה להשפיע באופן עקיף על בחירת התייר לבקר בישראל. בנוסף, תדמית זו עשויה למשוך יזמים זרים להשקיע בישראל, בין היתר בתחום התיירות", אמרו במשרד. ועידת התיירות של הארגון תתקיים לראשונה בישראל באוקטובר השנה.
"מאמצי השכנוע הבשילו"
ורד דר, הכלכלנית הראשית של פסגות, אמרה: "זה לא שקפצנו בכמה שלבים בהתפתחות הכלכלית בשנים האחרונות, וכעת התפתחות הכלכלית שלנו מספקת כדי להצטרף. למעשה כלכלת ישראל במצב הרבה יותר טוב מכלכלות אחרות הנמנות בארגון כמו טורקיה, איסלנד או יוון. התוצר לנפש בישראל גבוה מהתוצר לנפש במדינות החברות בארגון. מה שקרה הוא שמאמצי השיכנוע של בכירים בכלכלה ופוליטיקה הישראלית הבשילו. ארבע-חמש ממשלות עמלו על ההצטרפות ישראל ל-oecd, שנמנעה עד כה בעיקר בשל שיקולים פוליטיים. אנחנו מסווגים על ידי ה-imf (קרן המטבע העולמית) כמדינה מתועשת כבר שנים רבות".
פרופ' אבי בן בסט, מומחה לכלכלה ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, מציין כי אחת התרומות המרכזיות של ההצטרפות היא אימוץ הנורמות הכלכליות של מדינות בארגון והשתתפות בדיונים המעמיקים שלו: "oecd דן בין היתר בפיתוח נורמות כלכליות כמו יחס גירעון לתוצר ואי שוויון כלכלי. הדיונים נעשים לא רק בתחומים כלכליים אלא גם בתחומי חברה, בריאות חינוך ורווחה. אף שהארגון לא כופה על החברות בו לעמוד בתנאים מסוימים ואין הטלת סנקציות על מדינות שלא עומדות בהמלצות שניתנו, הסבירות היא שחברות בארגון יאמצו את אופי הדברים ולא יסטו ממנו באופן חריג. השתתפות של נציגים ישראליים בדיוני הארגון, הכוללים נציגים כלכליים מ-20 המדינות העשירות בעולם, תתרום להשבחת הנורמות הכלכליות והחברתיות בישראל".
עוד אומר בן בסט כי ההצטרפות למועדון היוקרתי מאותתת לשוק הכלכלי העולמי כי ישראל מפותחת ויציבה, אך מוסיף כי "חברות בארגון לא פוטרת אותנו מניהול פעילות כלכלית מרוסנת ומאוזנת. כפי שאין סנקציות על חוסר עמידה בהמלצות הארגון, oecd אינו ארגון מבצע ולכן אינו מחלץ או עוזר במקרה של מצוקה כלכלית שאליה נקלעה אחת המדינות".
"ההצטרפות היא יום שראוי לציין בדברי הימים של כלכלת ישראל", מסכמת דר, ומציינת אירוע משמעותי נוסף שעתיד להתרחש החודש: חברת msci תשנה את הסיווג של ישראל במדדי המניות שלה, משווקים מתעוררים לשווקים מפותחים. דר סבורה כי לשינוי בסיווג מדדי המניות תהיה השפעה קצרת טווח על שוק המניות, שתורגש לקראת סוף מאי. "שינוי סיווג המדדים יהיה ראוי מהלך ראוי לציון בשוקי ההון בישראל", אומרת דר.
כלכלנים אחרים מציינים כי החדשות הטובות לא יתורגמו לתועלות כלכליות ישירות. "תועלת ישירה אין כאן, זה בעיקר עניין של פרסום וכבוד", אומר פרופ' יקיר פלסנר, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר משנה לנגיד בנק ישראל. "oecd הוא ארגון המהווה מקור מידע עיקרי על כלכלות מפותחות. עם ההצטרפות תזכה ישראל לחשיפה גדולה, שתסייע למשקיעים להשקיע בישראל ולעשות אתה עסקים. המחויבות של ישראל להעביר נתונים כלכליים תאלץ אותה לשפר את מאפייני הדיווח ולאמץ סטנדרטים גבוהים יותר, ובעקבות כך הוגדל גם תקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אף שמדובר בסטנדרטים הקשורים למקורות מידע ונתונים, זוהי תועלת חשובה מאחר שמדיניות כלכלית נכונה מבוססת על מידע מדויק ואמין", הסביר פלסנר.
עיני: עסקת החבילה תרמה להצטרפות
"שיתוף הפעולה בין שלושת הגורמים העיקריים במשק - הממשלה, המעסיקים והסתדרות העובדים - תרם להצלחת ההצטרפות", כך אמר אתמול יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.
"שליחי oecd שביקרו בישראל ונפגשו בנפרד עם נציגי ההסתדרות והמעסיקים התרשמו ממסלול ההידברות המתמדת בין שלושת הגורמים במשק. ההידברות מצאה ביטוי בחתימה על שורה של הסכמים, ובהם הסכם פנסיה חובה ועסקת החבילה, שיצרו שיתוף פעולה המאפשר יציבות כלכלית והצעדת המשק קדימה", אמר עיני. הוא ציין שההסתדרות פעלה מול האיגודים המקצועים ברוב המדינות החברות בארגון, כדי שיפעילו את השפעתם לצירוף ישראל אליו.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר שהחברות ב-oecd תסייע לישראל לעשות קפיצת מדרגה במדיניות הציבורית ובמודניזציה של המדינה. "כחברה בארגון היוקרתי, ישראל תעבוד יחד עם הכלכלות המתקדמות בעולם בחיפוש אחר פתרונות לאתגרים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים", הוסיף. לדבריו, הצטרפות ישראל לארגון תתרום לשיפור ולהתייעלות של השירות הציבורי. "ההצטרפות משמשת קטר להתחדשות ולהגברת השקיפות של הממשלה", אמר ברוש. "על הממשלה להשתמש בידע הצבור בארגון כדי להסיר חסמים לפעילות העסקית במשק, להגביר את התחרותיות ובכך להגביר את קצב הצמיחה במשק".
לעומתם, יו"ר הסתדרות הגמלאים, עו"ד גדעון בן ישראל, אמר כי העובדה שרבע מהקשישים בישראל מוגדרים עניים תקשה על שילובה של ישראל ב-oecd. "ישראל ניצבת במקום הראשון בשיעורי העוני מקרב המדינות החברות בארגון, וזו אינה תעודת כבוד", אמר.
"ההצטרפות היא בעיקר עניין של פרסום וכבוד"
מאת שרית מנחם, חיים ביאור ועירית רוזנבלום
11.5.2010 / 7:00