>> יש לקבוע תקרה לשכרם החודשי של מנהלים בחברות ציבוריות לפי מכפלה של השכר הממוצע במשק; בנוסף, הדירקטוריון יוכל לאשר מתן אופציות למנהלים בהתאם לרווחיות של החברה, והמנהלים יוכלו לממש את האופציות רק לאחר שלוש עד חמש שנים שבהן החברה תציג רווחיות - כך הציע אתמול פרופ' שמואל האוזר, דקאן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו לוועדת נאמן, הבוחנת את שכר הבכירים בחברות הציבוריות.
בישיבת הוועדה השתתפו שר המשפטים יעקב נאמן, שר הרווחה יצחק הרצוג, פרופ' יוג'ין קנדל - יו"ר המועצה לחברה וכלכלה במשרד ראש הממשלה, ומנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי. שר האוצר יובל שטייניץ ושר התמ"ת בנימין בן אליעזר נעדרו.
"אני מתנגד לכך שרגולטור יתערב ויקבע כללים לגבי האופן שבו ייקבע השכר של מנהלים בחברות הציבוריות", אמר האוזר. "עם זאת, אני מודע לכך שאין כיום קשר בין שכר המנהלים לבין הרווחיות. במקרים רבים השכר בחברות הציבוריות גבוה ופוגע בבעלי מניות חיצוניים".
האוזר מציע לגשר בין הדברים, כך שמצד אחד הרגולטור לא יתערב, ומצד אחר השכר יהיה פונקציה של רווחיות החברה. "היתרון בהצעה שלי הוא שהתניית האופציות ברווחיות מתמשכת של החברה תגרום למנהל להיות זהיר בסיכונים שהוא לוקח, ויהיה קשר בין הרווחיות של החברה לבין האופציות שיקבל", הסביר.
בפני הוועדה הופיע גם מי שהיה החשב הכללי באוצר, ד"ר ירון זליכה. לדבריו, הוא תומך בהצעת החוק שהגישו הח"כים שלי יחימוביץ (עבודה) וחיים כץ (ליכוד), לפיה השכר של העובד הבכיר בחברה יהיה פי 50 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך בחברה.
לדבריו, בעלי שליטה בחברות פרטיות יוכלו להמשיך ולחלק משכורת כאוות נפשם. אבל מכיוון שבחברות ציבוריות מדובר בכספי ציבור ולציבור אין אפשרות להצביע ברגליים, אזי יש להטיל מגבלות על השכר. הוא הציע לוועדה לבטל את הטבות המס על אופציות ולאסור על הנפקת חברות אחזקה.
זליכה הסביר עוד כי "העיוותים בשכר הבכירים בחברות ציבוריות הם רבים, ובעצם הציבור נהפך לבעל מניות מיעוט כשבעל השליטה עושה בה כאוות נפשו. בישראל אין שוק חופשי מכיוון ש-90% מהחברות הציבוריות ויש בהן גרעין שליטה של 51% ויותר, והציבור לא יכול לגייס רוב להדיח את ההנהלה. כל הממשלות בישראל לא יכולות לרחוץ בניקיון כפיים מכיוון שהן יצרו את המצב", אמר זליכה.
פרופ' ידידיה שטרן התריע בוועדה כי אם יוגבל כעת שכר הבכירים, יימצאו דרכים אחרות לשלם להם, למשל באמצעות מתן אופציות. לדעתו יש לבחון את כל המהלך ולמצוא דרכים אחרות כדי להפחית את התופעה.
מכון ירושלים הציג אתמול נייר עמדה לפיו חקיקה להגבלת השכר תפגע בהכנסות המדינה ממסים. המכון טוען כי בין המשתכרים הגבוהים בחברות הציבוריות בישראל בולטת נוכחות מנהלים בשווקים שבהם המדינה מעמידה חסמים לתחרות. לפי המכון, בין 50 שיאני השכר ב-2009 יש 22 מנהלים משוק הבנקאות, הביטוח והתקשורת. נייר העמדה מציע דרכים אחרות להורדת השכר: ביטול ההגנה על המונופולים במשק והסרת חסמים לתחרות, ומעבר משיטת הזיכיונות למתן רישיונות לכל דכפין, כדי להפחית את הקשר בין הון לשלטון.
הצעה: שכר הבכירים יוגבל, אך הם יקבלו אופציות ארוכות טווח
מאת צבי זרחיה
11.5.2010 / 7:00