המדינה: נכסה את גירעון הפנסיה של המרצים בהיקף 24 מיליארד שקל

>> נפתח המשא ומתן על הרפורמה בהשכלה גבוהה בין האוצר, סגל המרצים והמועצה להשכלה גבוהה (דרך זרוע התקצוב שלה - ות"ת). המגעים כוללים גם את הסטודנטים, שכבר נתנו הסכמה עקרונית לחלקם ברפורמה - העלאת שיעור שכר הלימוד בתקצוב הכולל של האוניברסיטאות.

בימים הקרובים צפויות להתקיים ישיבות מרתוניות בין הצדדים, במטרה להגיע להסכמה על מתווה הרפורמה כפי שזו הוצעה על ידי ות"ת. עיקרי המחלוקת צפויים להיות בין האוצר לבין סגל המרצים, בשל הדרישה כי המרצים יסכימו לשינוי מבנה התקצוב של האוניברסיטאות בתחומי המחקר וההוראה - תקצוב שיתבסס מעתה בעיקר על מדדי איכות. המשמעות היא כי התפוקות של המרצים, גם בתחום המחקר וגם בתחום ההוראה, יימדדו מעתה באופן שונה, כתנאי לקבלת תקציב לאוניברסיטאות.



עם זאת, סלע המחלוקת העיקרי צפוי להיות בתחום הפנסיה - לאור הגירעונות האקטואריים הכבדים - שנאמדים ב-17-24 מיליארד שקל - של האוניברסיטאות לפנסיה התקציבית שלהן. הגירעונות האקטואריים מאיימים על עתידן הפיננסי של האוניברסיטאות, ובמקרה של האוניברסיטה העברית - גובים כבר מחיר כבד בהווה, כאשר כרבע מההוצאה השוטפת של האוניברסיטה היא על תשלומי פנסיה לגמלאיה.



ל-themarker נודע כי משרד האוצר מוכן, במסגרת המו"מ, לקחת את כל ההתחייבויות הפנסיוניות של האוניברסיטאות - 24 מיליארד שקל עתידיים, כמיליארד שקל בשנה כבר בשוטף - על תקציב המדינה, וזאת בתמורה להסכמת המרצים למתווה הרפורמה.



בנוסף, ידרוש האוצר הרעת תנאי פנסיה, בדומה לזו שהיתה בקרנות הפנסיה הוותיקות של ההסתדרות - הצמדת גמלת הפנסיה למדד ולא לשכר העובדים הפעילים, דמי ניהול של 1.5% שישלמו הגמלאים, ביטול תוספות יוקר ייחודיות ששולמו באוניברסיטה העברית, וכן דרישה נוספת להגדלת תגמולי הפנסיה של המרצים הפעילים ב-1.5%. משמע, המרצים הפעילים יפרישו לפנסיה התקציבית שלהם 3.5% משכרם במקום 2% כיום (2% הוא השיעור המקובל להפרשה בקרב עובדי המדינה).



בניגוד לרפורמה שהיתה בקרנות הפנסיה הוותיקות, האוצר אינו מתכוון לפגוע בהבטחה הפנסיונית הנתנת למרצים. משמע, המרצים ימשיכו ליהנות מהבטחה של גמלת פנסיה בגובה 70% משכרם האחרון.



האוצר גם אינו מתכוון לערבב את הסכמתו לחלץ את האוניברסיטאות ממצוקתן הפנסיונית, עם דרישה לגמישות ניהולית - משמע, שינויים בהסכם השכר של המרצים. בשלב זה, האוצר מתכוון להתמקד רק במו"מ על הרפורמה בהשכלה הגבוהה - בשל רצונו להבטיח את הצלחת הרפורמה.



ות"ת דורשת, לשם הרפורמה בהשכלה גבוהה, להגדיל את תקציבי ההשכלה הגבוהה מכ-7 מיליארד שקל כיום ל-9-10 מיליארד שקל בתוך חמש שנים - גידול של כ-40%. הגידול בתקציב אמור להיות ממומן מתוספת של תקציב המדינה, וכן מהעלאת שכר הלימוד של הסטודנטים - לצד פיתוח מקורות עצמאיים של האוניברסיטאות. באוצר שוקלים את הצעת הרפורמה בחיוב, אבל עדיין אין שם הסכמה למלוא התקציב שדורשת ות"ת.