>> באחרונה החלו להתקיים דיונים על תקציב 2011-2012. כרגיל, מתחדד המתח בין שני רצונות סותרים: האחד, להבטיח כי התקציב יהיה מרוסן; והשני, לא לפגוע בנושאים חשובים כמו חינוך, בריאות ורווחה.
היו שנים שבהן הפתרון שאיפשר גם לאכול מהעוגה וגם להשאירה שלמה היה קיצוץ בתקציב הביטחון. מאז מלחמת לבנון השנייה ולאור המלצות ועדת ברודט, ירדה למעשה אופציה זו מהשולחן. האם קיים פתרון אחר? כן. יש לו מן הסתם מחיר, אך המחיר הוא כדאי ביחס לשתי האפשרויות האחרות: קיצוץ בשירות לאזרח או תקציב לא מרחיב ולא אחראי.
כשראש הממשלה טבע את הביטוי "השמן", הוא התייחס למגזר הציבורי כולו ולא עשה את ההבחנה החיונית כל כך בתוך מגזר זה. ובכן, המועסקים בתוך המגזר הציבורי מתחלקים לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה נמצאים אלה שנותנים שירות לאזרח באופן ישיר, כמו מורים, רופאים ועובדים סוציאליים. בקבוצה השנייה נמצאים "עובדים עקיפים" - הפקידים במשרדי הממשלה ובשאר מוסדות המגזר הציבורי.
קיצוץ במספר "העובדים הישירים" פוגע ישירות בשירות לאזרח, ואולם קיצוץ בקבוצה השנייה הוא התייעלות. כל מי שמכיר את משרדי הממשלה, מכיר את הכפילויות הרבות והמחלקות המיותרות. לדוגמה, בניהול כוח האדם יש שני ארגונים: נציבות שירות המדינה והממונה על השכר באוצר. האחד קובע כללים להעסקת עובדי מדינה והשני קובע את שכרם. בכל מקום אחר, עסקי או ציבורי, נושא כוח אדם מנוהל על ידי גוף אחד. דוגמאות כאלה יש בשפע, וכל שנדרש כדי להגיע לחיסכון של מיליארדים הוא נכונות לעשות שני דברים: להתעמת פוליטית עם מתנגדי ההתייעלות ולשנות את מודל ניהול כוח האדם.
בקשר לנושא הפוליטי, ראש הממשלה מדבר על הצורך לפשט ולקצר הליכים ביורוקרטיים. לא ניתן לקצץ בתהליכים אלה בלי נכונות לקצץ גם בביורוקרטיה עצמה. קיצוץ בביורוקרטיה אין משמעותו קיצוץ רוחבי במספר הפקידים, אלא נכונות אמיתית לבטל גופים המנציחים תהליכים מיותרים.
בעניין שינוי מודל הניהול, הצבא, שגם הוא ארגון ציבורי, עשה שינוי כזה לפני כעשור. משמעות השינוי היא יצירת הבחנה ברורה בין שלושה דברים: שיא, תקן ואיוש. שיא מייצג את המספר המקסימלי של אנשים בעלי מקצוע מסוים שמותר לשלם להם שכר; תקן מייצג תפקיד מסוים; ואיוש הוא בחירת האדם שימלא את התפקיד. ניקח למשל את משרד החינוך. נאמר כי כיום מועסקים בו 1,000 מורים ו-500 עובדים שאינם מורים. הממשלה תאשר כי שיא המורים יישאר 1,000, אך שיא העובדים שאינם מורים יקטן על פני חמש שנים ב-20%.
נשמע רעיון מהפכני? כלל וכלל לא. אין חברה גדולה במגזר העסקי שאינה עושה בדיוק את אותו הדבר: מבחינה בין עובדים ישירים לעובדים עקיפים, ובאופן שיטתי מנסה לחסוך בעובדים עקיפים. האם שינוי כזה אפשרי גם בשירות הציבורי? אם יהיה רצון פוליטי אז התשובה היא חיובית. אם לא, אז נמשיך לתמרן בין שתי האפשרויות הרעות: תקציב לא אחראי או המשך פגיעה בחינוך, בבריאות וברווחה.
האלוף (במיל') איילנד היה ראש אג"ם וראש אג"ת בצה"ל וראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה
לקצץ בביורוקרטיה - לפטר פקידים מיותרים
גיורא איילנד
11.5.2010 / 7:00