משה בובליל מציג: כך מרוויחים 200 מיליון דולר מתכנון מס

>> להטוט מס מבריק או תרגיל מס לא לגיטימי? רשות המסים בודקת בימים אלו תלונות כנגד איש העסקים משה בובליל, שנוגעות לרווחי עתק שהציג מעסקות שביצע בקשר עם אחזקותיו בקזינו לוטרקי ובמלונות קלאב הוטל אילת וטבריה החל מ-1999 ועד היום.



על פי התלונות, מהלכים שונים של בובליל הניבו לו חיסכון של מס בהיקף הגבוה מ-100 מיליון דולר. על פי התלונות, מדובר בחיסכון לא לגיטימי אשר בצירוף ריביות והצמדה מגיע כיום לסכום של יותר מ-200 מיליון דולר.

תחילתה של הפרשה כבר לפני שני עשורים, אז חבר משה בובליל, באותו הזמן סוכן ביטוח, לאיש העסקים ניסן חקשורי שצבר הון ברוסיה והתגורר בשווייץ. השניים התמודדו על הקמת קזינו לוטרקי ביוון יחד עם שני שותפים נוספים הפעילים בתחום בתי הקזינו - יגאל זילכה ופרדי רובינסון. אלא שבסוף שנות ה-90 נגמרה האידיליה, והחלה סדרה של סכסוכים שנמשכים כבר יותר מעשור בין חברי הקבוצה, ובכלל זה סכסוך חריף בין בובליל לחקשורי.



לטענת מקורב לבובליל, הסכסוך עם חקשורי הביא להגשת שרשרת תלונות של האחרון נגד בובליל לכל רשות אפשרית, ובכלל זה רשות המסים, רשות ני"ע והמשטרה, כבר ב-2007 - אך אף רשות לא התייחסה לטענות.



בתגובה לפניית themarker מסרה רשות המסים כי "הבדיקה נמצאת בעיצומה. לא תיפתח חקירה בטרם תושלם בדיקת החומרים, ועם סיום הבדיקה יוחלט על המשך ההליכים".



לא ברור מדוע ברשות המסים הגיעו ל"עיצומה" של הבדיקה רק בימים אלו נוכח העובדה כי תלונה בעניין בובליל הוגשה לרשות כבר ב-2007, וטענות בעניינו הועלו כבר שנים קודם לכן, במסגרת עימותים בבתי המשפט. לתלונה האחרונה שנשלחה לרשות המסים במהלך 2009 אחראי יגאל זילכה. זילכה שלח את התלונה באמצעות עו"ד יעקב בורובסקי, לשעבר ניצב במשטרה. חשוב להדגיש, עם זאת, כי בשלב זה מדובר בבדיקות בלבד שלא בהכרח יתפתחו לכדי חקירות.



קל ללכת לאיבוד בשלל העסקות בין השותפים, וקשה להבין מה היתה המטרה שעמדה מאחוריהן. התלונות של שותפיו של בובליל, חקשורי וזילכה, נוגעות לשלושה אירועים שהראשון שבהם החל בסוף 1998. במהלך שנה זו הקימו בובליל וחקשורי שתי חברות, פרמייר ובטסמן, שבכל אחת הם החזיקו שווה בשווה - 50% לכל אחד. זמן קצר לאחר הקמת החברות מכר בובליל את אחזקותיו בחברה אחרת בשם יתפ לחברת פרמייר.



יתפ היתה חברה שהוקמה ב-1986 לצורך השתתפות במכרז להקמת קזינו לוטרקי. נוסף לקזינו החזיקה יתפ בשני הקלאבים, בטבריה ובאילת. בובליל החזיק ב-18.5% מיתפ, חקשורי החזיק ב-63% ממנה וניסים יניב, קרוב משפחתו של חקשורי, החזיק ב-18.5% נוספים.



בובליל מכר את יתפ לפרמייר תמורת 10 מיליון דולר ושילם מס בשיעור של 10% מגובה העסקה, כלומר מיליון דולר. העסקה שיקפה ליתפ שווי של 54 מיליון דולר.



זינוק של 700% בשבעה חודשים



ביולי 1999 מכר חקשורי את אחזקותיו ביתפ (שהוחזקו על ידי חברת אחזקות אפריקאית של חקשורי בשם sa) לחברה השנייה שהקימו השניים, בטסמן. המכירה התבצעה תמורת 200 מיליון דולר, ששיקפו לחברה שווי של 317 מיליון דולר. בתוך כשבעה חודשים בלבד, ומבלי שיקרה כל דבר מהותי בחברה, השווי של יתפ זינק כמעט פי שישה.



מבחינה מיסויית, עבור חקשורי לא היה הפער בשווי משנה, שכן הוא היה אז תושב חוץ (מה שהשתנה מאז), כך שלא נדרש לשלם מס בגין העסקה. עם זאת, אחת הטענות שהעלו שותפיו של בובליל בפני רשות המסים היתה כי לו היה בובליל מבצע את המכירה על פי השווי של 317 מיליון דולר שנקבע לחברה בעסקה בין חקשורי לבטסמן, הוא היה נדרש לשלם מס גבוה יותר, הן בשל הסכום הגבוה יותר, והן מפני שהיה חוצה את הרף שעד אליו משלמים שיעור מס נמוך יותר - רף שנגזר מהרווחים שנצברו בחברה עד למועד העסקה.



על פי טענה זו, בובליל אמור היה למכור את חלקו ב-58 מיליון דולר, כלומר בפער של 48 מיליון דולר מהעסקה שביצע בפועל - ועל כך היה עליו לשלם מס של 50%. משמעות הפרש זה היא מס בהיקף של 24 מיליון דולר שלטענת השותפים בובליל לא שילם.



לטענת שותפיו של בובליל, השווי שלפיו ביצע חקשורי את עסקת יתפ מציאותי בהרבה, שכן יתפ מחזיקה 46% מקזינו לוטרקי, והערכת שווי לקזינו שהתבצעה על ידי דלויט טוש ביולי 1997 העניקה לקזינו שווי של 450 מיליון דולר. ארבעת השותפים - בובליל, חקשורי, זילכה ורובינסון - מכרו ב-2000 חלק מאחזקותיהם בקזינו לחברת פיראוס לפי שווי של כ-800 מיליון דולר.



המשמעות היא כי האחזקה של יתפ בלוטרקי לבדה היתה שווה 207 מיליון דולר לפחות (על פי דלויט טוש), שלהם יש להוסיף את האחזקות בקלאב הוטל אילת ובקלאב הוטל טבריה.



אלא שלטענת שותפיו של בובליל, בכך לא תמו העלמות המס שלו. לדבריהם, זמן לא רב אחר שתי העסקות הללו התרחש אירוע נוסף שמטרתו היתה העלמת מס. בעקבות מכירת האחזקות של חקשורי ביתפ לבטסמן היתה בטסמן חייבת לו 200 מיליון דולר. מסיבה כלשהי, חקשורי החליט להעביר חלק מהחובות הללו, בהיקף של כ-95 מיליון דולר, לבובליל.



כך קרה שמאז 1999 חייבת החברה לבובליל יש מאין 95 מיליון דולר. אפשר היה לחשוב אולי שמדובר בהלוואת בעלים, אלא שבובליל לא העמיד כל הלוואה לחברה. לטענת שותפיו של בובליל, לולא היתה ניתנת לו מתנה שכזו, היה עליו לשלם מס של 50%, כלומר 47.5 מיליון דולר נוספים.



גם כאן לא נגמר הסיפור. חודשים ספורים לאחר שבטסמן רכשה את האחזקות של חקשורי ביתפ, היא מכרה אותן לפרמייר. בסך הכל הגיעו האחזקות של בובליל וחקשורי בחברת יתפ בשלב זה ל-81.5%, כאשר כל אחד מהשניים מחזיק ב-40.75%.



בובליל, שבתחילת הדרך היה שותף קטן יותר מחקשורי והחזיק רק ב-18.5% ביתפ, הפך לשותף שווה לחקשורי. על פי התלונה, בובליל קיבל למעשה מתנה מחקשורי, ואחזקתו ביתפ גדלה מ-18.5% ל-40.75%, כלומר ב-22%.



בערך כספי, על פי העסקה שביצע חקשורי עם חברת בטסמן, מדובר ב"מתנה" בשווי של כ-70 מיליון דולר, שעליה יש לשלם מס בשיעור של 50% - כלומר כ-35 מיליון דולר נוספים.



שלושה מהלכים אלו הביאו, לטענת השותפים של בובליל, לתשלום מס של כמיליון דולר במקום 106 מיליון דולר. אם מוסיפים הצמדה וריבית דריבית מ-1999, מגיעים לסכום פי גבוה פי שניים בערך - כ-210 מיליון דולר. כל החישובים הללו אינם כוללים את ערכה של פרמיית השליטה שהשיג בובליל ביתפ במהלך השנים.



מהלכיו של בובליל שבהם עסקו התלונות שהוגשו נגדו לרשות היסים מעלות שלוש שאלות חשובות: כמה רווחים צבורים היו ביתפ בזמן שבובליל מכר את אחזקותיו בה לחברת פרמייר? (על פי רווחים אלו אפשר לקבוע אם היה עליו לשלם מס של 10% או של 50%); מדוע העביר חקשורי את החוב לבובליל? והשאלה האחרונה, כיצד קרה שאחזקותיו של בובליל גדלו מ-18.5% מיתפ ל-42.5% מפרמייר?



ביקשנו את תגובתו של בובליל לכתבה וכן את התייחסותו לשאלות המועלות בה, וכך נמסר לנו בשמו: "מדובר בהסדר מס שנערך לפני שנים, ב-1999, בין חקשורי ובובליל לבין רשויות המסים. כל היבטי ההסכם והשלכותיו נבחנו בקפידה לפני למעלה מעשור על ידי יועצי המס של הקבוצה יחד עם רשויות המס. לימים, בעקבות סכסוך משפטי, ההסדר והשלכותיו נבחנו שוב על ידי רשויות המס ולא נמצא בהם כל רבב. הקביעות העובדתיות שבבסיס הסדר המס נדונו כבר לפני שנים גם במספר פסיקות של בתי משפט בישראל, שכולן הוכרעו לטובתו של בובליל.



"יריבו העסקי של בובליל, יגאל זילכה, המצוי בסכסוך משפטי עם מר בובליל, מנסה בכל כוחו ליצור מצג שווא כאילו נפל רבב בפעולותיו של מר בובליל, על ידי סדרה ארוכה של תלונות שווא ממוחזרות. עד היום כל ניסיונותיו נכשלו ועלו בתוהו.



"אם רשות המסים רוצה לבחון שוב את ההסדר, אין כל בעיה בכך. כל החומר נמצא ברשותה מאז 1999, וממועד הגשת התלונות החדשות מטעמו של מר זילכה לא נשאל מר בובליל, לא נחקר ולא התבקש להגיש שום מסמך לרשות המסים או לכל רשות אחרת".