הנה זה קרה. הצטרפנו ל-OECD, ארגון המדינות המפותחות, מה שהופך אותנו באופן רשמי למדינה מפותחת. אם עד אתמול בבוקר חשבנו שאנו מדינה מפגרת, קיבלנו תעודת הכשר מהעולם שלא היא. אנו מפותחים - לפחות מפותחים מספיק כדי להתברג בין 30 המדינות המובילות בעולם.
חידוש גדול אין בזה. ישראל, נזכיר, מדשדשת במקום 30 בעולם כבר שנים ארוכות. ההכרה הרשמית בנו רק מחזקת את מה שהיינו ונשארנו: ישראל היא עדיין זנב לאריות בלבד, והיא משרכת את דרכה בתחתית העולם המפותח.
לא רע להתברג למקום 30 בעולם, אבל זה גם לא מספיק טוב. ישראל היא סיפור הצלחה נאה בסך הכל, בעיקר ביחס לתנאי הפתיחה הגרועים-מאוד שלה, אבל גם סיפור הצלחה בעייתי מאוד. החסרונות היחסיים של ישראל הם עצומים: מלחמות, הטרוגניות חברתית ורמת חיים נמוכה משמעותית מזו של מדינות הייחוס - וכדי לכפר עליהם ולהמשיך להיתפש כמדינה אטרקטיבית, היא חייבת להמשיך ולשפר את היתרונות היחסיים שלה.
חייבים להודות, מדינת ישראל היא מדינה דפוקה למדי. גם מלחמות מבחוץ, גם מלחמות מבפנים, גם שלוש מדינות נפרדות (חילונים-חרדים-ערבים) שנדחקות לתוך מדינה אחת, גם רבע מהתלמידים שלומדים בבתי ספר ללא לימודי ליבה ובלי כוונות להשתלב בשוק העבודה, גם ממשלות לא יציבות ללא יכולת ניהול, וגם שרים שעסוקים בלשרוד פוליטית יותר מאשר בלטפל בעיניני משרדיהם. מנינו כאן רק חלק קטן מהבעיות - רובן ככולן ייחודיות למדינת ישראל. למעשה, על כמה מהבעיות הללו, כמו המימון מכספי מדינה של מערכת חינוך אנטי-ציונית ואנטי-דמוקרטית שאינה מכשירה לעבודה, יכולה ישראל לרשום פטנט עולמי.
יצוא מוחות - פטנט עולמי
עוד תחום שבו יכולה ישראל לרשום פטנט עולמי הוא היצוא - של מוחות. רבע מהחוקרים הישראלים נמצאים בחו"ל, חלקם באוניברסיטאות המובילות בעולם. טובי בנינו, שקיבלו את הכשרתם כאן, הולכים להכשיר בנים של אחרים.
למרות זאת, ההצלחה הישראלית היא עובדה. יצוא המוחות לחו"ל הוא עדות לבעיה, אבל גם להצלחה הרבה והמתמשכת של האקדמיה בישראל. בכמה פרמטרים אקדמיים, כמו מספר המאמרים המדעיים לנפש, אנחנו בפסגה. גם בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה, ישראל נמצאת במקום טוב בעולם - בעיקר בכל הקשור למקצועות חופשיים (מספר עורכי הדין והרופאים בישראל הוא ללא ספק הגשמת חלומה של האם היהודיה).
ומעל לכל, הדינמיות הנמשכת של ההיי-טק הישראלי, למרות תחרות גוברת מהעולם, הופכת את ישראל למודל חיקוי עולמי. למעשה, הדינמיות העסקית בישראל היא ללא ספק חריגה. הישראלים חוקרים, יוזמים, מקימים, מתחרים ומשווקים, יותר מכפי שעושים במרבית מדינות העולם.
ישראל היא אחת המדינות הקשות ביותר למחיה במערב, אבל היא ללא ספק גם אחת הדינמיות, היצרניות והמלהיבות ביותר מקרבן. החיוניות הישראלית, גם לשבט וגם לחסד, יוצאת דופן - והיא מפצה במידה רבה על הבעיות המדיניות, על הפיצול החברתי ועל חדלות האישים הניהולית. עובדה, אפילו העולם חושב ככה. עכשיו הגיע הזמן לגלות אם גם אנחנו נתחיל לחשוב ככה, ונוודא שהיתרונות של ישראל ימשיכו לגבור על חסרונותיה.