איש העסקים רמי לוי ושותפו בקרקע, עמיקם בן-צבי, הפסיקו את התשלומים עבור רכישת הקרקע במתחם הולילנד.
עד היום שילמו לוי ובן-צבי 47.7 מיליון שקל בלבד, כאשר את יתרת התמורה, בסך של כ-100 מיליון שקל, התחייבו להעביר עד ה-18 באפריל ובהמשך קיבלו הארכה עד ליום ה-30 באפריל. משלא הועברה יתרת התמורה, הוגשה הבוקר בקשה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי בירושלים, שיורה להם לשלם לאלתר את יתרת התשלומים.
את הקרקע בשטח של כ-10 דונם, רכשו רמי לוי ואיש העסקים עמיקם בן-צבי המייצג את חברת נהור, חברת בת של חברת התחבורה הציבורית 'דן', מנאמני חברת נידר, לאחר שזו האחרונה נקלעה לקשיים. העסקה נחתמה בהתערבות בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי במחוז ירושלים תמורת 144.7 מיליון שקל. כשעל הקרקע ניתן להקים 264 דירות (לאחר הקלה) ומתחם מסחרי בשטח של 1,600 מ"ר.
את נאמני חברת נידר, עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד יעקב אמסטר מייצגת עו"ד דנית רימון ממשרד ליפא מאיר ושות שמבקשת מבית המשפט להורות לחברת ספיר וברקת נדל"ן, בבעלות איש העסקים רמי לוי ועמיקם בן צבי לשלם את יתרת התשלומים וכן לקבוע מועד לדיון בנושא עד ליום 23 במאי.
"בהתאם להסכם המכר", נכתב בבקשה שהוגשה לבית המשפט, "היה על המבקשת (לוי ובן-צבי), לשלם את מלוא התמורה בגין הסכם המכר בסכום של 144.7 מיליון שקל בצירוף מע"מ, תוך 60 יום ממועד אישור בית המשפט, דהיינו עד ליום 18 באפריל. סכום המע"מ בגין התשלום השני היה אמור להיות משולם על ידיה עד ליום 30 באפריל. על אף חלוף המועד העבירה עד היום המבקשת סך של 47.7 מיליון שקל בלבד".
רוצים הבהרות לגבי השפעת הפרשה
המניע לעיכוב התשלומים היא פרשת הולילנד. בחודש האחרון, פנו לוי ובן-צבי לבית המשפט בבקשה לקבל הבהרות בנושא השפעת הפרשה על המגרש שלהם, אותו רכשו בכינוס נכסים. בין היתר ביקשו להקפיא את המשך השלמת העסקה. במקביל, לפני כשבועיים הגישו בקשה נוספת לבית המשפט, בבקשה לזמן את ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד יוסי חביליו, מהנדס עיריית ירושלים שלמה אשכול ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים, קובי כחלון, כדי שיסבירו ויתנו הבהרות בנושא השפעת הפרשה על המגרש שלהם.
נכון להיום בית המשפט טרם התכנס בנושא ולא עוד לא החליט האם לתת צו להקפאת המשך הפעולות והתשלומים במתחם, כפי שביקשו לוי ובן-צבי. "על אף האמור, ושלא ניתן למבקשת צו להקפאת הפעולות לפי הסכם המכר, הלכה למעשה הקפיאה המבקשת את הפעולות אותן היה לבצע לפי ההסכם ונמנעה להעביר את התשלום השלישי והאחרון בגין העסקה וכן את המע"מ בגין התשלום השני".
בתגובה לבקשה שהעבירו לוי ובן-צבי לבית המשפט השיבו בתגובה נאמני החברה, "עמדנו משתוממים נוכח הבקשה והסעדים המבוקשים. הבקשה היא לא יותר מאשר מופרכת ונעדרת כל בסיס משפטי ועל בית המשפט לדחותה על הסף. מבחינת הנאמנים הסכם המכר נחתם, אושר ונכנס לתוקף ולכן העסקה היא סופית ומוחלטת ועליהם לעמוד בהתחייבויותיהם לפי ההסכם. לפרשה אין כל קשר לעסקה שנערכה וספק רב אם תהיה לה השפעה כלשהי על מצבם של המקרקעין. העסקה שנחתמה עימם היתה עסקת AS-IS ולא בכדי. למעשה מה שהם מנסים לעשות הוא להפוך את היוצרות, להסב את העסקה לעסקת "מצגים" ולגלג לפתחם של הנאמנים ונושי החברה את הסיכונים הכרוכים בבדיקת מצב המקרקעין".