"נולדתי ב-9 באב, אמנם במוצאי החג, אולי מזה באה הזהירות. אני מאמין גדול בגידול שולי, לא בקפיצות דרך".
זה כבר כעשרים שנה שיצחק שרם נמצא בחזית שוק ההון. בהתחלה כיד ימינו של אהרון דברת כשהאחרון היה מנכ"ל כלל, בהמשך כשותפו בקבוצת דברת-שרם, ומאז שדרכיהם נפרדו הוא עושה זאת בראש קבוצה הכוללת אותו, את יאיר פודים ואת אביגדור קלנר.
"אנחנו אוהבים קודם כל לישון טוב בלילה", אומר שרם בראיון ראשון מזה זמן שנערך עימו. "שלושתנו באנו ממשפחות עניות. ראינו מה זה להיות בלי כלום".
בראש פירמידת החברות של שרם ניצבת חברת שרם פודים קלנר (שרפ"ק) הבורסאית , ששווי השוק שלה הוא כ-67 מיליון דולר. שרם מחזיק באופן אישי בכ-18% ממניות החברה, פודים מחזיק בכ-11% מהמניות, מיכאל שטראוס ואחותו רעיה בן דרור מחזיקים יחד בכ-10% וקלנר מחזיק בכ-8%.
שרפ"ק מחזיקה בכ-50% ממניות חברת ההחזקות לידר , המחזיקה בכ-75% ממניות אורדן ובכ-40% ממניות החברה העיקרית בקבוצה פולאר השקעות , לשעבר פועלים השקעות. שווי השוק של פולאר הוא כ-127 מיליון דולר.
הקבוצה עוסקת בשורה של ענפים, ובעיקר בנדל"ן, תקשורת (חברת הלווין יס), ברוקראז' וחיתום והשקעות בטכנולוגיה.
שרם, פודים וקלנר הם לא דור ראשון לעושר - בוודאי בהשוואה לבעלי הון אחרים במשק כמו משפחות רקנאטי, קרסו, דנקנר, שטראוס, המבורגר, ורטהיים, חכמי, שטיינמץ ואחרות. וככאלה, לשלושה יש רגישות מיוחדת למצבים משתנים, אמונה חזקה ביכולתם, תחושה בסיסית של מיעוט ואמון מוגבל באחרים. "מה שמנחה אותי", אומר שרם, ומתכוון בעצם גם לשני שותפיו, "זה המחשבה שאנחנו יתומים. אם ניפול - אף אחד לא יבוא לעזור לנו".
גם יצחק תשובה ושלמה אליהו לא ירשו את כספם מהוריהם, אבל הזווית של שרם ייחודית בכל זאת - בעיקר בגלל נוכחותו ארוכת השנים בשוק ובגלל ההשפעה הרבה שיש לו בכל התקופה הזאת. תשובה זינק למעמדו הנוכחי רק לפני כשלוש שנים, כשרכש את דלק , ואליהו מאוד ממוקד בענייני ביטוח ובנקאות.
כאיש עסקים שהגיע למעמדו הנוכחי אחרי שטיפס בכל המדרגות, לשרם יש גם רגישות עצומה לעניינים של כבוד.
"אין לנו עודף מנהלים", הוא אומר כמי שהואשם בכך. "אני מאמין שצריך לקחת את המנהלים הכי טובים ולשלם להם הכי הרבה. ליגה כזאת אי אפשר לקחת בלי לתת להם מטה, כבוד, מזכירה, תואר, מסגרת. רימון בן שאול לא היה בא להיות סגן של קלנר. ואם מביאים מישהו מלמעלה, אז אחרים עוזבים. מאיר יעקבסון לא היה בא לעבוד בארגון אם לא היה מקבל את הכבוד".
כקבוצת השקעות מפוזרת עם נגיעה בהיי-טק, קבוצת שרם פודים קלנר נאלצה לבצע מחיקות גדולות - כמו כל החברות הגדולות במשק.
שרם סבור שעוד לא ראינו את הסוף. הוא אף סבור שעוד לא ראינו את הגרוע ביותר: "הרבעון הרביעי (של 2001) יהיה הגרוע ביותר שידעה המדינה אי פעם, בגלל מחיקות שכולם יעשו. מי שלא מוחק עכשיו הוא שוטה".
בניסיון להקל על הנטל המוטל על הסקטור הפרטי - ובתנאי כמובן שהממשלה תקצץ בתקציבה - בנק ישראל החליט להוריד את הריבית ב-2%. האם אתה מאמין שזה יביא לשינוי?
"אני לא מאמין בסיפור הריבית. זה לא יביא לצמיחה, כי מאוחר מדי. עכשיו אנחנו בשלב של מלכודת נזילות - הריבית לא מעניינת, דואגים רק לקרן. גם אם הריבית תהיה אפס, הבנקים לא יתנו אשראי. אין לווים טובים. לא יהיה שינוי באווירה, מה שקורה עכשיו זה בלוף".
שרם סבור אף שהדברים יחמירו: "אין שום סיכוי שמלוא הקיצוץ בתקציב יעבור, ולכן לא תהיה לנגיד ברירה והוא יעלה את הריבית בפועל עם המק"מים, בזמן שציבורית, הוא יוכל להגיד לכולם שהריבית נמוכה".
ההחמרה, הוא אומר, תימשך אף לתוך 2002: "ההפסדים העצומים של החברות והקונצרנים יגרמו לירידה בהכנסות ממסים השנה - אפילו יותר ממה שחושבים. לא יהיה קיצוץ גדול ולכן הגירעון יגדל. עקב כך הממשלה תגייס חוב ולכן הריבית הארוכה לא תרד".
אין בשורה, אם כך, ללוקחי המשכנתאות?
"במשכנתאות, מה שחשוב זה לא הריבית אלא כמה צריך לשלם לחודש - כסף. אנשים הם לא פיננסיירים. אני מציע מהלך שלפיו בנקים למשכנתאות יתנו הלוואות ל-30 שנה בריבית של 5.5%, ואת המקורות ייתנו קרנות הפנסיה, שיקבלו גם ביטוח ממשלתי נגד אפשרות של פשיטת רגל של הבנק. הציבור יוכל לקנות דירות עם תשלום מראש של 10% בלבד.
"רבים יעדיפו בתנאים כאלה לקנות דירות יותר גדולות ויותר יקרות. כולם יהיו מבסוטים: קופות הפנסיה יקבלו עוד חצי אחוז והמשתכן יצטרך לשלם הרבה פחות כל חודש. שר אוצר רציני יכול לעשות את זה".
הריבית לא תרד, ואולי אפילו תעלה, אתה רומז. אם אכן כך יקרה, האם הדולר ישוב לרדת?
"הדולר בחיים לא יוכל לרדת יותר. מה שהחזיק אותו היה כספי ההיי-טק והפרשי הריבית. עכשיו ההיי-טק נגמר ואילו חברות יפנימו שלא כדאי להן לקחת אשראי דולרי או להשקיע בשקלים. אולי לא יהיה פיחות מהיר אבל יהיה פיחות זוחל".
אז לריבית לא תהיה כל השפעה?
"הבורסה יכולה לעלות בגלל המעבר של כספים משקלים למניות לאחר הורדת הריבית, אבל לא בגלל איכות החברות או הרווחים שלהן או השווי שלהן".
ומאיפה תבוא הצמיחה?
"המקום היחידי שיכול להביא לצמיחה הוא בנייה ותשתית. ההיי-טק לא תלוי בנו ותיירות לא תהיה. רק בנייה - התשואה על שכ"ד היום היא הגבוהה ביותר שהיתה כאן מעולם. בדוק".
דווקא כשהוא מסתכל מערבה, לארה"ב, שרם רואה מקום לאופטימיות: "2002 תהיה טובה לוול סטריט. אולי רבעון אחד או שניים יותר מאוחר ממה שחשבו, אבל ישתפר. שם דואגים לכלכלה כי זה מה שחשוב לפוליטיקאים. היה שם משבר וטיפלו בו חזק. עכשיו שוב מסתכלים קדימה באופטימיות ומתחילים לחשוב איך לנצל את ההזדמנות.
"אצלנו זה תמיד משבר, תמיד דיכאון, תמיד קשה, תמיד אל תעשה, תמיד פסימיות. האמריקאים חושבים אופטימי. מה שחשוב זה התפיסה".
שרם מרכז את מאמציו בתקופה האחרונה בשני מישורים. במישור האחד, הוא מנסה לחזק את הקשרים בין החברות השונות בקבוצה. במסגרת מאמציו אלה, ביצעה לידר גיוס פרטי של כ-110 מ
"אני לא מאמין בסיפור הריבית"
איתן אבריאל
10.1.2002 / 12:17
