מי ירוויח מהרפורמה בענף הלולים של שמחון? המבקר: בני משפחתו יהנו מטובות הנאה של מאות אלפי שקלים

שר החקלאות שלום שמחון פעל שלא על פי הכללים למניעת ניגודי עניינים של שרים, בעת שקידם רפורמה בענף הלול. לשר יש עניין אישי ברפורמה, שכן גלומות בה טובות הנאה ממשית לבני משפחתו המתגוררים בישובי הגליל ולו עצמו כ"בן ממשיך" (מיועד לרשת את המשק החקלאי של אמו במושב אבן מנחם שבגליל), כותב מבקר המדינה בדו"ח חמור במיוחד על התנהלותו של שר החקלאות בנושא הרפורמה.




המבקר קובע כי השר שמחון עסק באופן פעיל בקידום הרפורמה בלא שהצהיר על העניין שיש לו בה, בלא שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה חוות דעת בנושא ובלא שקיבל היתר לחרוג מהכללים. המבקר מציין כי רק אחר שהיה שותף פעיל בגיבוש החלטת הממשלה בנושא הרפורמה, הוא הודיע על העניין האישי שיש לו בה.



לפי הדו"ח יזם השר שמחון במהלך 2006 רפורמה בענף ההטלה, שעיקרה העתקת הלולים מממרכזי הישובים החקלאיים לאתרים שמחוץ לישובים. זאת בעקבות לקחי מגיפת שפעת העופות במטרה לייעל את ענף יצור הביצים ולקדם את שמירת איכות הסביבה. הרפורמה אושרה בממשלה ביוני 2007.



ברפורמה, אף שנועדה לכלל יצרני הביצים בארץ, גלומה הטבה גדולה מתקציב המדינה לישובי הצפון, בהם מיוצרים 65% מהביצים. בין היתר יהיו זכאים יצרני הביצים בצפון למענק בגובה 50% מההשקעה בהעתקת הלולים, בעוד שמגדלים באזורים אחרים שיעור המענק הוא 20%. מענק ליצרן ביצים בישובי הצפון עשוי להגיע עד מיליון שקל (מותנה במכסת יצור הביצים של בעלי הלול), בעוד שבמרכז הארץ עשוי המענק להגיע עד 300 אלף שקל.



בנוסף על מענק השקעה נקבע כי המדינה תממן את הכשרת הקרקע וביצוע התשתיות להקמת הלולים באתרי היצור החדשים בהיקף של 40 מיליון שקל. עוד נקבע ברפורמה כי ”חוק הגליל", שמקנה סובסידיות ליצרני הביצים בגלילף יוארך עד 2017. הארכה שמשמעה על פי דו"ח המבקר מתן סובסידיה של 300 אלף שקל ליצרן לתקופה של 10 שנים. בנוסף מאפשרת הרפורמה ליצרני הביצים בישובים החקלאיים להקים צימרים בקרקע שפונתה מהלולים בשטח של 200-400 מ"ר.




"בהתחשב בכל אלה היה על השר שמחון, בעת שהחל לעסוק ברפורמה, לשלוח הודעה בנושא למבקר המדינה ולפנות מראש ליועץ המשפטי לממשלה כדי לקבל חוות דעתו בנוגע לצורך בהסדר למניעת ניגוד עניינים. אולם השר לא עשה זאת ולא נמנע מלהיות מעורב ברפורמה, ואף היה מעורב באופן פעיל בקידומה לכדי גיבושה להצעת החלטה בממשלה", כותב מבקר המדינה.



מדו"ח הביקורת עולה, כי רק ב-31.1.07 דיווח השר שמחון למבקר המדינה כי יש לו עניין אישי ברפורמה, לאחר שכבר פעל במסגרת הליכי הדיון לקידום הרפורמה שהתקיימו במשרדו, במשרד האוצר ועם המועצות האזוריות בצפון אשר בסופו של דבר הונחה על שולחן הממשלה. כאמור, השר שמחון הוא יורש מיועד של לול ליצור ביצים, שני אחיו הם יצרני ביצים וכך גם ארבעה בני דודים שלו המתגוררים בצפון הארץ.



יתר על כן המבקר מצא כי השר שמחון לקח חלק בישיבה שהתקיימה במועצה האזורית מרום הגליל ב-25.9.06 שעסקה ברפורמה. על פי דו"ח המבקר, בישיבה נוספת, שהתקיימה בלשכת שר החקלאות ב-2.11.06, אמר השר כי משרד החקלאות מתכוון לפעול לקידום התכנית מבחינה סטטוטורית, באמצעות הקצאת תקציבים לשיקום הצפון: "רק לאחר קידום עבודת המטה לגיבוש הרפורמה, אותה סיכם בשיתוף אגף התקציבים, הודיע השר למבקר המדינה ולגורמים נוספים כי יש לו עניין אישי וכי אין בכוונתו להשתתף בשום דרך בקבלת החלטה בנושא", כותב מבקר המדינה.

בתשובתו למבקר המדינה, כותב השר שמחון, כי הכללים למניעת ניגוד עניינים החלים על עובדי ציבור לא נועדו למנוע מנבחרי ציבור למלא את התפקיד המוטל עליהם ואף בית המשפט העליון הזהיר, כי יש להיזהר במיוחד מהכללת כללי ניגוד עניינים גורפים מידי על נבחרי ציבור, כללים העלולים למנוע דווקא מאשים בעלי ניסיון לתרום מניסיונם לציבור.



עוד כתב השר שמחון בתשובתו למבקר כי פעל על פי עצות שקיבל מיועציו המשפטיים וכי במעבר בין השלב הראשוני של הדיונים ברפורמה לשלב המעשי, החליט על דעת היועץ המשפטי במשרד החקלאות, להודיע למבקר המדינה כי הוא עשוי להימצא במצב של ניגוד עניינים ולכן ראוי שיימנע ממעורבות בגיבוש החלטת הממשלה.



עוד כתב שר החקלאות בתשובתו למבקר כי מעורבותו היתה מוגבלת לשלבים הראשוניים ביותר של המהלך, כאשר היה מדובר ברעיון שטרם הבשיל לכלל עשייה וכי כאשר החל הרעיון לקרום עור וגידים הוא הפסיק להיות מעורב בו. עוד כותב השר כי הוא חוזר בו מהודעתו מ-31.07 בדבר הימצאותו במצב של ניגוד עניינים בנוגע להצעת ההחלטה לממשלה וכי בכוונתו לפעול לקידום הרפורמה על פי החלטת הממשלה.



עוד כותב המבקר כי בפברואר 2010 בפגישה שקיים עם השר שמחון, אמר שמחון כי פעל משיקולים עניינים וציבוריים גרידא וכי סבר בתום לב שאין הוא מצוי בניגוד עניינים ולכן לא דיווח על זיקתו בעוד מועד.