בתי החולים מקצרים אשפוז ופוגעים באיכות הטיפול בכדי לחסוך כסף

בתי החולים בישראל מקצרים ימי אשפוז אל מתחת לנורמות המקובלות בעולם במטרה לחסוך כסף, תוך פגיעה באיכות הטיפול הרפואי שהם מעניקים למאושפזים. כך קובע מבקר המדינה בפרק המתייחס לשיטת ההתקשרות בין קופות החולים לבתי החולים. המבקר מסביר כי שיטת ההתחשבנות בנויה לרוב על בסיס הסכמים גלובליים: הקופה משלמת מחיר מלא על האשפוז והפעולות עד סכום מסוים, ומעבר לסכום זה – היא מקבלת הנחה ניכרת או לא נדרשת לשלם כלל.







שיטה זו גורמת לדברי המבקר לא רק לקיצור מלאכותי ומסוכן של ימי האשפוז, אלא גם לצורך של משרד הבריאות לסבסד את הגרעונות של בתי החולים: בשנת 2008 למשל נתנו בתי החולים הנחות בסך 700 מיליון שקל לקופות החולים, ונקלעו לגרעון של כ-650 מיליון שקל. משרד הבריאות נאלץ לסבסד אותם בסכום זה.



"מצב זה משמר את תלות המרכזים הרפואיים במשרד ומקשה על עצמאותם הכלכלית ועל הפיכתם לתאגידים עצמאיים", קובע המבקר. בנוסף, מנגנון ההנחות המעגלי הזה גורם לתמיכה ממשלתית נסתרת בקופות, בשווי מאות מיליוני שקלים. "כל אלה מחייבים חשיבה חדשה ובחינת השיטה", קובע המבקר.



עוד מצביע המבקר על עיוותים בנושא התמחור של פעולות ואשפוזים בבתי החולים. כך למשל המחירון של משרד הבריאות לשירותים אמבולטוריים (פעולות שמתבצעות במרפאות החוץ כמו בדיקות ct, דם, ניתוחים קלים שאינם מצריכים אשפוז ועוד) מבוסס על מחירים היסטוריים שלא עודכנו שנים רבות ויש פער גדול בינם לבין העלות האמיתית של הפעולות.



המבקר קובע כי "יש לבנות כלי תמחור ראויים למערכת הבריאות, ובאמצעותם לקבוע מחירים נכונים. אחד הכלים הניהוליים במערכת כלכלית כה גדולה הוא מערכת תמחיר ממוחשבת שראוי להטמיעה".



טרטור חולים ופגיעה בחופש הבחירה – בגלל הסכמים חלקיים בין הקופות לבתי חולים



עוד קובע מבקר המדינה כי מבוטחים נאלצים להישלח למוסדות רפואיים המרוחקים ממקום מגוריהם, חולים כרונים מטורטרים בין מוסדות רפואיים שונים, ואחרים נאלצים לפנות לרפואה הפרטית - בגלל הסדרי הבחירה הנהוגים בקופות החולים.



הסדרי הבחירה הם הסכמים שכל קופה חותמת עם מספר מוסדות רפואיים, המאפשרים לה להפנות את מבוטחיה בעיקר למוסדות אלה, ולא למוסדות אחרים. זאת במטרה להגדיל את התחרות ואת כוח המיקוח של הקופה מול המוסדות הרפואיים השונים.



אלא שהסדרי הבחירה הם גורם מרכזי לחיכוכים בין קופות החולים למבוטחים שלהן: הם פוגעים בחופש הבחירה של המבוטחים, שלפעמים נשלחים למוסדות רפואיים מרוחקים ממקום מגוריהם, נאלצים להחליף מוסד מטפל באמצע טיפול, או שבקשותיהם להגיע לבית חולים מסוים מסורבות.



עוד מתאר המבקר כיצד בתקופות של משא ומתן בין הקופות לבתי החולים, הופכים המבוטחים לקורבנות של הלחץ הכלכלי שמנסות הקופות להפעיל על בתי החולים באמצעות עצירת שליחת המטופלים אליהם.
לפי הערכות משרדי האוצר והבריאות, עלות מתן חופש בחירה למבוטחים וביטול הסדרי הבחירה הוא מאות מיליוני שקל בשנה לקופות.



אין הגנה על פטנטים



כמה כסף מפסידה המדינה מדי שנה כתוצאה מכך שלא קיימים כללים ברורים המחייבים חוקרים העובדים בבתי חולים ממשלתיים להפריש חלק מהכנסותיהם מהמצאותיהם למדינה? לדברי מבקר המדינה, חוסר ההגנה על קניין רוחני ופטנטים הנוצרים בבתי החולים הממשלתיים גורם למדינה "נזקים כספיים ניכרים שקשה לאמוד אותם", וכן עלול לגרום "לבריחת מוחות ולזליגת ידע מהמערכת הממשלתית, שפירושן נזק מתמשך נוסף למדינה, שאינו בר תיקון, הן מהבחינה הכספית והן מבחינת ההון האנושי".



הסוגייה שבמערכת הבריאות טרם הצליחו להסכים עליה היא איזה אחוז מההכנסות על המצאה שנעשתה בבית חולים ילך לחוקר, ואיזה אחוז למדינה. המבקר קובע, כי בעוד שגופים ממשלתיים אחרים בהם מתבצעת פעילות מחקרית, כמו האוניברסיטאות ומכון ויצמן, כבר השכילו מזמן להסדיר את הנושא, "המדינה לא פעלה להגן על תוצרי הידע שמפיקה מערכת הבריאות הממשלתית ולא הביאה להסדרת הנושא".



הדו"ח מתאר שורה של ועדות והחלטות ממשלה שניסו להגיע לפתרון מוסכם בנושא חלוקת ה"שלל" מיצירת פטנטים מכניסים, אך קובע כי מחלוקת ממושכת בין משרדי הבריאות וההסתדרות הרפואית לבין משרד האוצר מונעת את הסדרתו. כתוצאה מכך, איש הישר בעיניו יעשה – וסכומי כסף גדולים שיכלו להגיע לקופת המדינה ולמערכת הבריאות נשארים בידיים פרטיות. כך למשל מתאר המבקר כיצד ב- 2006 ביצע אגף החשב הכללי בדיקה במאגרי מידע ממוחשבים של רשמי הפטנטים בישראל, בארצות הברית ובאירופה, במטרה לאתר תגליות והמצאות רפואיות שהשיגו רופאים כתוצאה מעבודתם המחקרית בבתי חולים ממשלתיים, ושנרשמו לכאורה שלא כדין על שמם, על שם בני משפחותיהם או על שם חברות הקשורות אליהם. התוצאות היו מדהימות: נמצאו כ-200 מקרים אפשריים שבהם לכאורה נרשם פטנט או הוגשה בקשה לרישום פטנט מחוץ למדינה על ידי עובד שירות המדינה, תוך פגיעה אפשרית בזכויות המדינה.