כשל מערכתי גרם להקפאה בהקצאת קרקעות פנויות במרכז הארץ, ששוויין נאמד ביותר מ-300 מילוני דולרים, כך עולה מדו"ח הביקורת. המבקר מצא כי יותר מ-6 שנים החל מאפריל 2003 ועד סיום הביקורת באוגוסט 2009 לא הצליחו מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) ומשרד החקלאות להסכים על אופן הקצאת הקרקעות, למי הון יוקצו ומה יהיה התשלום שהמדינה תגבה מהרוכשים.
מדובר ב-330 "נחלות" חקלאיות פנויות בהיקף ממוצע של 30 דונם, המבוקשות מאוד על ידי בעלי ממון להקמת אחוזות כפריות ברחבי הארץ. בסך הכול, ברחבי הארץ יש כ-3,900 נחלות פנויות שאינן מאוישות על ידי חברי המושבים. חלקן נעזבו במהלך השנים וחלקן לא הוקצו כלל מאז הוקמו באותם מושבים.
עד אפריל 2003 הוקצו הנחלות הפנויות במושבים למתיישבים חדשים או לבניהם של חברי מושבים ותיקים, על פי המלצת האגודות השיתופיות (המושבים) באישור מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י), ללא תשלום, למעט כספים שהאגודה גבתה מהמתיישב החדש עבור השקעות בתשתיות ועבור השקעה בהון האגודה ותשלום דמי חכירה למינהל בכ-700 שקל לשנה.
מהדו"ח עולה כי בראשית העשור התעוררו מחלוקות קשות ומהותיות בין תנועות המושבים ומשרד החקלאות מצד אחד למינהל מקרקעי ישראל מצד שני, האם להמשיך להתיר לאגודות השיתופיות (המושבים) להקצות נחלות פנויות בדרך זו.
בממ"י טענו שאין להמשיך בהקצאת חינם זו ויש לגבות מחיר ראוי בעד הקרקע, מפני שברור שהרוכשים, בייחוד במושבי מרכז הארץ, לא באו לעשות ולא יעשו שימוש חקלאי בנחלה, ששווייה הנדל"ני עשוי להגיע למיליוני שקלים. לדעת המינהל מדובר בהטבה כלכלית גדולה הניתנת למעטים שהמושב בוחר בהם והתוצאה היא חלוקה בלתי שוויונית ובלתי צודקת של משאבי נדל"ן ציבוריים גדולים.
בשל כך החליטה הנהלת ממ"י באפריל 2003 להקפיא את איוש הנחלות הפנויות במרכז הארץ וכן באזורים אחרים בהם שווי הנחלה עולה על 100,000 דולר והאגף החקלאי בממ"י גיבש הצעת החלטה למועצת מקרקעי ישראל, לפיה הקצאת נחלות פנויות תעשה במכרז והן ישווקו לציבור על ידי ממ"י.
משרד החקלאות התנגד בתוקף לאימוץ שיטת המכרזים וטען כי יש לבטל כליל את הנחלות הפנויות במרכז הארץ ולאפשר לאגודה השיתופית (המושב) לעבד את השטח החקלאי לטובת כלל חברי המושב. גם תנועות המושבים השונות הציגו חוות דעת משפטית לפיה הנהלת ממ"י חרגה מסמכותה, שכן אינה מוסמכת לשנות את המדיניות הקרקעית עלייה החליטה מועצת מקרקעי ישראל, לפיה המתיישבים במושבים ובניהם קיבלו זכויות קניין לדורות בנחלות הפנויות והחלטת ההקפאה היא בבחינת מהפכה אגרארית שאין מאחריה תשתית משפטית ראויה והיא בגדר קביעת מדיניות קרקעית חדשה ללא סמכות.
המבקר מצא כי עד מועד סיום הביקורת לא התקבלה הכרעה במחלוקת וההקפאה עומדת בעינה. המבקר קובע כי ההקפאה בהקצאת הקרקעות הנמשכת מזה יותר מ-6 שנים משקפת כשל חמור בתפקודם של הגופים השלטוניים המופקדים על ניהול המדיניות הלאומית בתחום המקרקעין וגופים אלה לא יגיעו בהקדם להסכמה בנושא, על מועצת מקרקעי ישראל להכריע על מדיניות איוש הנחלות הפנויות.
מינהל מקרקעי ישראל מתווכח עם משרד החקלאות - והקצאת הקרקעות לבנייה מתעכבת
עמירם כהן
11.5.2010 / 16:26