פיקוח לקוי של האוצר על קרנות הפנסיה מאפשר להן השקעת כספים בניגוד לטובת החוסכים

דו"ח מבקר המדינה קובע כי יישומם של רפורמות ושינויים רבים בשוק ההון בשנים האחרונות, בפרק זמן קצר יחסית, הותיר את צרכני השירותים הפיננסים ללא הגנה מספקת וללא כלים שיאפשרו להם לנצל בצורה מושכלת את חופש הבחירה שניתן שהיה להם בנושא החסכון הפנסיוני. בין השאר כיוון שרמת ההסדרה, הפיקוח והבקרה של אגף שוק ההון באוצר על פעילות הגופים המוסדיים אינה מספקת.

הביקורת של מבקר המדינה העלתה כי במהלך יישום הרפורמות בשוק ההון חסרו מנגוני הסדרה ופיקוח שיאזנו בין שיקולים של פיתוח וליברליזציה של השווקים לבין שיקולים של הגנה על כספי החוסכים. רמת ההסדרה, הפיקוח והבקרה של אגף שוק ההון על פעילות הגופים המוסדיים הייתה חלקית בחלק מהתחומים. לדעת המבקר, אגף שוק ההון בודק רק באופן חלקי את עמידת הגופיים המוסדיים במגבלות ההשקעה הקבועות בחוקים ובתקנות, ואת עמידתן של קופות וקרנות במדיניות ההשקעה שעליה הצהירו. במצב הקיים מתקבלים הנתונים המדווחים של הקופות והקרנות רק אחת לחודש או לרבעון. לפיכך אין בקרה על המתרחש בתדירות העולה על אחת לחודש, דבר שנדרש כדי לאתר בזמן אמת סיכונים לחסכונות הציבור.



לדעת המבקר, על אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון באוצר לדאוג לאיסוף נתונים שיאפשרו לו לקיים תהליך מסודר של פיקוח ובקרה שבמהלכו יוכל לנטר סיכונים קרוב ככל האפשר לזמן אמת ולטפל בהם כדי להגן כנדרש על חסכונות הציבור המנוהליים ע"י הגופים המוסדיים.



הדו"ח מציין כי היקף החסכון הפנסיוני, שהוא המרכיב העיקרי של החסכון לטווח ארוך בארץ, הסתכם בסוף 2008 בכ-574 מיליארד שקל. עם מכשירי החסכון הפנסיוני נמנות קרנות פנסיה, קופות גמל ותוכניות ביטוח חיים שיש בהן מרכיב של חסכון. אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון באוצר אחראי על הפיקוח וההסדרה בשוקי הביטוח, הפנסיה והגמל. הדו"ח מדגיש כי רפורמת ועדת בכר מסוף 2004, יושמה בהליך מהיר מהצפוי.



לדעת הביקורת, במהלך יישום רפורמות בשוק ההון יש חשיבות רבה להקטנת הסיכון בתיקי ההשקעות של חוסכים המתקרבים לגיל פרישה, משום שהם יתקשו להחזיר בזמן קצר הפסדים גדולים, אם יגרמו. לדעת המבקר, להגדרת מדיניות השקעה ומסלולי השקעה בתחום של חסכון פנסיוני יש חשיבות רבה. על אגף שוק ההון להבטיח כי כספי החוסכים ינוהלו בצורה אחראית לפי רמת הסיכון המתאימה למאפייני העמית, תוך התחשבות בהתקרבו לגיל הפרישה, כדי שבעת פרישתו יהיו בידיו די אמצעים למחייתו.
לדעת המבקר, בניית מנגנוני בקרה פנימיים ושקיפות כלפי העמיתים הם אמצעים הכרחיים אך לא מספיקים, ואין הם פוטרים את אגף שוק ההון מלפעול באפיקים נוספים כדי להגביר את הפיקוח והבקרה על הגופים המוסדיים. מעקב אחרי חריגות ממגבלות ההשקעה בתדירות גבוהה, נדרש כדי להרתיע את הגופים המוסדיים וכדי לאתר סיכונים לחסכונות הציבור ככל האפשר בזמן אמת. יתכנו מקרים שבהם חריגה ממגבלות ההשקעה תפגע קשות בחסכונות.



בסוף 2008 פעלו בארץ כ-145 מבטחים, קרנות פנסיה וחברות בעלות רשיון לעסוק בניהול קופת גמל. לאחר פרוץ המשבר הפיננסי בעולם בסוף 2007 הועלו טענות כי בין הגורמים למשבר היו הסדרי התגמול של עובדים בגופים פיננסים בעולם. נטען כי הסדרי תגמול המתבססים על ביצועים מעודדי סיכון בלי סיבה, יוצרים חשש לניגוד עניינים בין טובת החוסכים ובין עניינם האישי של האחראיים לניהול ההשקעות. לדעת המבקר, האפשרות שקיים ניגוד עניינים גם בגופים המוסדיים בישראל מחייבת בדיקה מעמיקה. המבקר מדגיש כי אגף שוק ההון באוצר לא אסף באופן שיטתי מיידע מבוסס על הסדרי התגמול הנהוגים בגופים המוסדיים בארץ כדי לבדוק אם הם מעודדים נטילת סיכונים בניהול כספי החוסכים.