פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסוסים הטרויאנים בכלכלת ישראל

      אף שלפי שעה מצבה של ישראל טוב משמעותית ממצבה של יוון, יורם גביזון טוען כי הדמיון בין המדינות גדול יותר מכפי שנדמה בתחילה

      מאז סוף 2009, אז התפרץ המשבר ביוון במלוא חומרתו, התחזק השקל מול היורו בכ-17.5%. התחזקות השקל נובעת, בין השאר, מנתוני הגירעון התקציבי ויחס החוב-תוצר העדיפים של ישראל, וממבנה נוח יותר של החוב הלאומי לעומת יוון, שהסתירה את מצבה האמיתי באמצעות תרגילים פיננסיים שאירגנו עבורה בנקי השקעות אמריקאיים.

      יוון סובלת מכלכלה לא תחרותית, רמת חינוך נמוכה, מגזר ציבורי מנופח ואיגודים מקצועיים שכופים תנאים סוציאליים כמו משכורות 13 ו-14 ופנסיה בגיל 61. רמת הצמיחה התוצר והפריון של המשק היווני אינה מסוגלת לשאת את אלה לאורך זמן. את 2009 סיימה יוון עם גירעון של 13.6% מהתוצר, לעומת גירעון של 4.2% בלבד בישראל. יחס החוב-תוצר של יוון היה 115%, לעומת 78% בישראל.

      אף שלפי שעה מצבה של ישראל טוב משמעותית מזה של יוון, הדמיון בין המדינות גדול יותר מכפי שנדמה בתחילה. בצה"ל, למשל, גיל הפרישה הממוצע כיום הוא 46. לפרישה מוקדמת זו יש תרומה מכרעת להיקף ההתחייבויות של הפנסיה התקציבית בישראל, שאמנם הופסקה ב-2001 במגזר הציבורי וב-2003 במערכת הביטחון, אך תפחה להיקף של 451 מיליארד שקל בסוף 2009.

      היקף תשלומי הפנסיה למשרתי צבא הקבע עלה מ-1.5 מיליארד שקל בתחילת שנות ה-90 ל-5 מיליארד שקל ב-2010 - שהם 0.65% מהתוצר. הוספת ההתחייבות לפנסיה תקציבית לחוב הממשלתי הקיים מעלה את היחס בין החוב לתוצר בישראל ל-136%.

      משבר חינוכי

      רמת התחרותיות העתידית של המשק הישראלי תושפע מהישגיה הנמוכים של מערכת החינוך. דו"ח של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD), שאליו הצטרפה ישראל שלשום, מלמד שההישגים של בני 15 בישראל במתמטיקה, קריאה ומדעים הם הנמוכים ביותר מכל חברות הארגון למעט מקסיקו וטורקיה - אף שההשקעה בחינוך בישראל אינה נמוכה.

      החינוך הממלכתי קורס לטובת הקצאת תקציבים עודפת למגזר החרדי לסוגיו השונים. כמו תמיד, אפשר להסתכל על ירושלים בהווה כדי לראות איך נראה העתיד בישראל. רק 13% מהנרשמים לכיתה א' בירושלים הם יהודים חילונים, לעומת 40% חרדים ו-34% ערבים.

      יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני, תהה באחרונה אם החילונים מצפים ברצינות שהתלמידים החרדים ילמדו שטויות כמו תורת האבולוציה. בהנחה שהחרדים ימשיכו להתחמק מלימודי הליבה ונוכח שיעורי הריבוי הטבעי של האוכלוסייה החרדית והבדווית, אפשר להעריך במידה רבה של ביטחון שביותר ויותר ערים תהיה רמת ההכנסה הממוצעת של שכיר דומה לזאת של בני ברק (4,557 שקל בחודש) ורהט (3,783 שקל), ופחות לזאת של תל אביב (8,028 שקל) - מה שישפיע ישירות על פוטנציאל גביית המסים, רמת השירות לאזרח וההשקעה בחינוך.

      נטל תשלומי ההעברה שמאפשרים רמת קיום מינימלית לבוגרי מערכת החינוך במגזר החרדי והבדווי, לעומת זאת, יילך ויגדל. מספר הילדים במשפחות שקיבלו ב-2008 קצבאות עבור חמישה ילדים או יותר היה בתל אביב כולה 5,028, אבל ברהט הוא הגיע ל-16 אלף, בבני ברק ל-39 אלף ובירושלים - 114 אלף.

      ישראל, בניגוד ליוון, לא קיבלה את עצת אחיתופל לחסות בצלו של גוש מטבע אחד שחונק את האפשרות לעורר את היצוא כאשר קיצוץ תקציבי והעלאת שיעורי המיסוי מקטינים את הביקוש הממשלתי והפרטי. עם זאת, בדומה ליוון, יש גם בישראל חלקים מסוימים במגזר הממשלתי שבהם מקבלים העובדים שכר כפול ויותר מהשכר הממוצע במשק, וגובים עבור כך תעריפים מהמגזר הפרטי והעסקי. השכר הממוצע למשרת שכיר בענפי החשמל והמים, קרי חברת החשמל ומקורות, הגיע בפברואר 2010 ל-19,600 שקל בחודש, כלומר 138% יותר מהשכר הממוצע במשק - לעומת 6,257 שקל בחודש בחינוך, 24% פחות מהשכר הממוצע במשק.

      ישראל, כך נראה, מעדיפה להשקיע בשימור רמת חייהם של העובדים בחברות ממשלתיות (2,100 עובדי התכנון והביצוע של חברת החשמל, למשל), שנתח הולך וגדל מפעילותן מתבצע על ידי יזמים פרטיים, מאשר להשקיע בעתידה. על כן, ספק אם גם ישראל פטורה לגמרי ולאורך זמן מהסכנה של משבר תקציבי.