>> יום לאחר עליות מטורפות בבורסות באירופה וברחבי העולם, חזרנו למציאות ששררה זה שבועות בשוקי ההון בעולם - ירידות, תנודתיות, פחד. כפי שנכתב כאן אתמול: "מדובר בתגובה היסטרית ואולי יותר בלתי רציונלית מהנפילות הקשות של השבועות הקודמים".
אם להשתמש בדימוי שהגה יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי, בן ברננקי, שטען כי כדי לפתור נסיגה בכלכלה צריך לזרוק כסף מהליקופטר על המשק, ניתן לומר שמנהיגי האיחוד האירופי זרקו טריליון דולר על בעיית החובות של יוון והכלכלות המדשדשות של גוש היורו.
לכאורה, למשקיעים יש עכשיו התחייבות שהמדינות העשירות באיחוד יערבו לחובותיהן של המדינות החלשות. אז למה ירדו השווקים? לשאלה זו כמה תשובות:
1. המשבר לא הסתיים ואירופה עדיין עומדת בפני אתגרים. התוכנית שעליה הוכרז ביום שני לא פותרת את הבעיות שלה - היא רק מראה שמנהיגי אירופה מוכנים להתמודד עמה באמצעים אגרסיביים מאוד.
2. התוכנית שנויה מאוד במחלוקת: ציבור הבוחרים בגרמניה התנגד לסיוע ליוון, מכיוון שהוא בא על חשבונו. התנגדות זו כבר גרמה למפלגת השלטון בראשות אנגלה מרקל להפסיד את הרוב שהיה לה בבית העליון של הפרלמנט, בגלל תבוסה בבחירות אזוריות. גם הציבור היווני הביע התנגדות עזה לקיצוצים החמורים הנדרשים בתקציב המדינה, על חשבון רמת החיים שלו. בחודשים הקרובים יעמדו מרקל ופוליטיקאים אחרים באירופה בפני מבחן קשה מאוד - שאולי יעלה להם באחיזתם בשלטון. במקרה של חילופי שלטון, הממשל החדש ייזהר מאוד מלהירתם למאמץ הפאן-אירופי.
3. הסיוע שמוכן האיחוד להגיש למדינות הנקלעות לצרות כפוף להתניות קשות: קיצוצים בשכר עובדי ציבור, בהטבות סוציאליות וברווחה, לצד העלאות מסים. אין ערובה שהממשלות של יוון, פורטוגל, ספרד ואחרות יפעלו בנחישות מספקת כדי לעמוד בדרישות אלה, אם בשל התנגדות הבוחרים ואם בשל אוזלת יד.
4. התניות נוספות בתוכנית הסיוע מדברות על שינויים מבניים ורפורמות. זוהי אולי הבעיה היסודית ביותר של אירופה כיום - מדינות רבות בה אינן תחרותיות בגלל מסורת ארוכת יומין של מגזר ציבורי גדול, חוסר גמישות בהעסקת עובדים והיעדר תרבות יזמית. העלמות המס ביוון, למשל, הן דוגמה קיצונית לעיוות שהשתרש בכלכלה. ממשלת יוון העבירה חוקים שנועדו להכביד את האכיפה וגביית המס, אולם כשלון או הצלחה חלקית יסכלו את דרכה של יוון ליציבות.
בראייה רחבה יותר, ראוי לציין כי אירופה והעולם כולו נמצאים במשבר פיננסי וכלכלי קשה מאוד מאז 2008 - אבטלה, גירעונות, קריסה של מוסדות פיננסיים וסגירה של עסקים קטנים הם רק כמה מהרעות החולות שפקדו את העולם בתקופה של שנתיים. משבר החובות של אירופה הוא גל הלם משני - וחריף לא פחות - של המשבר הפיננסי ההוא. בתקופה הזו היינו נתונים לאי-ודאות עצומה בשווקים ובכלכלה הריאלית. בעתות של אי-ודאות, הפחד מתעורר, והתנודתיות בשווקים גוברת - יום אחד יכולות להיות עליות חדות, ובמשנהו, נפילות קשות. הסכיזופרניה הזו לא תיעלם בקרוב משוקי ההון.
סכיזופרניה בשווקים
דפנה מאור
12.5.2010 / 7:04