הכירו את אירווינג אזוף - האיש היחיד שמדונה רוקדת לצלילי החליל שלו

ניו יורק טיימס



יחסית למישהו שיושב בראש אחד התאגידים המאיימים ביותר בעולם המוסיקה, אירווינג אזוף נראה באופן מפתיע גאה מאוד באצבע האמה שלו. קשה להתעלם מתמונות של האצבע המזדקרת בהתרסה, התלויות בביתו - אחוזה המשתרעת על פני יותר מ-1,100 מ"ר באחת מהשכונות העשירות ביותר של לוס אנג'לס.



אזוף, יושב הראש של החברה החדשה שנוצרה ממיזוגן של טיקטמאסטר (ticketmaster) ולייב ניישן (live nation), בן 62, הוא בעל חוש הומור של נער מתבגר וסגנון אכזר שאימלל את מתחריו ושימח את בני בריתו במשך ארבעה עשורים.



"מי שמת עם הכי הרבה צעצועים מנצח", כתוב על חולצה שנתן פעם לעובדי חברת ניהול האמנים שלו, אשר ייצגה מוסיקאים כמו האיגלס, סטילי דן והגו-גו'ס. על גב החולצה כתוב "אירווינג מנצח!"



במהלך השנים ניצח אזוף הרבה פעמים, אך הניצחון הגדול ביותר שלו הגיע ב-25 בינואר השנה. באותו יום נתן משרד המשפטים האמריקאי את ברכתו למיזוג בין טיקטמאסטר, ענקית הכרטיסים שאזוף הוביל מאז 2008, לבין לייב ניישן, חברת קידום ההופעות הגדולה בעולם.



לייב ניישן אנטרטיינמנט, כפי שקרויה החברה כיום, היא חברת ענק שלא נראתה כמותה בתעשיית המוסיקה. טיקטמאסטר מחזיקה כיום ב-70% משוק הכרטיסים להופעות בארה"ב, ואחראית לכך שחוויית ההופעה החיה ידועה לשמצה כמסחטת כספים - שכן עמלת התיווך שהיא גוזרת הולכת וגדלה ונהפכה לחלק בלתי נפרד מחוויית הרוקנרול, בדומה לרצפה הדביקה מבירה והדחיפות.



לייב ניישן, בהובלתו של מייקל רפינו, 43, התפתחה מחברת קידום מופעים אזורית וכיום היא מנהלת יותר מ-22 אלף אירועים בשנה, חלק גדול מהם ב-127 האולמות שבבעלות או בניהול החברה. מספר הצופים בהם עולה על 50 מיליון בשנה.



יש גם את הנשק הלא כל כך סודי של החברה - פרונט ליין מנג'מנט - קונסורציום של סוכנויות ניהול אמנים שאזוף מרכיב מ-2005. פרונט ליין מובילה את הקריירות של 200 זמרים ולהקות מהשורה הראשונה, במגוון גילאים - החל ממיילי סיירוס ועד וילי נלסון כולל ון היילן, ניל דיימונד, כריסטינה אגילרה, מארון 5 וקינגס אוף ליאון.



להימנע מטקטיקות בריוניות



התאגיד החדש עורר אימה בעסקי ההופעות החיות. קבוצה של ארגוני צרכנים ואנשי קידום מכירות עצמאיים מחתה נגד המיזוג, והזהירה כי לייב ניישן אנטרטיינמנט עלולה לאיים על בעלי האולמות והאצטדיונים. הקבוצה רמזה כי אם האחרונים יוותרו על שירותיה של טיקטמאסטר, יהיה להם קשה להזמין מופעים מלייב ניישן או מאמני פרונט ליין. הקבוצה טוענת כי החברה החדשה קרובה למונופול בכל הנוגע למחירי הכרטיסים.



אם אתם קונים כרטיס להופעה של ליידי גאגא, אתם משלמים ללייב ניישן 2.5 דולרים עבור "היטל אולם", 15.45 דולר עבור "היטל נוחות", ו-2.5 דולרים אם אתם רוצים להדפיס את הכרטיס בבית.



בראיונות הראשונים שהעניקו מאז המיזוג, אזוף ורפינו הכחישו כי יש להם משקל כה רב בענייני המחירים, ואמרו כי האמנים הם בעלי המלה האחרונה. לדבריהם, הם עדיין מנסים למצוא דרכים חדשות לייצר הכנסות. לפני המיזוג היתה לייב ניישן בקשיים פיננסיים עצומים, וגם כעת החברה הממוזגת ממשיכה להפסיד כסף.



המתחרים טוענים כי לייב ניישן מוכנה לשלם כל מחיר כדי להשיג את האמנים - גם כדי לדחוק את המתחרים וגם כדי לקזז את התקורות הגבוהות ולמלא מושבים. לחברה יש חוזים עם אמנים ענקים כמו ג'יי-זי, מדונה, יו-2 ואחרים. העסקה עם ג'יי-זי, לפי דיווחים, היתה בגובה 150 מיליון דולר. העסקה עם מדונה, לעשר שנים, הגיעה ל-120 מיליון דולר.



העובדה שמשרד המשפטים אישר את ה"נישואים" הללו הפתיעה רבים, אשר ציפו שממשל אובמה יבדוק סוגיות הגבלים עסקיים פוטנציאליות לעומק, וייקח את שתי החברות לבית המשפט.



אזוף הוא המלך של המוסיקה החיה של ארה"ב. בתקופה זו, שבה עסקי מכירת התקליטים דועכים, וחלק הארי ברווחי הלהקות מגיע מהופעות, מרוכז יותר כוח בצד החי של עסקי המוסיקה, ותעשיית המוסיקה החיה היא ריכוזית יותר מתמיד.



צועק עד שהאוזניים מצלצלות



אזוף מעולם לא התפרסם כטייקון, אך לא בגלל היעדר כריזמה, כסף או התנהגות חריגה. בחוגי המוסיקה הוא ידוע כמי שמנוסה במשא ומתן, שמגן בכוח על אמניו, ומסוגל להיגרר לוויכוחים קולניים. "בואו נאמר שהאוזניים שלכם מצלצלות במשך כמה ימים לאחר שהוא צועק עליכם", אומר דייב לוקאס, מקדם הופעות לשעבר שעובד כיום עם לייב 360, המייעצת לאולמות מופעים. "כדאי בדרך כלל לחכות קצת לפני שאתם מתקשרים בחזרה, אלא אם אתם רוצים לקבל עוד".



אזוף ידוע גם בכך שהוא נוטה לכופף את האמת כך שתתאים למטרותיו או לאלה של לקוחותיו. הוא גם מודע לכך, ואפילו הודה בכך תחת שבועה, בתצהיר שנתן בנוגע לתביעה של להקת בוסטון. לאחר שכינה שני בכירים אחרים שקרנים, אמר אזוף: "כשחושבים על זה, קשה להאמין גם להרבה ממה שאני אומר. העבודות שהיו לי דרשו ממני לעמוד מאחורי מסך, ואיך לומר? ליצור אשליה. העסק מצריך טקטיקות שונות בזמנים שונים".



במהלך ביקורנו, שנמשך שלוש שעות, אזוף מתנהג באופן משוגע, מצחיק ונעים באופן מסוים, לפחות כשהוא מדבר עם לקוחותיו המוסיקאים. אשתו, שלי, נמצאת בבית עם כמה חברות, אך הבית כל כך גדול שאנחנו לא נתקלים בה. בנו בן ה-12 נמצא בחצר האחורית - בשיעור טניס. ישנו גם בית אורחים שנהפך לחדר כושר ובניין נפרד לשולחן ביליארד ושולחן פינג-פונג.



הצעצוע החביב על אזוף הוא מכונית טסלה חשמלית שחורה, שרכש תמורת 110 אלף דולר. לטענתו היא המכונית המהירה ביותר שבה נהג מעולם, "והיו לי מכוניות פרארי ופורשה", הוא אומר. הוא מציע להראות לנו עד כמה היא מהירה ואנחנו נוהגים במורד כביש הגישה לביתו. כשאנחנו מגיעים לרחוב, הוא לוחץ על דוושת הגז והמכונית מאיצה ל-112 קמ"ש בפחות מארבע שניות. תוך כדי נהיגה, הוא עורך לנו סיור מודרך בשכונה: זהו הבית של דיוויד גפן. זהו הבית שבו חיה לוסיל בול. בבית ליד מת מייקל ג'קסון.



אזוף הוא מאחרוני הדור של יזמי רוק שהחלו כגברים צעירים בשנות ה-70 המוקדמות, שעה שהרוק יצא מהשלב ההיפי, האנטי-ממסדי שלו, לשלב המקצועי של המנוני האצטדיונים. חלק מבני דורו פרשו כשהם עשירים. הרוב נמוגו בעקבות טרנדים חדשים ומתחרים שלא הבינו מאיפה באו.



בשנים שלפני המיזוג בין טיקטמאסטר ולייב ניישן, החברות היו על סף מלחמה. במשך זמן רב, לייב ניישן היתה הלקוח הגדול ביותר של טיקטמאסטר. אם רצית כרטיס להופעה שקידמה לייב ניישן, טיקטמאסטר מכרה לך אותו. אך רפינו הסתכל בקנאה על המאזן הכספי של טיקטמאסטר, שהציג עסק יציב יותר, עם שולי רווח גבוהים יותר ופחות הפכפכות. לכן, ב-2007 הודיעה לייב ניישן לטיקטמאסטר שהיא לא תחדש את החוזה ביניהן והחלה לפתח פלטפורמה משלה למכירת כרטיסים. כניסתה של לייב ניישן לתחום מכירת הכרטיסים שיכנעה את טיקטמאסטר להתמזג. לטיקטמאסטר היתה ברירה: היא יכלה להתמזג עם חברה שבעבר היתה אחראית ל-15% מהכנסותיה, או להתחרות בה.



ללייב ניישן עצמה היו הרבה סיבות להתמזג עם טיקטמאסטר: היא סבלה מחובות של 800 מיליון דולר, רובם קשורים לתחזוק אתרי הופעות ועמלות ששולמו לאמנים. רפינו חשש שהחברה תיפול קורבן להשתלטות עוינת. במארס 2009 נסחרה מנייתה בפחות מ-3 דולרים. הברירה שעמדה בפני רפינו היתה לצאת למלחמת חורמה, שהיתה יכולה להרוס את החברה שלו, או לבחור במיזוג שבו כולם מנצחים. לאחר שהכריזו על המיזוג בפברואר 2009, שעה שוול סטריט התקרבה לשפל, שוויה של החברה הממוזגת הוא 816 מיליון דולר. כיום, השווי הוא 2.8 מיליארד דולר.



עם זאת, אומר רפינו, האמנים והמעריצים ירוויחו גם הם מהמיזוג. מטרתו היא להפוך את טיקטמאסטר לגרסת המוסיקה החיה של אמזון ולמכור באמצעות האתר מוצרים נלווים - מנויים למועדוני מעריצים וכדומה.



הגרסה החיה של אמזון



דייב סטיוארט, החצי הגברי של להקת יוריתמיקס, מגיע למשרדו של רפינו לומר שלום. "כשהאינטרנט הגיע, האמנים הבינו שאי אפשר לגנוב כרטיס להופעה, ולכן התחלנו להישען יותר על הופעות חיות. אני לא באמת רוצה חוזה הקלטות, אני רוצה להיות קשור למישהו שיכול לעזור לי למכור כרטיסים. אני רוצה חברה שיכולה להשתמש במוסיקה הזאת ובמושב הזה באצטדיון כדי לספק לי הכנסות משניות כמו חסויות, משקאות ומזון, כדי שאוכל לשרוד", אומר סטיוארט.



משרד המשפטים שקל את המיזוג במשך פחות משנה. במהלך הזמן הזה התנהלו מגעים עם שני הצדדים עד שלבסוף אושרה העסקה לאחר שינויים משמעותיים. ראשית, משרד המשפטים השיג הסכמה ליצירת שתי מתחרות: פקיולן, שנמכרה לקומקאסט; ואנשוץ אנטרטיינמנט גרופ (aeg), שהורשתה למכור כרטיסים במסגרת הטכנולוגיה של טיקטמאסטר במשך חמש שנים, בתמורה לעמלת תמלוגים ללייב ניישן. לאחר חמש שנים תורשה aeg, המתחרה הגדולה ביותר של לייב ניישן בתחום קידום ההופעות, לבנות פלטפורמה משלה או לרכוש את קוד המקור של טיקטמאסטר.



עם זאת, מקדמי הופעות אחרים חוששים כי לייב ניישן תנצל את המידע היקר מפז שנאסף באמצעות מכירות הכרטיסים של טיקטמאסטר - כתובות האי-מייל והכרת הטעם המוסיקלי של הלקוחות. משרד האוצר אמנם פירט שורה של קנסות שיוטלו על החברה אם תנקוט בצעדים מונופוליסטיים, אולם אמרגנים רבים חוששים כי החברה תפר את החוקים בלי שאיש ידע על כך. מדוע, לאור הסכנות הפוטנציאליות, אישר משרד המשפטים את המיזוג? לדברי מקורבים למגעים בתוך המשרד, הבכירים לא חשבו שיש להם ברירה אחרת.



כעת כשלייב ניישן אנטרטיינמנט קיימת, כיצד היא מתכוונת לצמוח? אזוף ורפינו עדיין חושבים על כך. הם רוצים לשפר את אתר טיקטמאסטר ולמצוא דרכים נוספות למכור מנויים ומוצרים נלווים אחרים לרוכשי הכרטיסים, ואף מדברים על מודלים חדשים לתמחור כרטיסים ולשיפור חוויית המעריצים.



לשינויים אלה יש פוטנציאל להיות מהפכניים: במשך שנים, אף מארגן הופעות או מוכר כרטיסים לא התייחס למעריצים כעדיפות העליונה. הלקוחות החשובים ביותר של טיקטמאסטר הם בעלי האולמות. מקדם ההופעות, כמובן, דואג בעיקר לאמן. "סחטנו כל טיפה שיכולנו לסחוט", אומר אזוף, כשהוא מתייחס לאמנים ולמנהלים. "כנראה סחטנו יותר מדי. אבל אנחנו לא הולכים אחורה. עם המיזוג הזה ניצור עסקים חדשים, ובאמצעות מסחר מקוון לא נצטרך ללכת לאמנים ולומר להם שאנחנו רוצים לצמצם את הנתח שלהם שוב".



במגעים בין אמנים למארגני הופעות, צפוי כעת אזוף לשבת במקרים רבים משני צדי השולחן. אזוף מזלזל בטענה על ניגוד העניינים משום שלטענתו הוא פועל במשך שנים רבות וכולם סומכים עליו למצוא את הפתרון ההוגן. האם קבוצה זאת כוללת את המעריצים? כנראה שנגלה בקרוב. חלק גדול מענף ההופעות הוא כעת בגדר שאלה פתוחה, ולא ברור כמה מהעתיד שוכן בידיו הקטנות והשובבות של אזוף.



לייב ניישן עדיין מפסידה - בגלל ירידה בביקוש לכרטיסים



הפסדי לייב ניישן אנטרטיינמנט גדלו ברבעון הראשון, לאחר שרכישות הכרטיסים להופעות ירדו ב-3% והחברה נאלצה לרשום הפרשות הקשורות למיזוג שלה עם טיקטמאסטר.



הפסדי לייב ניישן הסתכמו ב-112 מיליון דולר, או 76 סנט למניה ברבעון הראשון, לעומת הפסד של 103 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2009. הכנסות החברה עלו ב-49% והסתכמו ב-723 מיליון דולר, בעיקר הודות למיזוג עם טיקטמאסטר.



לייב ניישן מסרה כי היא שוקלת את האפשרויות האסטרטגיות שלה עבור אתר משרד הכרטיסים ticketsnow. בנוסף הודיעה החברה כי היא צופה שהרווח התפעולי שלה ל-2010 יהיה זהה או מעט נמוך יותר מ-2009. בשנה שעברה עמדו הכנסות החברה על 444 מיליון דולר. לייב ניישן צופה כי תמכור השנה 40 מיליון כרטיסים לאירועים שהיא מקדמת, לעומת 39.6 מיליון כרטיסים בשנה שעברה.



אי.פי