>> "אפשר היה לרתום את ארגוני המורים לרפורמה במערכת החינוך" - כך אומר שלמה דברת, שעמד בראש הוועדה בראשותו לקידום החינוך בישראל, חמש שנים לאחר פרסום מסקנותיה. דבריו נאמרו ביום ראשון בפאנל שנערך בכנס של תנועת הכל חינוך.
דברת סיפר כי כמה ימים לפני פרסום הדו"ח הוועדה, "ארגוני המורים היו מוכנים לחתום על אמנה ליישום רפורמה בהסכמה על בסיס הדו"ח, בתנאי שהממשלה לא תנקוט צעדים חד-צדדיים". בתגובה הכחישו ארגון המורים והסתדרות המורים כי הסכימו לרפורמה על בסיס הדו"ח.
אף כי כמה ממסקנות הוועדה יושמו מאוחר יותר ברפורמות אופק חדש שנחתמה עם הסתדרות המורים, ובתוכניות העבודה של משרד החינוך, הדו"ח מעולם לא יושם במלואו. הסתדרות המורים וארגון המורים ניהלו קמפיין משותף נגד הדו"ח בטענה כי לא שותפו בניסוחו וכי יישומו יוביל להפרטת המערכת ולפיטורי מורים.
ועדת דברת הציעה תוכנית ארוכת טווח לשיפור מערכת החינוך הישראלית שכללה בין היתר העצמה של המנהלים בתחומים ניהוליים וכספיים, העלאת שכר המורים לצד שיפור הכשרתם, וכן ארגון מחדש של המערכת והצבת יעדים מדידים. כיום מיושמת במערכת החינוך רפורמת אופק חדש, שעיקרה שיפור תנאי המורים בתמורה למתן שעות הוראה נוספות. עם זאת, ארגון המורים מתנגד גם לרפורמה זו, והיא מיושמת בשיתוף פעולה עם הסתדרות המורים בלבד.
הטעות הגדולה ביותר שעשתה הוועדה, אמר דברת בפאנל, היתה שלא הושם דגש רב יותר על מנגנון ביצוע הדו"ח: "אני חושב שהדו"ח היה נכון. הוא יצר מצע לדיון, אבל היינו צריכים לשים דגש גדול יותר בשלב היישום. ההמלצות עברו למערכת עצמה, והטעות הכי גדולה היתה שלא המלצנו על מנגנון יישום חדש, שחושב אחרת, ונתנו למערכת ליישם את ההמלצות. לצפות שהמערכת תשנה את עצמה - זה בלתי אפשרי".
בתשובה לשאלת מנחה הפאנל, גיא רולניק, העורך הראשי והמייסד של themarker, אם קיימת תחושת דחיפות בנושא קידום החינוך בישראל, אמר דברת: "קיים פער אדיר בין התחושה של אנשים ברחוב ובקרב המנהיגות, שמדברים ברמת סיסמאות על כך שהחינוך הוא הכי חשוב, לבין המציאות. יש הרבה מס שפתיים בחינוך, ולצערי אין היום תחושה של דחיפות בעניין זה במערכת הפוליטית".
בפאנל השתתף מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, שציין כי גם לדעתו לא קיימת תחושת דחיפות. עם זאת, הוא הוסיף: "יש הכרה יותר רחבה היום בכך שיש לנו בעיה במערכת החינוך. יש הכרה שהיחס בין ההשקעה במשאבים לבין התפוקות אינו הולם ושדרוש שינוי במערכת".
דברת הוסיף: "קיימת הבנה שיש בעיה קשה במערכת החינוך, ובציבור קיימת אווירה התומכת בשינוי אף כי התמיכה כללית והיעד של השינוי מעורפל. בפרספקטיבה ארוכת טווח צריך להבין שאנחנו מייצרים פה שתי מדינות שונות לחלוטין - מדינת היי-טק ומדינה ענייה שמתבססת על קצבאות. הפערים בישראל הם אולי הכי מסוכנים בעולם. ההתקדמות של ההיי-טק מסתירה את האמת - מבחינת הצמיחה של התל"ג לנפש אנחנו בפיגור אחרי המערב כבר הרבה שנים".
לדברי דברת, מערכת החינוך לא משקיעה מספיק בפן הערכי של הלמידה, בלכידות ובערכיות של החברה הישראלית. "יש שסעים בחברה ותחושה של חוסר שביעות רצון, ואנשים לא מקשרים את זה לעובדה שמערכת החינוך הפכה למכשיר להישגים ובית ספר לבחינות - ופחות עוסקת בחינוך".
אריאב ציין כי רפורמת אופק חדש, שנחתמה עם הסתדרות המורים, מתבססת על עקרונות הקיימים בדו"ח דברת. "הרפורמה הזאת התחילה לשנות את איכות המורה, ואת תפיסת החברה כלפי המורים. יש העצמה גם במעמד המנהל. זה תהליך שצריך להעמיק. קיים צורך בלחץ תקשורתי ופוליטי על המערכת. התלות שלנו בגורמים פוליטיים היא עצומה, ואחת מהמסקנות האישיות שהגעתי אליהן היא שבלי שינויים בשיטה הפוליטית - יהיה מאוד קשה להגיע להישגים".
מנכ"ל הכל חינוך, הרב שי פירון, המשמש גם יועץ החינוך לראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, אמר: "אפשר לקטר על מה לא בסדר במערכת החינוך - אבל אנחנו מציעים לגבש פעם אחת ולתמיד חזון ארוך טווח הכולל מטרות ויעדים מדידים עד לשנת 2020, בהובלת שר החינוך וראש הממשלה ובהסכמה פוליטית רחבה".
יו"ר הכל חינוך, דב לאוטמן, אמר: "אין דבר שיכול לעצור את הפערים המסוכנים הנפתחים בחברה בכל תחום - אלא החינוך. אסור להרים ידיים, התנועה צריכה להמשיך לעבוד, לעורר את דעת הקהל ואת מקבלי ההחלטות להציב את החינוך בראש סולם העדיפויות. אני קורא לכולם לא להרפות ולא לוותר".
דברת: אפשר היה לרתום את המורים לרפורמה בחינוך
מאת ליאור דטל
12.5.2010 / 8:03