>> ענף ההיי-טק הישראלי הוא בסופו של דבר מגזר שמאופיין באשכולות. לא סתם נטבעה האמרה "מדינת הסטארט-אפים משתרעת מהרצליה שבצפון ועד תל אביב שבדרום", ואף שיש כמובן גושי היי-טק נוספים בצפון, באזור חיפה (מת"מ) ויקנעם.
מה חסר כאן בישראל? שני מרכיבים עיקריים. בתחום הביו-טק והפארמה לא התפתחה כאן תעשיית מחקר ופיתוח (מו"פ) גדולה כפי שהתפתחה תעשיית טכנולוגיות מידע. אין כאן את גוגל ויבמ של עולם הפארמה. מדוע? לחשש מחברת טבע יש משקל, אבל גם המדינה עצמה לא עשתה מספיק כדי למשוך לאורך השנים את חברות הפארמה הגדולות להקים מרכזי מו"פ בישראל. בזמנו נעשה מאמץ של המדען הראשי בתחום אבל הוא לא הועיל, וכתוצאה מכך הסטארט-אפים בתחום הביו-טק מפסידים. גם גושי חברות ההיי-טק שצומחים מאוניברסיטאות עדיין לא מפותחים כמו בארה"ב, כפי שאוניברסיטת סטנפורד ידעה להוליד את גוגל כחלק מעמק הסיליקון ו-mit ידעה לתמוך באזור ההיי-טק שבמסצ'וסטס.
הטכניון הוא סיפור הצלחה, אבל אוניברסיטאות אחרות מובילות, בהן העברית בירושלים, תל אביב ובן-גוריון, יכולות להיות חלק מאקו-סיסטם הדוק יותר עם סביבת ההיי-טק שבה הן נמצאות. היוזמה להקמת פארק ההיי-טק באזור אוניברסיטת בן גוריון, סמוך לעיר הבה"דים הצבאית, עונה בדיוק על ממצאי המחקר של אורנית רז ויש לשכפלה באזורים נוספים בישראל.
תל אביב יכולה ללמוד מסטנפורד
גיא גרימלנד
12.5.2010 / 8:03