מדינת ישראל מציגה: חלמאות דיגיטלית

>> שוו בדמיונכם את המצב הבא: אירוע קשה מתחולל בעזה, ומסתיים במותם של ילד וחייל. הפלסטינים מיד מפיצים את הגרסה שלהם לסיפור, בווידיאו, בתמונות, ביוטיוב, בפליקר, בפייסבוק ובכל פלטפורמה דיגיטלית אפשרית. בעל בלוג בארה"ב מחליט שהסיפור חשוב לו מספיק כדי לכתוב פוסט בנושא. מהאינטרנט הוא הוציא חומרים פלסטיניים לרוב. הוא מחפש חומרים ישראליים, אך לא מוצא. הסיבה: החומרים של לשכת העיתונות הממשלתית ושל דובר צה"ל מוגנים בזכויות יוצרים. הוא יכול לשדר אותם או להשתמש בתמונות רק לאחר שיקבל אישור מדובר צה"ל או מלשכת העיתונות הממשלתית. הוא לא יכול להוריד אותם סתם כך מהרשת. זה לא חוקי.

אם הוא יפנה לוויקיפדיה כדי להוציא חומרים, הוא לא ימצא שם חומרים רשמיים - תמונות או סרטוני וידיאו - של מדינת ישראל. גם תמונות שהוא ימצא בגוגל, מוגנות על ידי אותן זכויות יוצרים. עם השאלה הזו מתמודד, למעשה, כל מי שרוצה לכתוב על מדינת ישראל, לטוב או לרע, וכאלה יש אלפים ברשת, אם לא יותר.



וזה לא עוצר בבלוגרים: סביר שלא מעט עורכי חדשות בעולם מחליטים לוותר על הכתבות, או להציג רק את הצד של הפלסטינים, משום שאין להם זמן או יכולת לאתר את הגורמים הרלוונטיים בישראל ולהשיג מהם חומרים. בכל מקרה כזה, ישראל מפסידה בקרב על דעת הקהל העולמית.



את שיא האבסורד ניתן לראות בוויקיפדיה, שנהפכה במרוצת השנים למקור מידע בעבור מיליוני אנשים בעולם. הערך "בנימין נתניהו", למשל, כולל תשע תמונות. התמונה הראשית של ראש ממשלת ישראל צולמה על ידי הבית הלבן (שמפיץ, כמו בהרבה מדינות מתוקנות, את התמונות השייכות לו באינטרנט לכל דורש), ואיכותה ירודה למדי.



"ב-250 הגרסאות של וויקיפדיה בשפות השונות אין ולו תמונה אחת של ראש ממשלת ישראל המוצג בעת פעילות בישראל, אף שבארכיוני לשכת העיתונות הממשלתית קיימות אלפי תמונות שכאלה", מוסרים אנשי ויקיפדיה בישראל. "הדבר נכון גם לגבי הרמטכ"ל גבי אשכנזי. לא פחות מ-17 ויקיפדיות בשפות שונות בחרו לכתוב ערך על רמטכ"ל צה"ל, ובכולן מופיעה תמונתו מתוך ישיבה עם שר ההגנה האמריקאי. המצב זהה גם במרבית התמונות של ראשי הממשלה לשעבר - אולמרט, בגין, ברק, גולדה, רבין, שמיר ושרון - וגם נשיאי המדינה הקודמים".



שרי הממשלה בוועדת החקיקה, שפסלו את החוק האמור להתיר שימוש חופשי בחומרים תדמיתיים ישראליים, עשו השבוע נזק גדול למערך ההסברה של המדינה. בימים שבהם המשקל של הבלוגים בעולם אינו פחות מזה של cnn ופוקס ניוז, ההחלטה של ישראל לכבול אליה את החומרים התדמיתיים במקום להפיץ אותם בעולם היא חלמאות לשמה, שלא לומר ירייה ברגל. מצד אחד מוציאים מיליונים על ניסיונות הסברה, ומנגד פוסלים חוקים שיכולים היו לקדם מאוד את ההסברה הישראלית.