החגיגה נגמרה, עכשיו מתחיל ההאנג אובר

עכשיו, לאחר תום החגיגות וההשתוללות לרגל כניסתה של ישראל ל-OECD, מירב ארלוזורוב מזכירה: צירופנו לארגון אינו רק תואר כבוד, אלא קודם כל עבודה קשה

מירב ארלוזורוב
13/05/2010

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חגג השבוע את קבלתה של ישראל לארגון המדינות המפותחות (OECD). בנאום מלומד הציג נתניהו את משנתו הכלכלית, בדבר התנאים שאיפשרו לישראל להתקבל לארגון, והדגיש את ההצלחה של הפחתות המסים - מס הכנסה ומס חברות - בהאצת הצמיחה בישראל.

אך אויה, המלצות OECD דווקא לא תומכות בהמשך הפחתות המסים שנתניהו כל כך מצדד בהן. נהפוך הוא, הארגון הזהיר כבר בינואר כי יש לשקול בזהירות רבה הפחתות נוספות במס הכנסה או במס חברות, ובאופן קטגורי הארגון המליץ להפוך את העלאת המע"מ לרמה של 16.5%, העלאה שאמורה היתה להיות זמנית על רקע המשבר הכלכלי, להעלאה קבועה.

חגיגת קבלתה של ישראל ל-OECD השתוללה השבוע במלוא עוזה - ועכשיו הגיע הזמן להתעורר לבוקר של האנג-אובר. האנג-אובר לראש הממשלה, שחלק לא קטן מתוכניותיו הכלכליות אינן עולות בקנה אחד עם המלצות הארגון, והאנג-אובר לממשלה כולה, ששכחה שהקבלה ל-OECD אינה רק תואר כבוד, אלא היא קודם כל עבודה קשה.

כבר שלוש שנים שממשלת ישראל מתמרקת לקראת היום שבו נתקבל ל-OECD. לשם כך הוקמו עשרות צוותים משותפים למשרדי הממשלה השונים, כאשר כל צוות טיפל בנושא אחד שבו קיבלה ישראל הערות מוקדמות מהמנתחים הכלכליים של הארגון, והיא ידעה שכדי להתקבל לארגון היא תצטרך להגיע לפחות לרף מינימום באותם נושאים. העבודה שעשו אותם צוותים משותפים היתה מספיק טובה כדי שהמומחים המקצועיים של OECD - עוד לפני השלב הפוליטי של אישור המדינות החברות בארגון - נתנו אור ירוק לקבלתה של ישראל לארגון. בין השאר, שינתה ישראל את מיסוי האלכוהול שלה וערכה שינויים במסי הקנייה על רכב כדי לעמוד בדרישות הארגון.

אפשר להשתבח בעבודה הטובה שעשו אותם צוותים משותפים, ולהתפלל שמשהו מתרבות העבודה המשותפת והנחרצת הזו יישאר אתנו, כי נזדקק לכך מאוד. הסיבה היא שעם קבלתה של ישראל לארגון לא הסתיימה העבודה. נהפוך הוא, כדי להישאר חברה בארגון, תצטרך ישראל להמשיך לפעול לצמצום הליקויים באותם תחומים שבהם היא עדיין מפגרת אחרי הסטנדרטים של הארגון - וזה אומר אינסוף עבודה קשה.

חלשים בחינוך, חזקים בפערים חברתיים

דוגמאות? בבקשה. ב-OECD לא יכלו שלא להבחין בחולשתה של ישראל בתחום החינוך. על הציונים הנמוכים שתלמידי ישראל מוציאים במבחני ההשוואה הבינלאומיים אין צורך להרחיב. לכן ממליץ OECD להעמיק את רפורמת אופק חדש ולהרחיבה גם לבתי הספר התיכוניים. כדאי להזכיר בהקשר זה כי רק באחרונה נבחר יו"ר חדש-ישן לארגון המורים העל-יסודיים. ליו"ר הזה קוראים רן ארז, והוא נבחר בזכות ההבטחה כי על גופתו המתה תורחב רפורמת אופק חדש לתיכונים.

ב-OECD לא יכלו שלא להבחין גם בחולשה העמוקה במיוחד של מערכות החינוך במגזר החרדי ובקרב המיעוטים. לכן המליצו בארגון על הגברת השוויון בחינוך של שני מגזרים אלו. מה זה אומר? דברים קלילים כמו החלת חובת לימודי ליבה בחינוך החרדי, וכן הפסקת האפליה המשוועת בתקציבים המועברים למערכת החינוך הערבית בישראל. בדקנו, ראש הממשלה הזכיר את המגזר הערבי והחרדי בנאום שלו רק במשפט אחד.

בכלל, הערבים והחרדים מככבים בדו"חות OECD. הם נמצאים שם בזכות העובדה כי ישראל מחזיקה בתואר אלופת הארגון בתחום העוני והפערים החברתיים, בעיקר בזכות שני המגזרים האלה. באופן שגרתי, המדיניות של ישראל לגבי החרדים היתה לספק להם אינסוף תקציבים, וכך לעזור להם להרוס את עצמם (ואותנו יחד עמם). לעומת זאת, המדיניות של ישראל לגבי הערבים היא לא לספק להם תקציבים כמעט כלל, ולבדוק כמה זמן הם ישרדו ללא תקציבים ראויים, ואיך בדיוק.

אם נדמה למישהו בישראל כי המדיניות הדו-ראשית הזו היא בת קיימא, כדאי שיציץ בהמלצות OEDC. שם מדברים על הצורך הדחוף לצמצם את ממדי העוני בישראל, למשל, באמצעות ביטול הטבות המס לחיסכון לפנסיה - בשביל מה לתת הטבות, עם החיסכון הוא כבר חובה. למשל, המשך קיצוץ קצבאות הילדים וקצבאות הבטחת הכנסה, והפניית המשאבים לקצבאות מותנות ביציאה לעבודה. למשל, אפליה מתקנת להעסקה של ערבים ואתיופים במגזר הציבורי.

האם נראה שמשהו מזה עומד להתרחש בקרוב? כי אם לא, כדאי שנחשוב שוב לגבי החגיגה הגדולה של קבלתנו ל-OECD.

  • oecd
  • בנימין נתניהו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully