היורו של 2010 מזכיר את הרובל של 1998

ניו יורק טיימס



>> על רקע התנודות העזות בשווקים בעקבות הכרזת חבילת סיוע של טריליון דולר לכלכלות גוש היורו הנמצאות בקשיים, יש בנקאים וכלכלנים המותחים קווים מקבילים בין מצבו של גוש היורו לבין חדלות הפירעון של רוסיה ב-1998.

לפני עשור הלכה רוסיה בנתיב דומה לזה שבו צועדת יוון כיום: היא נאבקה להחזיר את אמון המשקיעים באג"ח הממשלתיות, וביקשה הלוואה ענקית מקרן המטבע הבינלאומית (imf) ומלווים אחרים. אז, כמו כיום, משבר האג"ח טילטל את השווקים הפיננסיים; וכל התקוות נתלו בחילוץ - שבמקרה של רוסיה לא הצליח.



"יוון מעוררת תחושת דה ז'ה וו גדולה", אמר רונלד נאש, ראש המחקר בבנק ההשקעות רנסנס קפיטל במוסקווה. החילוץ שתוכנן לרוסיה ב-1998, בצורת חבילת הצלה של קרן המטבע, הצליח לדחות, אבל לא למנוע מרוסיה שלא לפרוע את חובותיה באג"ח הנקובות במט"ח.



במהלך החודש שבין הכרזת החילוץ לחדלות הפירעון, בנקים רוסיים ומערביים מימשו באופן קדחתני את האג"ח הקצרות שהבשילו, המירו רובלים לדולרים והוציאו במהירות את כספם מרוסיה.



החילוץ, שתמך בשער החליפין של הרובל, העשיר את בעלי האג"ח שיצאו מוקדם, בעוד שהציבור הרוסי קיבל את החובות לקרן המטבע. עד 17 באוגוסט 1998, כשממשלת רוסיה הכריזה על חדלות פירעון דה-פקטו על האג"ח הנקובות במט"ח שלה, ואמרה כי תאפשר לרובל להיסחר בגמישות רבה יותר מול הדולר, הבנק העולמי וקרן המטבע העבירו לרוסיה רק 5.1 מיליארד דולר מכספי החילוץ.



אנליסטים אומרים כי אם יתקיים תהליך דומה בחילוץ גוש היורו, שוב ישאו בנטל החילוץ משלמי המסים באירופה, בעוד שהמשקיעים באג"ח של יוון ייצאו ללא נזק רב.



"שריפות יער צריך לכבות במהירות"



במקרה של רוסיה, קרן המטבע, שדורבנה על ידי ממשל קלינטון שחשש מהשלכות פוליטיות של קריסה פיננסית ברוסיה, אירגנה חבילת סיוע שהיתה עצומה במונחים של התקופה. תחילה הציעה 5.6 מיליארד דולר, ולאחר מכן העלתה את הסכום ל-22.5 מיליארד דולר, השקולים ל-30 מיליארד דולר כיום.



ביוון, החילוץ שהוצע על ידי הקרן והאיחוד האירופי בשבוע שעבר היה 139 מיליארד דולר. לאחר שהשווקים הגיבו בפסקנות, שרי האיחוד נפגשו בסוף השבוע והציע חבילת תמיכה בכלכלות החלשות של גוש היורו שמסתכמת בכמעט טריליון דולר. התוכנית היא להקים קרן השקעות המובטחת על ידי ממשלות המדינות העשירות יותר באיחוד, כמו גרמניה וצרפת, וגם על ידי קרן המטבע.



ההתמהמהות בהגדלת חבילת הסיוע במקרה של רוסיה מזכירה את המצב כעת. "שריפות יער צריך לכבות במהירות רבה", אמר אנטולי צ'ובס, שהיה אחראי על ניהול המו"מ מטעם רוסיה עם קרן המטבע ב-1998.



אדמונד פלפס, חתן פרס נובל וכלכלן מאוניברסיטת הרווארד, הזכיר לקח מהחילוץ ב-1998: המלווים צריכים לנקוב בסיוע המירבי במהירות הרבה ביותר, כדי לדכא את שערי הריבית ואת עלות החילוץ. לדבריו, המלווים הבינלאומיים "צריכים להיכנס עם כל האקדחים שלופים".



נאש כתב כי משקיעי האג"ח שמנתחים את המצב ביוון ובכלכלות החלשות של אירופה, עושים מה שעשו המשקיעים במשבר ברוסיה: הם מעריכים כי יש כוחות פיננסיים שליליים כל כך חזקים, שכדאי להם להמר אפילו נגד חבילת הסיוע הגדולה.



הרובל היה מקובע לדולר זמן רב



באותה תקופה, כלכלת רוסיה לא היתה תחרותית בגלל שהרובל היה מקובע לדולר. יוון כיום מקובעת ליורו. במקרה של רוסיה, מחירי יצוא הנפט שלה קרסו בשנה שלפני המשבר בגלל משבר באסיה שפגע בביקוש. הרובל היה תחת לחץ בעקבות זאת. במשך חודשים רבים השאיר הבנק המרכזי של רוסיה את הרובל מקובע לדולר - בעוד שהדולר עצמו התחזק כשהמשקיעים הגלובליים ביקשו בו מקלט בטוח.



רק לאחר שהבנק המרכזי של רוסיה פיחת לבסוף את הרובל באוגוסט 1998, והוא צנח ב-70% בתוך חודש, החלה הכלכלה הרוסית להתאושש. המפנה היה מהיר יותר מכפי שכולם העריכו. בתוך שנה התאוששה כלכלת רוסיה לרמות שלפני המשבר, ועשור של צמיחה מהירה הגיע בעקבות זאת. הבנקים חשו לחזור ולעשות עסקים עם רוסיה.



המשבר ב-1998 שינה את הפוליטיקה הרוסית



נפילת מחיר הנפט היתה עבור רוסיה מה שפריון העבודה הנמוך והשכר הגבוה מהווים עבור יוון ומדינות דרום אירופה כעת. ואולם תיקון המצב הנוכחי יהיה בעייתי יותר. "ליוון, ביסודה, אין בעיית חובות", כתב נאש. "יש לה כלכלה שאינה תחרותית בשער החליפין הנוכחי, והיא חסרה את הגמישות המבנית הדרושה כדי ליהפך לתחרותית".



במקום פיחות - שלא יהיה אפשרי בלי פירוק גוש היורו, או יציאת יוון ממנו - ידרשו משקיעי האג"ח עדות לכך שהשכר וההטבות למיליוני עובדים בדרום אירופה יצומצמו לפני שכספי הסיוע יאזלו. ואולם המחאה הציבורית העזה באתונה מעמידה זאת בספק.



מחוץ למעגל הכלכלי, המשבר ברוסיה שינה את הפוליטיקה הרוסית באופן שמשפיע עד היום. במהלך המשבר, התברר כי תוכנית החילוץ של קרן המטבע היא כושלת, התעורר חשש מאי שקט חברתי ברוסיה. כורי פחם חסמו את מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית ותושבי מוסקווה הסתערו על הבנקים. במהלך המהומות הללו קיבל הנשיא בוריס ילצין החלטה פוליטית מהירה. הוא החליף את ראש שירות הביטחון הפדרלי, שהחליף את הק.ג.ב, באדם קשוח יותר, אלמוני יחסית, בשם ולדימיר פוטין.