הרופאים הכוכבים שגייסו 291 מיליון שקל מחברות התרופות

>> ב-2009 השקיעו חברות תרופות וחברות לציוד רפואי כ-291 מיליון שקל בעריכת ניסויים קליניים במרכזים הרפואיים בישראל - עלייה של 7% לעומת 2008, כך עולה מנתוני הדו"ח השנתי של הוועדה להתקשרויות במשרד הבריאות. דו"ח זה מסכם, מפלח ומדרג את השקעותיהן של חברות מסחריות במחקרים רפואיים לפי מרכזים רפואיים, רופאים וחברות תרופות.



אף שהמחקרים הקליניים המסחריים ממשיכים להיות ענף רווחי וחשוב עבור בתי החולים, בשנתיים האחרונות נרשמה האטה בשיעור הגידול הכספי שלהם. לשם השוואה, ב-2006 ו-2007 נרשמה עלייה של כ-26% ו-27%, בהתאמה, בהיקף ההשקעה הכספית של חברות מסחריות במחקר קליני בישראל, ואילו בשנתיים האחרונות היה הגידול 6% ו-7% בלבד.

לדברי גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל - ארגון הגג של חברות התרופות הרב-לאומיות, "אנחנו בפרשת דרכים. מצד אחד, ישראל ממשיכה להציג רמה גבוהה ביותר של רופאים ומרכזים רפואיים, אך מצד שני אנחנו מתמודדים עם תחרות גוברת והולכת מצד מדינות במזרח אירופה, במזרח אסיה ואפילו במדינות ערב. במדינות אלה לא רק זול יותר לבצע מחקרים, אלא הן גם השקיעו בשנים האחרונות משאבים רבים כדי לשפר את הרמה הרפואית בהן, כך שהיתרון היחסי הדרמטי שהיה לנו בתחום נשחק והולך".



הכי מושקע: איכילוב



מי הם השחקנים שהובילו השנה את תחום המחקרים הקליניים של חברות מסחריות בישראל? מבין המרכזים הרפואיים, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ביצע ב-2009 מחקרים קליניים עבור חברות תרופות בהיקף הכספי הגדול ביותר, וגרף 57 מיליון שקל מפעילות זו - 20 מיליון שקל יותר מבשנה הקודמת. לדברי מנהל איכילוב, פרופ' גבי ברבש, "לבתי החולים יש הרבה סיבות טובות להשקיע ולטפח את המחקר, כי מחקר רפואי טוב הולך יחד עם מצוינות קלינית; כי רופאים זה עם שצריך לקבל אתגרים מחשבתיים נוספים מלבד הפרקטיקה היומיומית השוחקת לעתים; וכמובן שגם החולים יוצאים נשכרים מהמחקרים האלה כי הם מתנסים בגישות, תרופות וטיפולים חדשניים בחינם. הרבה חיים כבר ניצלו כך".



במקום השני אחרי איכילוב, עם מחקרים בהיקף של כ-47 מיליון שקל, נמצא המרכז הרפואי בילינסון שרשם השנה דווקא ירידה בהיקף הכספי של המחקרים לעומת השנתיים הקודמות. במקום השלישי נמצא המרכז הרפואי שיבא, שרשם גם הוא ירידה קלה בהיקף הכספי של המחקרים לעומת 2008, וניהל ב-2009 מחקרים בהיקף של 38 מיליון שקל. את החמישייה הפותחת סוגרים המרכזים הרפואיים רמב"ם וסורוקה, שרשמו שניהם עלייה ניכרת בהיקף הכספי של הניסויים הקליניים שנערכו בהם ב-2009 לעומת השנה הקודמת.



לדברי מחבר הדו"ח עוזי קרן, מרכז הוועדה להתקשרויות, "בשנים האחרונות אנחנו רואים שמעבר לבתי החולים הגדולים שניצבים בראש הרשימה כל שנה, יש כניסה של חברות גם לבתי חולים בפריפריה שהולכים ומתחזקים משנה לשנה. זה אומר שיש שם רפואה טובה ושכל בתי החולים הבינו את המשמעות של המחקרים גם ביצירת שם לחוקרים שלהם וגם בהכנסות לבית החולים".



המעבדה של ד"ר דגן



בדו"ח נחשפים גם שמות הרופאים ה"רווחיים" ביותר - שמצליחים למשוך מחקרים בהיקפים הגבוהים ביותר עבור המרכזים הרפואיים שבהם הם עובדים. השנה חוזר לככב במקום הראשון בדו"ח פרופ' רון דגן מסורוקה, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום מחלות זיהומיות בילדים. ב-2009 ניהל דגן מחקרים קליניים בהיקף של 14.3 מיליון שקל - כמעט פי שניים מהרופא הבא אחריו ברשימה. מחקריו של דגן עוסקים בחיסונים לילדים והתאמתם לישראל, במחלות כמו דלקות ריאות ואוזניים ווירוס הרוטה, וכן בנושא של עמידות חיידקים. דגן, ששמו שאינו מוכר לרבים בציבור אך הוא מוכר היטב בעולם הרפואי, מנהל מחקרים בהיקפים כה נרחבים עד שבסורוקה הקימו עבורו מרכז מחקרי נפרד הכולל מעבדות, משרדים ואנשי צוות רבים ששותפים למחקרי הענק שהוא מבצע.



למקום השני הגיע פרופ' טוני חאיק, מנהל מחלקה פנימית



ברמב"ם, שניהל מחקרים קליניים בהיקף של כמעט 9 מיליון שקל. חאיק חוקר בעיות לב ואת הטיפול בהן. במקום השלישי, עם מחקרים בהיקף של 8.3 מיליון שקל, נמצא פרופ' דוד זלצר המנהל את המערך למחקרים קליניים באיכילוב. בסך הכל, ניהלו עשרת הרופאים הנמצאים במקומות הראשונים ברשימה מחקרים בהיקף של כ-65 מיליון שקל.



טבע מפגרת מאחור



החברה שהשקיעה את הסכומים הגבוהים ביותר במחקר קליני בישראל ב-2009 היא quintiles, המתמחה בניהול מחקרים קליניים עבור חברות תרופות. ב-2009 היא ניהלה מחקרים בהיקף של 23 מיליון שקל. במקום השני חברת התרופות bms עם מחקרים בהיקף של כ-17 מיליון שקל, ואחריה חברת wyeth עם מחקרים בהיקף של כ-15 מיליון שקל ב-2009.



דווקא ענקית התרופות הישראלית טבע הקטינה את השקעתה במחקר קליני בישראל ב-2009 לעומת השנה הקודמת, והידרדרה מהמקום השמיני ב-2008 למקום 15 ברשימה, עם מחקרים קליניים בהיקף של 5.2 מיליון שקל (לעומת יותר מ-8 מיליון שקל ב-2008).



גורצקי טוען כי על ישראל להיערך לתחרות ההולכת וגוברת מצד מדינות אחרות: "חייבים להשקיע יותר מחשבה ומשאבים בפיתוח היתרון היחסי בישראל למחקר קליני. ממשלת ישראל צריכה לראות במחקר הקליני יעד כלכלי, בריאותי ותעסוקתי ולפעול לשיפור הרגולציה ולהקצאת משאבים למערכת שמסדירה את המחקר הקליני".



הנתונים בדו"ח לא כוללים השקעות נלוות



>> הדו"ח של משרד הבריאות משקף רק את ההוצאות הישירות של החברות, ואינו כולל הוצאות נלוות כמו עלות התרופות, העסקת עובדי מחקר ועיבוד וניתוח נתונים סטטיסטיים - סכומים שמשולמים לחברות חיצוניות ואינם ידועים למשרד הבריאות. לפיכך, ההשקעה האמיתית והמלאה של החברות גבוהה יותר.



גם מספר המשתתפים בניסוי לא מפורט בדו"ח. בנוסף, הדו"ח כולל רק בתי חולים שבבעלות המדינה ושירותי בריאות כללית, ולכן לא נכללים בו המרכזים הרפואיים הירושלמיים הדסה ושערי צדק, שמתנהלת בהם פעילות מחקרית ענפה. מהדסה נמסר כי ב-2009 ניהל בית החולים פעילות מחקרית עבור חברות מסחריות בהיקף של כ-51 מיליון שקל.