ההכנסה הצדדית של הבנקים

>> הריבית הנמוכה פגעה בביזנס העיקרי של הבנקים - האשראי. ריבית נמוכה, פירושה - הלוואה זולה, ובעקבותיה פגיעה בהכנסות הבנקים ממימון. ואולם דו"חות הבנקים לרבעון הראשון של 2010 שיפורסמו בסוף החודש, יציגו תוספת הכנסות של מאות מיליוני שקלים לבנקים בעקבות העלאת הריבית של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ב-0.25% ברבעון הראשון - אבל לא רק.

סביבת ריבית נמוכה, הפוגעת בהכנסות ממימון של הבנקים, גם שוחקת את המרווח שבין הריבית שגובים הבנקים בעבור האשראי שהם מעניקים, לבין הריבית שהם מעניקים על הפיקדונות. לפיכך, עלייה בריבית גוררת עלייה במרווח הפיננסי. בנק ישראל מפרסם בכל חודש נתונים הנוגעים למרווחים במגזר השקלי. אחד הנתונים מתייחס למרווח הפיננסי שבין תשואת הנכסים השקליים לעלות ההתחייבויות. לפי בנק ישראל, בסוף 2009 הגיע המרווח הפיננסי הממוצע בבנקים ל-2.03%, ובסוף הרבעון הראשון של 2010 הגיע המרווח הפיננסי ל-2.33% - עלייה של 0.3%.



כיצד משפיעה עלייה זו על הכנסות הבנקים מהנכסים השקליים? לפי דו"חות חמשת הבנקים הגדולים, בסוף 2009 היו 500 מיליארד שקל נכסים במגזר השקלי. בהתעלם משינויים אפשריים בהיקף הנכסים השקליים של הבנקים, עלייה של 0.3% במרווח בהכנסות מנכסים אלה, משמעותה - תוספת הכנסה שנתית של 1.5 מיליארד שקל לחמשת הבנקים.



בנק הפועלים, שהחזיק בסוף 2009 נכסים שקליים בהיקף של 167 מיליארד שקל, ייהנה מתוספת הכנסה שנתית של 500 מיליון שקל. לאומי, שנכסיו השקליים בסוף 2009 הסתכמו ב-155 מיליארד שקל, ייהנה מתוספת של כ-456 מיליון שקל. דיסקונט, שנכסיו השקליים הסתכמו בסוף 2009 ב-87 מיליארד שקל, ייהנה מתוספת של 261 מיליון שקל. הנכסים השקליים של מזרחי טפחות הסתכמו ב-53 מיליארד שקל, לפיכך, הבנק ייהנה מתוספת הכנסה של 160 מיליון שקל, והבינלאומי שנכסיו השקליים הסתכמו ב-34 מיליארד שקל, ייהנה מתוספת הכנסה של 100 מיליון שקל.



בתחילת הרבעון השני העלה הנגיד שוב את הריבית ב-0.25%; גם העלאה זו צפויה לגרור עלייה נוספת במרווח הפיננסי. ריבית בנק ישראל עולה לאט יותר ממה שציפו במערכת הבנקאות - אך השפעות עלייתה ניכרות בהכנסות הבנקים.