ארבעה משרדי עורכי דין, מהאיכותיים בתחום הצווארון הלבן, שוקדים על כל תו ותג במשפט השוחד של עו"ד יעקב וינרוט ומנסים לבצר קו הגנה שיביא לזיכויו. בימים כתיקונם, כל משרד בפני עצמו נוטל על עצמו לבדו תיקים סבוכים יותר. המקרה של וינרוט, מודים גם ותיקי הפרקליטים, הוא ייחודי.
פרקליטי הצמרת התאגדו משל קיבלו בדואר צו שמונה. "סוג של סולידריות", הגדיר זאת אחד מתוך עשרת הסניגורים בתיק. לשם השוואה, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, על שלל פרשיותיו הפליליות, מחזיק שלושה צוותים: עורכי הדין אלי זהר ורועי בלכר ממשרד זליגמן, נבות תל-צור ממשרד כספי ושות' ונוית נגב ואיריס ניב-סבאג משינמן-נגב-ניב.
המשרדים של עוה"ד ליבאי-מן, בראשות הפרופסורים דוד ליבאי וקנת מן, ושינמן-נגב-ניב מובילים את התיק של וינרוט, לאו דווקא בסדר הזה. הם מחלקים ביניהם את העדים בנוגע לעבירות השוחד. את חלקם יחקור שר המשפטים לשעבר ליבאי, החמוש כתמיד בבתו, דפנה ליבאי, ואחרים תחקור עו"ד נגב שעובדת עם ניב-סבאג, שותפה במשרד. תל-צור עובד על התיק עם עו"ד אריאל כפרי ויעסוק בעבירת הלבנת ההון בה מואשם וינרוט. מלבדם עובדים על התיק שלושה עורכי דין ממשרדו של וינרוט. רשמית אנשי וינרוט אינם מייצגים בתיק, אך מאחורי הקלעים הם עוסקים בנבירה בחומר הראיות וגיבוש קו ההגנה.
הסניגורים, שיומניהם עמוסים, מוצאים זמן להיפגש ולתכנן את ההגנה של וינרוט. המטרה היא שהמשפט יסתיים במהירות האפשרית, וזו אחת הסיבות המרכזיות לכמות עורכי הדין. המשפט מתנהל שלוש פעמים בשבוע בפני שופט בית המשפט המחוזי החדש יחסית, גלעד נויטל, שאין לו עדיין אולם קבוע כך שהמשפט נע ונד בין אולמות.
הנחה בשכר הטרחה
טענת המדינה, לפי כתב האישום שהוגש בסוף 2009, היא שבין ויטה לווינרוט היו יחסים של "יד רוחצת יד". ויטה, שנקלע לקשיי קידום במס הכנסה בשל עבירה פלילית ישנה, רצה שווינרוט יטפל בהליכים שיאפשרו את קידומו. מנגד, נטען, לווינרוט היה ב-2003 אינטרס שוויטה, כפקיד שומה גוש דן, יאשר הסכמי מס ללקוחות כבדים שלו, בהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי. שכר הטרחה לווינרוט מהשניים הסתכם ב-30 מיליון שקל. הטיפול המשפטי שהעניק וינרוט לוויטה היה חינם, זולת ניהול תיק של שני דיונים והגעה לפשרה בבית הדין לעבודה, שתמורתם שילם ויטה 20 אלף שקל.
נושא שכר הטרחה, שהוא בלב האישום נגד וינרוט, משתנה מלקוח ללקוח ומתיק לתיק. בעוד אחד הסניגורים שמעורה במשפט העריך את שכר הטרחה בגין העבודה בתיק במיליון דולר, סניגור בכיר אחר טען שגם חצי מיליון דולר הוא סכום יפה לשלושת המשרדים. מסכומים אלה יקבל וינרוט הנחה משמעותית כמובן. עורך דין נוסף שעוסק בתיקי צווארון לבן גם סבור שהתיק למשרד בודד שווה שכר טרחה של חצי מיליון דולר, אך שלושה משרדים צריכים לחלוק ב750- אלף דולר. ההנחה לוינרוט תוריד את הסכום לחצי מיליון דולר לערך, מסכם עורך הדין. במתן ההנחה יש רגישות מיוחדת, אם מביאים בחשבון שוינרוט מואשם במשפט זה כי גבה שכר טרחה מופחת משוקי ויטה.
עורך דין אחר שמוביל בתחום ומכיר היטב את שיטת העבודה של ליבאי, חושב אחרת: "התיק לא מסובך ראייתית. הייתי מוכן לבד לעשות אותו גם ב-50 אלף דולר. הוספה של משרדים לא מקלה על העבודה אלא מסבכת אותה, כי יש יותר מפגשים שצריך לתאם, לשמוע דעות שונות וכדומה". הערכתו היא שאם ליבאי או שינמן היו צריכים לבד לעבוד על תיק כזה, לקוח שאינו וינרוט היה משלם 250-300 אלף דולר. בכל מקרה, הסכומים האמורים כוללים שימוע ומשפט, ואינם כוללים ערעור.
מעורב בתיק מזכיר כי שלושה עורכי דין במשרד וינרוט - ד"ר גרשון גונטובניק ועודד גזית, המייצגים את צחי הנגבי בפרשת המינויים במשרד לאיכות הסביבה, וירון קוסטליץ המייצג את אביגדור ליברמן ומיכאל צ'רנוי בתיקיהם הפליליים - מסייעים בעבודה, ולכן שכר הטרחה צריך להיות בהתאם. ברור גם שלכל משרד יש אינטרס על לייצג בתיק כזה, למען המוניטין.
הארכיטקט של ההגנה הוא וינרוט עצמו, כמובן. הוא החליט על ההרכב שאמור להוציא אותו מהסיוט של חייו. הגיוס הראשוני שעשה היה של ליבאי ותל-צור, כשנודע שבכוונת הפרקליטות להאשימו בכפוף לשימוע. מיד לאחר מכן חברו אליהם שינמן ונגב. בשימוע התייצבו ארבעת עורכי הדין - נבחרת החלומות, אם תרצו - מול נציגי הפרקליטות. ליבאי היה זה שקיבל את הזכות המכובדת כשר משפטים לשעבר לנאום את נאום הפתיחה במשפט. נגב היא זו שחוקרת בימים אלה את עד המפתח, רו"ח זאב פלדמן, ושינמן היה דומיננטי בישיבות השימוע. שינמן יהיה גם זה שיסגור עם וינרוט את שכר הטרחה הכולל. מצד שני, לא מן הנמנע כי ליבאי יהיה זה שינהל את החקירה הראשית של וינרוט עצמו.
"הדיונים מפרים והיחסים בין כולם הם טובים", מרגיע אחד מעורכי הדין. אחרים מתארים ניהול דו-ראשי לא שגרתי, שעלול להסתיים גם בהאשמות הדדיות במקרה של כישלון. "צריך גורם אחד שינהל", מבהיר מי מפרקליטי וינרוט.
חיסרון מהתחום הטכני של ריבוי עורכי הדין הוא תיאום הפגישות רבות המשתתפים. מנגד, היתרון הגדול הוא סיעור המוחות המנוסים ביותר בתחום הצווארון הלבן. יותר מ-150 שנות ניסיון של משפט צברו במשותף עורכי הדין בתיק. שופט, גם אם לא יודה בכך, אינו יכול להתעלם מהתגייסות כזו לצד נאשם.
מהתבוננות בתחילת המשפט נראה כי המשרדים מצליחים לשתף פעולה באופן מוצלח למדי חרף האגואים הרבים והיעדרו של ראש צוות. שינמן וליבאי מכירים היטב האחד את השני ואף היו שותפים ב-86'-90', עד שליבאי פרש לפוליטיקה.
שינמן, ליבאי, תל-צור, נגב, דפנה ליבאי ואיריס ניב-סבאג מסרו בתגובה: "שלושת המשרדים נחלצו להגנתו של וינרוט מתוך אמונה בחפותו ומתוך סולידריות חברית. כולנו משתפים פעולה ועובדים כצוות אחד ומחלקים בינינו את העבודה. מדובר בתיקים גדולים המתנהלים באופן אינטנסיווי ומקובל במצב כזה לחלק את העבודה".
ליבאי מייצג לפחות שלושה עדי תביעה במשפט בעניינים אחרים והוא כמובן אינו חוקר אותם: את מנהל רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, שהעיד באחרונה במשפט וינרוט, הוא מייצג (עם תל-צור) בפרשת השוחד ברשות המסים. בנוסף הוא מייצג את נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון-אלדר שנשקלת העמדתה לדין בנוגע לחוק הצינון, ואת נציב מס הכנסה לשעבר, משה גביש, בסכסוך אזרחי שהסתיים באחרונה בפשרה מול העיתונאית נעמי לויצקי.
בסתר לבו, כך אומר אחד הסניגורים, משוכנע וינרוט כי היה מסוגל לעשות את העבודה טוב יותר מכולם. הוא הרי גידל חלק מהם. עו"ד תל-צור שמייצג אותו ועו"ד אלון רון שמייצג את שוקי ויטה התמחו אצלו. במקום לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, הוא יושב לצד ויטה על ספסל הנאשמים, רושם פתקים לעורכי דינו ומסתודד עם עו"ד עודד גזית ממשרדו, שצמוד למחשב נייד ומעלה את הראיות והפרוטוקולים הרלוונטיים כדי שהבוס יוכל להציץ.
עו"ד דן שינמן, מבכירי הסניגורים בישראל, מגיע למעט ישיבות וכדרכו יושב מצד ימין, ומתבונן במתרחש. לעתים לא מזומנות הוא צועד לעבר נגב ולוחש עצה. גונטובניק וקוסטליץ יושבים תדיר מאחורי הסניגור שניצב בקו האש - נגב או ליבאי. וינרוט קד לשופט עם כל יציאה וכניסה לאולם, כמנהג עורכי הדין המנומסים. כוחו של הרגל.
עורכי הדין של וינרוט יודעים פרק או שניים על ייצוג עורכי דין. עורך דין שהוא גם לקוח יודע תמיד מה קו ההגנה הטוב עבורו. הוא מעיד בצורה לא טובה יחסית לעד הממוצע, בשל עודף תחכום ומניפולציות. משרד שינמן-נגב, למשל, ייצג את עו"ד דורי קלגסבלד בתאונה בה היה מעורב ואת שר המשפטים יעקב נאמן שזוכה בפרשת התצהיר הכוזב בשנות ה-90. ליבאי מייצג את עו"ד מיכאל קומיסר בפרשת מניות בזק.
וינרוט סירב להתייחס לדרך הייצוג ותשלום שכר הטרחה.
יועץ הסתרים של וינרוט לדיני מסים: נציב מס הכנסה לשעבר, דורון לוי
היה מי שתהה כיצד וינרוט מקיף עצמו בתשעה עורכי דין ואף אחד מהם אינו מומחה לדיני המס, וזאת כאשר לב המשפט הוא כריתת הסכמי מס ייחודיים. אלא של-themarker נודע כי דורון לוי, נציב מס הכנסה לשעבר, משמש יועץ לווינרוט ולצוות ההגנה מאחורי הקלעים.
כל נציבי מס הכנסה מ-20 השנה האחרונות זומנו לחקירה במשטרה כדי להבהיר מהם נוהלי העבודה המקובלים במס הכנסה, לימים רשות המסים. עם מוסרי העדות נמנים משה גביש, יוני קפלן, טלי ירון-אלדר ואיתן רוב. רק אחד היה חסר ברשימה - דורון לוי. ככל הנראה, אין הדבר מקרי. לוי ידוע כתומך של שוקי ויטה ובמשטרה העדיפו מסיבותיהם שלא לזמנו למסירת עדות.
תגובתו של דורון לוי לא התקבלה עד סגירת הגיליון.
מי ישפוט את גאידמק
בדיונים האחרונים במשפט וינרוט עלה פעם אחר פעם שמו של ארקדי גאידמק, איש העסקים שהיה לקוח של וינרוט ב-2003 ועזב את ישראל בסוף 2008. בהמלצת וינרוט, כרת גאידמק הסכם מס שבו אחת ההנחות היתה שיש לו נכסים בחו"ל בשווי מיליארד דולר. גאידמק, שהיה מסובך באותה עת בחקירה בצרפת, שאף ללגיטיציה עסקית בישראל ולכן ההסכם היה חשוב לו. ואולם בדרכו הקפריזית, ביטל את ההסכם לאחר זמן לא רב.
במשפט כבר העידו בנוגע לגאידמק יהודה שפר, לשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, וניצב יוחנן דנינו שבתקופה הרלוונטית היה מפקד היחידה הארצית לחקירות בינלאומית (יאחב"ל). גם רו"ח זאב פלדמן העיד ארוכות אודות גאידמק.
גאידמק עצמו אמור להגיע החודש לישראל להקראת כתב האישום נגדו בפרשת הלבנת ההון. את המשפט מנהל השופט גלעד נויטל שמנהל גם את משפט וינרוט. תיאורטית, אין קשר בין סוגיית הסכם המס של גאידמק בהקשר של יחסי וינרוט-ויטה לעבירות הלבנת ההון והמרמה של גאידמק. בפועל, הרקע העשיר שקיבל השופט מהעדים אודות גאידמק עלול ליצור אצלו דעה מוקדמת עליו, והשאלה היא אם ראוי כי במצב כזה ידון השופט בעניינו. החשש מחריף לנוכח האפשרות הממשית שגאידמק יעיד במשפט.
עו"ד דוד ליבאי, שמייצג הן את גאידמק והן את וינרוט, מסר בתגובה כי "השאלה טרם נשקלה והיא תישקל בבוא המועד לכך". מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה כי "אם תועלה השאלה לדיון, היא תוכרע על ידי בית המשפט בהתאם לקריטריונים המשפטיים הנהוגים".
כמה עורכי דין צריך עו"ד יעקב וינרוט?
מאת עמית בן-ארויה
13.5.2010 / 6:55