שכר מנהלים – מודל תו התקן הירוק

אחת לתקופה מתפרסמים בתקשורת נתוני שכר המנהלים הבכירים במשק, הגוררים אחריהם שיח ציבורי ער והזדמנות פז לצבירת הון פוליטי באמתלת הדאגה לגברת כהן מחדרה. טרם נצלול לנושא, נניח מספר הנחות יסוד לדיון: מטרתה של כל תקנה או רגולציה בנושא אמורה להיטיב עם בעלי המניות והעובדים בפירמה, ועם זאת לשמור על המשק הישראלי והתחרות החופשית. תחת הנחות אלו ניצבים ברשות המחוקקת בפני ההחלטה האם וכיצד יש להקים מנגנון רגולטורי להגשמת המטרה.

הצעת החוק של ח"כ יחימוביץ' מתיימרת לתת פתרון רגולטורי באמצעות כלל אצבע פשוט: "השכר המקסימאלי בפירמה לא יעלה על פי חמישים מהשכר הנמוך ביותר בארגון". זהו רעיון קל להבנה, מעורר אהדה בקרב הציבור, ממתג את מוביליו כבעלי מודעות חברתית, אך ריק מכל משמעות.

ישנן דרכים רבות לתגמל מנהל שמציעי החוק לא נותנים דעתם עליהן, ולכשתתוקן ההצעה, ויתנו דעתם, סביר שימצאו כלכלני הפירמות מסלולים חדשים עוקפי חוק יחימוביץ'. יתרה מזאת, אני טוען, מדוע רק שכר המנהלים? מדוע לא ניתן לח"כ יחימוביץ' לקבוע גם כללי אצבע שיגבילו את גובה שכירות משרדי החברה, תקציב ימי הכיף לעובדים וסך המתנות לחג? הרי גם אלו באים "על חשבון ציבור בעלי המניות" ויוצאים מאותה הקופה.

האם הזדמן לכם להבחין בצלמית השפן הירוק המעטר חלק מאריזות מוצרי הקוסמטיקה והניקוי? שפן זה, תפקידו לומר לצרכן הסביר, מבלי שזה יצטרך לבצע בדיקות עומק על מהות החברה ומוצריה, שהמוצר אותו הוא רוכש לא נוסה על בעלי חיים, או במילים אחרות, תו תקן. את אותו הרעיון ניתן להחיל גם על שכר המנהלים.

במידה ותפעיל הפירמה אמצעי בקרה ושליטה על שכר בכיריה, היא תהיה זכאית להוסיף צלמית של "המנהל ירוק" בסמוך לשמה, שיבטיח למשקיע הפוטנציאלי רמת נינוחות מסוימת לגבי התנהלות השכר בפירמה בה השקיע. אילו תקנות תצטרך החברה לאמץ על מנת להרוויח את תו התקן? כאן יש מקום לפתח את המודלים הראויים שישענו על יותר מנתון השכר הנמוך בארגון.

ניתן לפתח מודל בו מתוגמל המנהל רק על רווחי הפירמה שהתנקו מסיכון. לדוגמא, נניח שפירמה רכשה נדל"ן בסכום של מיליון דולר בתחילת 2009, ושווי הקרקע בסוף אותה שנה הוא שני מיליון דולר. ישנו כאן רווח חשבונאי של מיליון דולר ויתכן שהמנכ"ל יתוגמל בעבורו. אולם, קיים הסיכון שיום לאחר חלוקת הבונוס למנכ"ל, יכול שווי הקרקע לרדת למחצית מהסכום ששולם עבורה (דוגמאות מעין אלו סיפק משבר 2008).

במקרה כזה יתרעמו בעליי המניות, ובצדק, שהרי אין כל היגיון לתגמל מנהל על פעולה גירעונית לפירמה. במודל בו מתוגמל המנהל רק על רווח שהתנקה מסיכון תהיה פונקצית התאמה בין הרווח החשבונאי לרווח לצרכי חישוב בונוסים, והמנהל יתוגמל רק על בסיס פעילות שהוכחה כרווחית לפירמה. אני סמוך ובטוח כי ישנם מודלים רבים שביישום מושכל יווסתו את שכר המנהלים באופן ראוי, והגוף אשר יקבע את התקינה, הדרישות לקבלת תו תקן "המנהל הירוק", צריך להיות הרשות לניירות ערך ולאו דווקא כנסת ישראל.

על השאלה האם לאמץ מודלים חברתיים לשכר המנהלים בפירמה יצטרך לענות דירקטוריון החברה, ולהתחבט בשאלה האם אימוץ מודל חברתי שיווסת את שכר מנהליו יגדיל את הביקוש למניות החברה וכפועל יוצא יאדיר את ערכה, או שמא לא יתחשב הציבור בנתון זה במערכת שיקולי ההשקעה.

השוני המהותי בין הצעה זו לרבות אחרות מצוי באי הכפייה. ההחלטה האם לאמץ או לשלול מודל שכר חברתי תישאר בידי החברה, אך זו תאלץ להתחשב בעובדה כי יתכן והמשקיעים יחפשו את תו תקן "המנהל הירוק" טרם ירכשו מניה.

*הכותב הוא רואה חשבון ומרצה במרכז ללימודים אקדמיים