מיירטים את התחרות

>> חטיפת מטוס עלולה להיות סיפור מסוכן מאוד. ההיסטוריה כבר לימדה אותנו כמה פעמים שבהתרסקות מטוס עם מאות נוסעים לא נשארים ניצולים.

לכן, לכאורה, יש את כל הסיבות בעולם לתמוך בדרישה החד-משמעית של משרד התחבורה השבוע כי על כל חברות התעופה להצטייד במערכת החדשה "קוד פוזיטיבי", שנועדה להתריע על חטיפת מטוסים. "חברת תעופה שלא תצטייד במערכת כזו לא תורשה לטוס ארצה", איים קצין הביטחון הראשי במשרד התחבורה, דני שנער.



שנער משוכנע כי "ללא יישום מערכת הקוד הפוזיטיבי באופן כולל ומקיף לכל הטיסות, נתקשה מאוד לאבחן מטוס חטוף הנשלט על ידי מחבלים והמוטס לעבר ישראל, במטרה לרסקו ולבצע מגה-פיגוע".



מערכת ההתרעה פועלת באמצעות כרטיס אלקטרוני חכם מתוצרת אלביט הדמיה, שבו יצויד כל טייס. לקראת הנחיתה בישראל, אמור הכרטיס לשדר למרכז בקרה שהוקם בבית דגן. האות כולל זיהוי אישי לכל טייס. אם זהו מטוס חטוף - המערכת מקבלת מידע על כך.



לפני כשלושה חודשים הוכנסה המערכת לשימוש ראשוני בחמש חברות תעופה זרות - קונטיננטל איירליינס, אייר קנדה, דלתא איירליינס, יו.אס אייר ואתיופיאן איירליינס - לאחר שתוקנו הליקויים שהתגלו במהלך ניסויה ב-2009.



כעת בכוונת משרד התחבורה להרחיב בהדרגה את השימוש בה לכל חברות התעופה שטסות ארצה. המשרד מחזיק בדעה כי זכותה של ישראל לחייב חברות תעופה הנוחתות בישראל, לרבות אל על, סאן דור, ארקיע וישראייר, להשתמש במערכת להתראה מפני חטיפות.



ואולם חברות התעופה הזרות לא יישרו קו עם משרד התחבורה. ארגון הטייסים הבינלאומי (איפלפ"א) וארגון חברות התעופה הסדירות (יאט"א) חוששים כי המערכת החדשה דווקא תסכן את הטייסים ואת חיי הנוסעים, וכי ישראל עלולה ליירט בטעות או להפיל מטוס חטוף לפני הנחיתה בישראל. לטענתם, המערכת אינה בטוחה לשימוש ולכן ימליצו לטייסים ולחברות התעופה להתנגד לשיתוף פעולה עם ישראל בנושא ולא להסכים לשימוש במערכת החדשה בטיסותיהם ארצה.



חברות התעופה הישראליות תומכות בעמדה זו. יו"ר האיגוד הארצי של הטייסים בישראל, קברניט בועז חטיבה, אף הביע את צערו על החלטת משרד התחבורה לקדם את המערכת "על אף חסרונותיה הברורים". לטענתו, "אין בכוחה של המערכת החדשה לפתור את בעיית הזיהוי של צוות הטייסים, כך שלא ברורים השיקולים בבסיס החלטת משרד התחבורה".



המחלוקת בין משרד התחבורה לחברות התעופה שופכת אור על שאלות עקרוניות בדבר זכותה של המדינה לכפות על חברות תעופה זרות וישראליות את רצונותיה. היא בעיקר מחדדת את השאלה אם לישראל יש סיבה טובה להיכנס לעימות חזיתי עם חברות התעופה הזרות. כלל לא בטוח שהתשובה חיובית.



גם אם זכותה של מדינה לחייב את חברות התעופה הזרות הנוחתות בתחומה למלא אחר הוראותיה, לא יהיה זה חכם מצד משרד התחבורה לנסות לכפות במקרה זה את רצונו על חברות התעופה הזרות - ולאיים עליהן שלא יוכלו לנחות בישראל.



נתיבי האוויר הם דו-כיווניים. אם חברות תעופה אירופיות לא יוכלו לנחות בישראל, לא יורשה גם לחברות תעופה ישראליות להגיע ולנחות בחו"ל. במקרה כזה, חברות התעופה האירופיות לא יינזקו במידה קריטית, שכן נתב"ג היא יעד אחד בלבד מתוך רשת נתיביהן הבינלאומיות. אך מה יעשו אז חברות אל על, ישראייר, ארקיע וסאן דור?



איומים מצד משרד התחבורה אינם הדרך לפתור ולטפל בחילוקי הדעות עם חברות התעופה הזרות, הישראלים והטייסים. יש למצוא דרכים לשכנע בשיחות ולא במהלך חד-צדדי. מוטב יהיה לשר התחבורה, ישראל כץ, לחשוב היטב לפני שיסגור את השמים לתחרות בגלל כרטיס אלקטרוני "חכם".