היכונו לביאת הדו"חות הקשים

>> מתח רב שרר ביום שני בכמה ממשרדי ממשלה הבכירים בירושלים. בלשכות ראש הממשלה, שרי האוצר, החוץ, התמ"ת, וכן בלשכת נגיד בנק ישראל ציפו לשמוע חדשות טובות מפאריס, שם דנו שגרירי 31 המדינות החברות ב-oecd בצירוף ישראל לארגון. החשש הגדול היה מניסיון של מדינות ערב, הרשות הפלסטינית או גורמים מוסלמיים אחרים, לטרפד את כניסת ישראל לארגון היוקרתי.

כשהגיעה הבשורה כי ישראל התקבלה לארגון לשיתוף נשמעה בקרית הממשלה אנחת רווחה. את האירוע המשמח החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחגוג במסיבת עיתונאים. הוא לא המתין עם המסיבה עד לשובם של שר האוצר יובל שטייניץ מסין או של הנגיד סטנלי פישר - שתרם רבות למהלך - משווייץ.



נתניהו ושטייניץ חגגו השבוע את היתרונות הכלכליים שישראל תפיק מהחברות ב-oecd. בראש ובראשונה ישראל מבססת את מעמדה במועדון המדינות המפותחות, מה שאמור להביא עוד השנה להעלאת דירוג האשראי הבינלאומי שלה. העלאת הדירוג תפחית את הריבית שישראל וחברות ישראליות משלמות על אשראי בשוק הבינלאומי. יתרון כלכלי חשוב אחר - חברות רב-לאומיות וחברות ענק, שעד כה התעלמו מישראל, יתקרבו אליה וינסו לקשור עמה קשרים.



ואולם ההשלכות המשמעותיות של oecd בטווח הקרוב יהיו כואבות. בזה אחר זה נראה דו"חות שיציגו לראווה את התחומים שבהם ישראל גוררת רגליים - חברתיים, חינוך, רווחה ולבריאות.



oecd אמנם אינו יכול לכפות על מדינות לנהל מדיניות מסוימת, אבל הוא מפרסם דו"חות השוואה בין כל המדינות החברות בו, בהם על הכלכלה והחברה שלהן. למרבה הצער, בכל הדו"חות של השנים הקרובות לפחות, ישראל תופיע בתחתית הרשימה, אולי אף אחרונה, בחלק ניכר מהפרמטרים. ישראל רחוקה מהמדדים המתקדמים של רוב המדינות המפותחות במספר התלמידים בכיתה, בהשקעות בתלמיד ובשכר המורים, במספר המיטות בבתי החולים יחסית לגודל האוכלוסייה, בגובה קצבאות הבטחת הכנסה וגמלאות אחרות של הביטוח הלאומי. הדו"חות יכאיבו לאגו של האזרח הישראלי הממוצע ויזכו לתהודה שלילית בתקשורת הישראלית.



בימים אלה מגבש אגף התקציבים באוצר את תקציב המדינה ל-2011 ו-2012. ראש הממשלה, שר האוצר, שר החינוך גדעון סער וח"כים מדברים על הצורך בהגדלת תקציבי החינוך. בדיבורים הפוליטיקאים בישראל הם מהמובילים בעולם. במעשים הם בדרך כלל חלשים.



השבוע הודה ראש אגף תקציבים, אודי ניסן, כי אפשרויות המשחק של המדינה בשינוי סדרי עדיפויות בתקציב המדינה מוגבלות למיליארדי שקלים בודדים. איפה כן יהיו בשורות? בחינוך. אבל גם שם מדובר בבשורות בעירבון מוגבל. תקציב ההשכלה הגבוהה ב-2011 יהיה גבוה ב-1.0-1.5 מיליארד שקל מהתקציב ב-2010 - 6.9 מיליארד שקל; תקציב משרד החינוך ב-2011 יהיה גבוה ב-3.5-2.5 מיליארד שקל מהתקציב ב-2010 - 32.4 מיליארד שקל. שתי הגדלות התקציב מעודדות, אבל הן רחוקות מלפצות את ההשכלה הגבוהה ואת החינוך בישראל על קיצוצי הענק שנעשו בהן ב-2000-2010.