מעצבים מחדש את ירושלים

>> בין אלה שחגגו את יום ירושלים השבוע, היו כנראה 7,100 איש שלא מצאו סיבה אמיתית לחגוג. אלה הם האנשים שהחליטו לנטוש את העיר ב-2009, לוותר על אוויר ההרים ולעבור לתל אביב או לערים אחרות בישראל. מספר האנשים שעזבו את ירושלים ב-2009 גדול בכ-45% ממספרם של אלה שעזבו את העיר ב-2008 - 4,900.



התושבים החילוניים שנשארו בינתיים בעיר התקשו לחגוג אף הם. השנה הם שוב גילו כמה הם נדירים בנוף המקומי, בייחוד אם הם צעירים ורווקים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 21% מתושבי העיר, שהיא הגדולה ביותר בישראל, הם יהודים חילוניים - לעומת 41% חילוניים באוכלוסייה בישראל - לעומת כ-30% חרדים, וכ-49% המגדירים את עצמם דתיים או מסורתיים. בבתי הספר בעיר, שיעור התלמידים החרדים כבר מזמן גדול מ-60%, ומחצית התושבים טוענים כי אזור המגורים שלהם נהפך לדתי יותר.

המציאות הזאת, שמחמירה משנה לשנה, לא נעלמת מעיני ממשלת ישראל ועיריית ירושלים. אלה מבצעות כבר שנים פעולות שונות בניסיון לעצור את ההגירה של האוכלוסייה החזקה מהעיר. כך, לפני חמש שנים החלה הרשות לפיתוח ירושלים, זרוע ממשלתית המתוקצבת ב-200 מיליון שקל מדי שנה על ידי הממשלה ועיריית ירושלים, לתת מענקים, הנחות והטבות לחברות ובודדים בתמורה להישארותם בעיר ופיתוחה. עד היום נהנו מההטבות האלה חברות היי-טק וביומד, סטארט-אפים, יזמים, קבלנים ואלפי סטודנטים.



כעת על הכוונת של הרשות אוכלוסייה נוספת: מעצבים ומעצבות בכל התחומים - אדריכלים, מעצבי פנים, מעצבים גרפיים, מעצבי מוצר, מעצבים תעשייתיים ועוד. בירושלים מתכוונים לעשות הרבה כדי לגרום למעצבים להישאר בעיר.



לומדים ובורחים



בירושלים לומדים יותר ממחצית הסטודנטים לעיצוב בישראל - רובם תלמידי בצלאל, מכללת הדסה ומכללת אורט. הבעיה היא שרוב הסטודנטים מעדיפים לעזוב את העיר בסיום הלימודים, וברשות הגיעו למסקנה שמה שלא עשה ריח האורנים יעשה ריח המזומנים.



הגוף שאחראי על היוזמות האלה של הרשות לפיתוח הוא המרכז לעיצוב בירושלים. המרכז מציע למעצבים מסלול ליווי מקצועי ותמריצים כלכליים, והוא גם יוזם אירועים בתחום.



"חיפשנו מה היתרונות היחסיים שלנו לעומת ערים אחרות כדי לעצור את ההגירה ולהפוך אותה לחיובית", אומר מנכ"ל הרשות מוטי חזן. "הבנו שאם הסטודנטים, שהם מעין קהל שבוי בעיר, אוהבים את המקום שבו הם נמצאים ומוצאים בו תעסוקה - יש סיכוי גבוה שיישארו בעיר. הרשות מפתחת כלים חדשניים כדי שסטודנטים, תעשיינים ומחפשי תעסוקה ימצאו את מקומם בירושלים".



בסמוך לשוק מחנה יהודה בעיר נפתח באחרונה על ידי הרשות מתחם מעצבים בשם "אגריפס 88". במתחם זה יכולים המעצבים למכור מוצרים ולהציע שירותים, וגם לקבל סטודיו לעבודתם. תמורת התענוג הזה הם לא צריכים לשלם כלל בחצי השנה הראשונה, ולאחר מכן דמי השכירות נמוכים במיוחד. כרגע עובדים במתחם כ-25 מעצבים. חזן מספר שבקרוב ייפתח מרכז דומה גם לאדריכלים ומעצבי פנים.



מתחם העיצוב הוא לא הצעד היחיד שננקט בעיר. כדי לעודד את פתיחתם של משרדי עיצוב בירושלים נותן המשרד מענק של עד 27 אלף שקל בהשתתפות בעלות אחזקת המשרד לתקופה של עד שנתיים. מעצבים שכבר פתחו עסקים בירושלים יוכלו לקבל "חבילת ליווי עסקי", שתסייע להם לפתח את העסקים, בשווי של עד 4,000 שקל.



במרכז החליטו גם לתמוך במעצבים בעיר בדרך מקורית: להחזיר כסף ללקוחות שלהם. כך, כל חברה שתשלם עבור שירותי עיצוב בעיר, תקבל החזר של 50% על התשלום, עד לגובה של 20 אלף שקל.



בנוסף לסיוע למעצבים, ברשות החלו באחרונה לתמוך גם בהפקות קולנוע וטלוויזיה בהיקף של 8 מיליון שקל בשנה. התמיכה ניתנת באמצעות מענקים של עד 200 אלף שקל להפקות טלוויזיה ועד 800 אלף שקל להפקות קולנוע, בתנאי שלפחות 50% מההפקה תבוצע בירושלים, ושישולבו בה גם סטודנטים מבתי הספר לקולנוע בעיר, כמו סם שפיגל. אחד הפירות של יוזמה זו הוא סדרת הטלוויזיה "עספור", שעלילתה מתרחשת בירושלים.



באחרונה החלו ברשות לקדם גם ארגון כנסים בינלאומיים בירושלים, באמצעות השתתפות של כ-200 אלף שקל בהוצאות ארגון כנס, שמותנית בכמות הלינות בעיר ובכמות המשתתפים שמגיעים לכנס מחו"ל. "זה ייתן תמריץ למלונאות וגם לכלכלה העירונית", אומר חזן.



ברלין של ישראל



התגובות בשטח לגבי היוזמות החדשות חיוביות. "ירושלים נהפכת להיות הדבר הבא בכל הקשור לחממות גידול למעצבים ואמנים צעירים", אומרת אלישבע מזי"א, יו"ר ארגון הסטודנטים רוח חדשה, המאחד את כל הסטודנטים בירושלים. "החלום שלי יותר מהכל הוא להפוך את ירושלים לברלין של ישראל - עיר שניחוח של סצנת אמנות ויצירה צעירה מורגש בכל פינה שלה".



יו"ר התאחדות הסטודנטים, בועז טופורובסקי, מוסיף: "פעילות הרשות לטובת הסטודנטים בעיר צריכה לשמש דוגמה לרשויות רבות בישראל. תמיד יש עוד מקום לשיפור, אבל הכיוון מבורך".



"אין ספק שכיום ירושלים נהפכה להיות גם בירת התרבות, האמנות והעיצוב של ישראל", אומר מנהל המרכז לעיצוב, פז כהן. "השילוב בין המענקים לבין החוויה הירושלמית יוצרים הזדמנויות גדולות יותר מאשר בתל אביב".



"צריך לזכור שלא מדובר בעבודה קלה. זה תהליך שלוקח זמן, ואנו נמצאים בעיצומו", מסביר סמנכ"ל הרשות, אייל חיימובסקי, בתגובה לנתוני ההגירה האחרונים. "בסך הכל, אנחנו רואים שהפרויקטים מצליחים. עד לפני כמה שנים צעירים לא חיו במרכז ירושלים, והיום אנחנו רואים שינוי. יש יותר צעירים, סצנה של בילויים ותמהיל העסקים השתנה".



אין דרך אחרת לשכנע אנשים לגור בירושלים?



"כשאתה רוצה לחולל שינוי בתחום מסוים צריך לתת לו דחיפה, ומדובר בפעולות שמקובלות בעולם. אנחנו נמצאים בעולם תחרותי. יש כאלה שלא צריכים לשכנע אותם שירושלים היא דבר קסום, ויש כאלה שצריך להביא אותם לפה בשביל להראות להם את זה. ברגע שהם פה, הם בדרך כלל משוכנעים".



בינתיים, המעצבים הירושלמים שהתוכנית פונה אליהם, נראים מרוצים למדי. "כשאני מסתכל על כל האנשים היצירתיים שעוזבים את העיר, אז אני מאוד מתחבר ליוזמה הזאת", אומר אבי עדי, מעצב פנים תעשייתי בוגר בצלאל, ששכר גם הוא מקום באגריפס. "צריך לעשות עוד הרבה עד שבירושלים יהיו מספיק אפשרויות תעסוקה למעצבים ושהמצב יחזור להיות טוב לצעירים חילונים בעיר. אבל יש רוח של משהו חדש שקורה. יכול להיות שהיוזמות האלה יגרמו לאנשים לרצות להישאר בעיר, וחשוב שזה יצליח", אומר עדי.



מעצב האופנה גילי בן-ישראל, ירושלמי מלידה, עובד באגריפס ונהנה מהתוכנית: "סיבסדו לנו שבעה חודשים של שכירות ודמי ניהול במבנה. זו הקלה מטורפת, שחסכה לי כ-1,500 שקל בחודש ונתנה לי אוויר לעסק".



אבל יש גם מי שלא מתרשם מהתוכנית. המעצב הגרפי אמיר קריצ'מן עזב את ירושלים מייד עם סיום לימודיו בבצלאל ועבר לתל אביב. לדבריו, הוא לא היה מוכן לגור בירושלים, גם אם היו משלמים לו. "הרעיון מעולה, למי שזה מתאים לו. אני לא הייתי גר בירושלים. יש לי בעיה עם האוכלוסייה שם, ולא נראה לי שזה ישתנה בשנים הקרובות. העיר מתחרדת ומתחלקת בתוכה כך שאין בה כל כך מקום לחילוניים. אולי בעתיד התוכנית תהיה יותר רלוונטית לגבי".