>> נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שר האוצר יובל שטייניץ ומעל כולם ראש הממשלה, בנימין נתניהו - כולם שיחררו במהלך השבוע האחרון הצהרות על הצורך להקטין את הריכוזיות של אחזקות הטייקונים הגדולים במשק. נתניהו גם התייחס באופן ספציפי לבעיית הבעלות של תאגידים עסקיים בחברות פיננסיות, והצהיר כי יטפל בה.
אבל גם אם הצהרות אלה דוחפות את אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר למכור את כלל ביטוח, הרי שבמצגת שפירסם בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס - המרכז את מכירתה של חברת הביטוח השנייה בגודלה בישראל - אין כל התייחסות ללחץ הרגולטורי.
לעומת זאת, במצגת מופיע פרט מעניין אחר - הכינוי של כלל לצורך המכירה. במצגת שהוציא הבנק לא מוזכרת כלל ביטוח בשמה האמיתי, אלא מודבק לה שם קוד "קוגר" (cougar). קוגר בעברית הוא פומה - סוג של נמר - וגם כינוי לאשה בשלה הנתפשת כפנתרית, המפילה ברשתה גברים צעירים. כלל ביטוח משווקת אם כך כקבוצה בעלת ניסיון רב, יחד עם חשיבה יצירתית, גמישות ודינמיות של חתול.
שם הקוד נועד לשמירה על חשאיות, וכדי לגרום למשקיעים להתייחס להשקעה בצורה עניינית. עם זאת, במצגת של גולדמן מוזכרות לצדה של "קוגר" שאר חברות הביטוח הגדולות - מגדל, הראל, הפניקס ומנורה, כך שניתן להבין בקלות מיהי הנמרה המסתורית.
המצגת השיווקית סוקרת את ענף הביטוח בישראל, את הרגישות הגיאו-פוליטית הקיימת במדינה ובעיקר את עסקי הביטוח והפיננסים של קבוצת כלל. "קוגר (כלל ביטוח, נ"ב) היא אחת משתי חברות הביטוח הגדולות בישראל", נכתב. "היא מספר אחת בישראל בתחום הביטוח הכללי ומספר שתיים בתחום ביטוחי החיים. לקוגר יש עסקים מגוונים מעבר לתחום הביטוח, כמו ניהול נכסים פיננסיים. קוגר היא שחקן חשוב גם בתחום הפנסיה והחיסכון קצר הטווח".
עוד נכתב: "קוגר נהנית ממותג חזק ומוניטין של גוף פיננסי מוביל כבר 30 שנה. לחברה יש הזדמנות משמעותית להגדלת הרווח בשנתיים הקרובות, כאשר בין היתר, ארגון מחדש שנעשה בכלל פיננסים צפוי לשפר את ביצועי הקבוצה. כל זה הופך את קוגר להזדמנות השקעה אטרקטיבית ובעלת פוטנציאל גדול".
כלל מוזכרת גם כחברה השנייה בגודלה בישראל בתחום ניהול נכסי קרנות נאמנות וקופות גמל עם 40 מיליארד שקל נכסים מנוהלים - מקום אחד לאחר פסגות שמנהלת 76 מיליארד שקל.
ענף הפנסיה, שבו מנהלת כלל את מיטבית עתודות - הקרן השלישית בגודלה בישראל - מתואר כמנוע צמיחה חשוב של חברות הביטוח. התחזית היא שהנכסים המנוהלים בו יכפילו את עצמם עד 2013. תחום ביטוחי החיים מתואר כחזק מבחינה תזרימית, ואילו פעילות ביטוחי הבריאות מוצגת כרווחית ביותר ובעלת קצב צמיחה גבוה. כדי לחזק את אטרקטיביות ההשקעה, מצוינת העובדה כי ענף הביטוח בישראל הוא ריכוזי.
מעבר לפן הריאלי, יש גם התייחסות לביצועי המניה בשנים האחרונות. בשנה האחרונה, עד 3 במאי, עלתה מניית כלל ביטוח ב-78%, בעוד שמדד ת"א 25 עלה ב-44% ושאר מניות הביטוח עלו בממוצע ב-82%. אולם בהשוואה אחרת שעשו בגולדמן סאקס, של חמש השנים האחרונות, מראה כי מאז מאי 2005, ירדה מניית כלל ביטוח ב-1%, בעוד שממוצע שאר מניות הביטוח עלה ב-16% ומדד ת"א 25 עלה ב-76%.
המצגת גם מתייחסת לחששות מפני השקעה בישראל: "השוק הישראלי הוכיח גמישות גדולה בהתמודדות עם בעיות גיאו-פוליטיות, כאשר הצליח להתאושש בזמן קצר לאחר עימותים ומלחמות". במצגת מוזכרות גם הרפורמות הגדולות שנעשו בתעשיית הפיננסים בישראל.
למה נוחי רוצה למכור
אין זו הפעם הראשונה שדנקנר מנסה למכור את כלל ביטוח. ב-2007 הוזכרה חברת טאו, של אילן בן דב, כמי שמנהלת מגעים עם דנקנר על כניסה לשותפות בכלל ביטוח לפי שווי של 2 מיליארד דולר, אך העסקה לא יצאה לפועל. אחר כך הוזכר שמם של מוטי זיסר ואלביט הדמיה שבבעלותו כקונים אפשריים, אך המו"מ לא צלח.
מניע אפשרי למגעים באותם ימים היה רצונו של דנקנר לאותת למפקח על הבנקים כי ביכולתו למכור בקלות את כלל, כדי להיות מועמד ראוי לכניסה לגרעין השליטה בבנק לאומי - שיגובש יחד עם שלמה אליהו המחזיק ב-10% ממניות הבנק. ההסבר הזה עשוי להיות תקף גם כיום, כאשר מכירת בנק לאומי שוב נמצאת על הפרק.
עם זאת, הסבר זה מנוגד לסברה כי בוויתור על כלל ביטוח נמנע דנקנר מעימות ציבורי עם הרגולטור, ומקדים את המגמה שהסתמנה בהצהרות של נתניהו ושטייניץ ובהמלצות הנגיד - שדיברו כולן על הריכוזיות הלא בריאה במשק הישראלי ועל הצורך להפריד בין אחזקות פיננסיות לאחזקות ריאליות.
ייתכן כי הצדק נמצא עם מקור בכיר בענף שטען אתמול כי דנקנר מנסה זה זמן רב למכור את כלל, וכעת הוא החליט לנצל את הצהרות ראש הממשלה ושר האוצר כדי לקדם זאת. "כשאתה מוכר, שואלים למה ומסתכלים עליך בעין עקומה ובחשש. באווירה הנוכחית, יהיה קל לעשות מהלך כזה כשיש לו הסבר ברור", הוא אומר.
לדברי אותו בכיר, מהלך כזה גם יזכה לרוח גבית מחברי הכנסת ומהתקשורת. "בשנים הקרובות יצטרכו להימכר כאן ארבעה גופים פיננסיים - בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי, כלל ביטוח והפניקס - מאחר שבעלי השליטה בהם מחזיקים גם בבעלות על אחזקות ריאליות. במצב שכזה, מי שימכור ראשון ייהנה מהיצע רוכשים אפשרי גדול יותר", מסביר הבכיר.
עם זאת, בשלב זה מדובר בהצהרות של ראש הממשלה, ועדיין לא ברור מה יהיו התוצאות הסופיות של התהליך שתעשה הממשלה לצמצום הריכוזיות. סביר להניח שהיא תציב את הקבוצות העסקיות הגדולות בדילמה מול השאלה אם לוותר על פעילות ריאלית או על פעילות פיננסית. המבנה של הקבוצות העסקיות הגדולות שונה - בקבוצת אריסון מהווה בנק הפועלים את הנכס העיקרי, ואילו באי.די.בי חברת כלל ביטוח היא לא הנכס העיקרי. כלומר, ניתן לצפות שחלק מהקבוצות ידבקו בנכסים הפיננסיים, וחלק אחר יעדיף לשמר את הפעילות הריאלית שלו.
בכל מקרה, הבכיר בענף אומר כי בישראל אין כמעט רוכשים פוטנציאליים שאינם מחזיקים באחזקות ריאליות ציבוריות, אך יש להם הון גדול מספיק כדי לרכוש חברת ביטוח או בנק ולעמוד בכל דרישות ההון הרגולטוריות. "היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא סטף ורטהיימר, אבל הוא לא מתעניין באחזקות פיננסיות. כך, ברור למדי שמשקיע אפשרי הוא משקיע זר, וגם כאן יכולות להיווצר בעיות וחסמים שיגיעו מהרגולטורים. לא כל זר יקבל בקלות אישור לרכוש חברת ביטוח".
גורם אחר העלה את הסברה כי דנקנר לא באמת מתכוון למכור את כלל ביטוח, ומדובר כאן בלא יותר מניסיון לנטרל את הלחץ הציבורי הגובר על הטייקונים בישראל. "דנקנר הראה כאן נכונות למכור. כעת תגיע איזו קרן זרה שתביע עניין בחברה, ואז הכדור יחזור לידי הרגולטור שיצטרך להחליט את מי הוא מעדיף כבעל שליטה בחברת ביטוח גדולה כמו כלל - גוף זר ללא זיקה לישראל, או את נוחי". בכך, לדבריו, מנקה את עצמו דנקנר מהדימוי של הטייקון השולט בפירמידה המכילה בתוכה ניגודי עניינים בין אחזקות עסקיות לאחזקה פיננסית המנהלת כספי ציבור.
מדוע דנקנר יוצא מן הכלל
מאת נועם בר
14.5.2010 / 7:13