פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "המשבר באירופה יביא לגל פיטורים בישראל"

      יו"ר אסם מזהיר כי על המשק להיערך לקריסה של אירופה על רקע המשבר המחמיר בכלכלת האיחוד. נשיא התאחדות התעשיינים: "המשבר עשוי להתגלגל למערכת הפיננסית ולחולל מיתון"

      "יוון אינה המדינה האירופית היחידה שנמצאת בצרות. עלולה להיות קריסה של מדינות נוספות, כולל פרישת מדינות מגוש היורו" - כך אמר בסוף השבוע נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.

      "זה יכול להתגלגל למערכת הבנקאות, מכיוון שבנקים מפסיקים לתת להן כסף ומפרישים כסף בגין החובות שלהן", הוסיף ברוש. "תהליך כזה גורר מיד מצוקת אשראי שעוברת לעסקים ומחוללת מיתון. לכן, אנחנו חייבים להיערך לתרחיש של התמוטטות הכלכלה האירופית כולה".

      לדברי ברוש, הסכנה של משבר כלכלי נרחב מחמירה את הבעיות שנובעות מהתחזקות השקל. "אני מקווה מאוד, שהנגיד לא יעלה את הריבית", אמר ברוש. "כי אז שערי המטבעות ימשיכו להידרדר מול השקל".

      הסכנה הזו ליצואנים לא נעלמה מעיניו של יו"ר מכון היצוא, עמי אראל, שפועל להגדלת תקציב התמיכה ביצואנים שפונים למזרח. המגעים מתנהלים מול משרדי ראש הממשלה, האוצר והתמ"ת. היקף תקציב הפעולות של מכון היצוא כיום הוא 30 מיליון שקל בשנה.

      אראל מקדם את תוכנית שביט 2, שתהיה המשך לתוכנית התמיכה ביצואנים שעליה החליטה הממשלה בעקבות המשבר הכלכלי ב-2009. מדובר בתקציב שנועד לסייע ליצואנים לחדור לשווקים כמו הודו, סין וברזיל ולהרחיב את פעילותם במדינות נוספות למדינות חדשות.

      "היצואנים צריכים להשתחרר מהתלות ביצוא למדינות המערב, שהן יעד היצוא המסורתי של ישראל. עליהם להבין ששוק שלא גדל הוא שוק מת, ושהגידול בצריכה יבוא מהמזרח", אמר אראל.

      אראל מסביר שהשינוי הזה דורש היערכות מורכבת: "בגדול, העתיד נמצא במזרח, אבל מוצר שיכול היה להימכר לבואינג לא יכול להימכר מחר בבוקר לצ'יינה איירליינס. היצואן צריך לא רק להחליף את השוק שאליו הוא פונה, אלא גם להתאים את המוצר שכבר קיים. על היצואנים להתאים את התכונות, העלויות ומחיר המכירה של המוצרים לשווקים החדשים. כאן נכנס לתמונה המכון, שמנסה לסייע ליצואנים קטנים ובינוניים בתהליך הזה.

      "אני פועל בתיאום מלא עם משרד התמ"ת מול משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, כדי להגיע למהלך שיבטיח את הצלחת היצוא הישראלי לשווקים חדשים, כמו דרום קוריאה, טייוואן ווייטנאם, לצד הודו וסין. יצוא למדינות אלה כרוך בשינוי מוצרים ואמצעי שיווק, לא רק ביצירת קשרים עם לקוחות מקומיים. מה שהיה הוא לא מה שיהיה, ודרושים תקציבים חדשים - ואולי הכפלת התקציב הנוכחי", הוסיף.

      סכנה להיי-טק

      יו"ר אסם דן פרופר סבור שאם המצב באירופה לא יחמיר, היורו ייצא מהמשבר - אך הדיו יובילו לפיטורים בישראל, ולכן על הממשלה להיערך לקליטת המפוטרים.

      "גרמניה נתנה את האות שבכוונתה להגן על היורו, והעולם הבין שאירופה נחושה להגן עליו", אמר פרופר בסוף השבוע, "אך כמובן שאנחנו עוד לא יכולים לומר בביטחון שהזעזועים במטבע ייחלשו, כשלא ברור מה עומק המשבר בספרד, פורטוגל ואירלנד. אני מקווה שלא נגלה שגם במדינות אלה הכל רקוב מבפנים.

      לדבריו, המשבר ביוון ומשבר היורו מחזקים את המצדדים בשמירה על עצמאות השקל. "השיעור ביוונית חשוב מאוד לנו כמדינה, במיוחד לאלה שתמכו בדולריזציה ויורוזציה של השקל (הצמדת השקל למטבע זר), אמר פרופר.

      פרופר העריך, כי המשבר באירופה יוביל, בין השאר, להמשך הירידה בביקושים ולפיטורי עובדים ביבשת, שיגיעו גם למשק הישראלי: "כל משבר עולמי יפגע בישראל, שבה סחר החוץ הוא מרכיב משמעותי ביותר בחוסנה של הכלכלה. הביקוש היורד באירופה יפגע ביצוא, והתקבול בשקלים יירד ככל שהיורו ימשיך להיחלש. מנגד, היבוא מאירופה יהיה יותר זול.

      "ישראל נשענה על ההיי-טק, שמביא חדשנות ומסעיר, אבל הצרכן האירופי יכול לחיות בלעדיו. לכן, מכה באירופה יכולה להיות מכה להיי-טק הישראלי יותר מאשר לייצוא של ענפים מסורתיים, מכיוון שאנשים ימשיכו לצרוך מזון ותרופות".

      לדברי פרופר, ההיי-טק חשוף במיוחד לשוק האמריקאי שאף הוא צפוי להיפגע מהמשבר באירופה. "אנחנו עוד לא יודעים כמה בנקים אמריקאים הימרו על היורו או חשופים לבנקים באירופה", אמר.

      עם זאת, פרופר אינו סבור שהממשלה צריכה להכניס יד לכיס ולסייע ליצואנים. "הכלכלה הישראלית הגנה על עצמה היטב בשנים האחרונות. התנהלות בנק ישראל היא אחראית מאוד, והממשלה, לא חרגה מתקציבים ולא הגבירה הוצאות. אני מקווה, שהתקציב הבא, שעליו מתחילים לעבוד כעת, ייקח בחשבון את הצורך שלא להיגרר להוצאות גדולות מדיי, וייחד את ההוצאות להשקעות בתשתיות, שיסייעו לצמיחה", הוסיף.

      "השקל החזק מקשה עלינו להיות תחרותיים"

      "אני לא מאמין בסבסוד היצוא. אסור לחזור לזה, מפני שאסור לעוות כלכלה חופשית. מציגים את זה כסיוע לכאורה לטובת התעסוקה, אבל בעצם הכספים זורמים לידיים של המגזר הפרטי וזה לא בריא, ואף אסור על פי כללי הסחר הבינלאומי. הדרך הנכונה לטפל במשבר היא לראות איך להעמיד שוב על הרגליים את כל עבודות התשתית בישראל, שיעסיקו גל חדש של מפוטרים, שייפלטו לשוק כתוצאה מירידת הביקושים באירופה", הוסיף.

      פרופר ציין, כי אסם כמעט שלא נפגעה מהמשבר, מכיוון שיבוא חומרי הגלם והאריזה שלה מאירופה מאזן את היצוא לשם. בנוסף, החברה מקימה שני מפעלים בארה"ב, כך שמשקל הדולר בסל המטבעות שלה עולה.

      "גידור עסקות לשוק היורו טוב לטווח הקצר בלבד", אמר פרופר. לדבריו, לעתים יצואן צריך לוותר על שוק כלשהו אם אינו רווחי ולפתח שווקים חדשים. בנוסף, רצוי להתמקד בייצור מוצרים בסיסיים, שהביקוש שלהם קשיח יחסית ואינו צונח בעת משבר.

      יהודה זיסאפל, מבעלי קבוצת רד ונשיא התאחדות תעשייני ההיי-טק סבור כי ההיי-טק הישראלי ייאלץ להעביר יצור לחו"ל. "הבעיה שלנו היא שקל חזק, שמקשה עלינו להיות תחרותיים בחו"ל. אי אפשר לעבור בזריזות משוק הדולר לשוק היורו וממנו ליואן, זה לא פשוט", אמר זיסאפל.

      "המשבר באירופה מחזק את ההבנה שכל חברה חייבת למכור כל הזמן, בכל השווקים וכמה שיותר", הוסיף זיסאפל."התשומות בהיי-טק הן בעיקר בעלויות עבודה. לכן, לצערי, אף שאנחנו משתדלים לא להגיע לזה, ההיי-טק ייאלץ להוציא קווי ייצור לחו"ל. המעבר יהיה לשווקים שבהם עלויות היצור נמוכות".

      מכון היצוא: סכנה להידרדרות נוסח 2008

      על פי המחלקה הכלכלית במכון היצוא, בראשות שאולי כצנלסון, בימים האחרונים עלתה הסבירות לתרחיש הפסימי שלפיו יוון תתקשה לעמוד בתשלומי החובות וכך גם פורטוגל וספרד.

      "תהליך כזה של התפשטות והידרדרות צפוי להיות תסריט חוזר של המשבר הגדול של שלהי 2008", קובעים במחלקה הכלכלית. השלכות תסריט כזה על היצוא הישראלי הן חמורות ביותר ויזכירו את הירידה החדה שנרשמה ביצוא ברבעון האחרון של 2008 ותחילת 2009. "באופן ספציפי, סביר שיחזרו על עצמן תופעות כמו התייבשות מהירה ופתאומית של הנזילות במערכת הפיננסית, מחנק אשראי כללי וחוסר רצון מצד הבנקים להלוות, תוך עלייה חדה בפרמיות הסיכון לביטוח סיכוני סחר חוץ וצמצום מסגרות אשראי למדינות בעיתיות וצמצום חד בסחר העולמי", קבעה המחלקה הכלכלית.

      מנכ"ל מכון היצוא, אבי חפץ אמר כי הענפים החשופים ביותר למשבר הם כימיקלים, חקלאות, פלסטיק וגומי. לדבריו, מדובר בענפים המרוכזים בפריפריה ועובדים שייפלטו מהם יתקשו במציאת תעסוקה. חפץ הציע ליצואנים להקטין חשיפה לסיכונים גם במדינות שנחשבות יציבות יחסית, כמו בריטניה, איטליה, צרפת ובלגיה.