התקף חרדה פיננסי

>> צרפת מאיימת לעזוב את גוש היורו. החסכנים הגרמנים צוברים זהב. הבנק המרכזי של גרמניה עובד על תוכנית ב' להשבת המרק הגרמני. אפשר לומר שאפילו חבילת חילוץ של טריליון דולר לא הצליחה לעצור את חרושת השמועות שאפפה את המטבע האירופי בשבוע האחרון.

כנראה שלעולם לא נדע כמה אמת יש בשמועות אלה. כצפוי, ארמון האליזה הכחיש בסוף השבוע את הדיווחים על איומיו של סרקוזי. אם אכן לבונדס בנק יש תוכנית ב', הוא לא יספר עליה קודם כל לבלוגוספירה.



ואולם, לשם שינוי, ייתכן שחובבי תיאוריות הקונספירציה אינם טועים לגמרי. הבעיה עם משבר החוב באירופה היא אותה הבעיה שקיימת בכל מקום שבו יש משבר חוב: היא פשוט לא מוכנה להיעלם. ועד שהיא תיעלם, עתידו של היורו אינו ברור, והאי-ודאות במערכת הכלכלית העולמית לא תיעלם.



האיחוד האירופי הגיב לבעיות של מדינות כמו יוון באותו האופן שבו הגיבו מנהיגי העולם לקריסותיהם של בנקים - הוא הלווה להן יותר כסף. לא צריך להיות גאון בכלכלה בשביל להבין שכל מה שסיוע זה עושה הוא לקנות זמן.



ובינתיים מתעוררות המחאות הפוליטיות. לפני שבועיים נהרגו שלושה אנשים בהפגנות באתונה. בשבוע שעבר עצרה המשטרה ביוון מפגינים שהטמינו שתי פצצות. ברחבי אירופה שואלים הבוחרים מדוע הם צריכים לשלם עבור חבילת החילוץ או תוהים אם הם יהיו הבאים בתור - או שניהם גם יחד.



פול וולקר, יועצו הכלכלי הבכיר של אובמה, נשמע עגום במיוחד בשבוע שעבר. בנאום שנשא בלונדון הוא הטיל ספק בכך שהאחווה הפוליטית באירופה חזקה מספיק כדי לשרוד את המשבר. אפילו אירלנד היורופילית, אמר וולקר, זועמת מעצם המחשבה על כך שתיאלץ ללוות עוד כסף כדי להלוות ליוון, בעוד שהיא עדיין לא התאוששה מאמצעי צנע נוקשים יותר שיישמה.



שווה להתעכב רגע על חשש נוסף של וולקר: מצבו הרעוע של שוק הדיור בארה"ב. אף שהוא מושך הרבה פחות תשומת לב בימים אלה, משבר המשכנתאות האמריקאי, שעורר את תחילתו של מחנק האשראי לפני יותר משנתיים, עדיין מחמיר.



השבוע דיווחו פאני מיי ופרדי מאק, חברות המשכנתאות הממשלתיות שהעניקו את מרבית ההלוואות בארה"ב, על הכפלת מספר בעלי הבתים שמתקשים לשלם את המשכנתאות שלהם. פרדי מאק, שכבר נתמכת על ידי הממשל בארה"ב, ביקשה מוושינגטון 10 מיליארד דולר נוספים והטילה ספק ביכולתה להמשיך ולהתקיים.



כפי שוולקר ציין, תעשיית המשכנתאות בארה"ב היא המרכיב הגדול ביותר עד כה בשוק הפיננסי הגדול בעולם - ואם היא לא יכולה לעמוד על רגליה, איזו תקווה יש לכולנו?



בריטניה, ללא קשר למי שעומד בראשה, לא נמצאת במצב טוב יותר. למעשה, קיום הבטחתם של השמרנים לחשוף את כל ההתחייבויות הפיננסיות הנוספות שגורדון בראון הסתיר מהמאזן הלאומי, עלול להכפיל את גודלו של הגירעון בתקציב. בריטניה יכולה לפחת את דרכה מחוץ לצרות אם תיתן לליש"ט ליפול עכשיו, אך אם גוש היורו יתפרק, כל שותפות הסחר העיקריות של בריטניה ינסו לפחת את מטבעותיהן החדשים, ובריטניה תחזור לכלכלה של שנות ה-30.



התקווה היחידה היא שכל המדינות יצליחו לצמוח מצרותיהן, בעזרת הכנסות ומסים שיתחילו לסדוק את הררי החובות העצומים. אולם, כפי שהזהיר נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מרווין קינג, התקף החרדה הקיומית האחרון של המערכת הפיננסית רק מקשה על התאוששותה של הכלכלה האמיתית. במקום זאת, נראה כי השנתיים האחרונות אולי היו רק תקופת המתנה במשבר החוב הגדול של המערב.



גרדיאן