לקוחות דיסקונט חויבו בריבית עודפת - הבנק יתרום 250 אלף שקל לעזר מציון

>> הסכם פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט, לפיו הבנק יתרום 250 אלף שקל לעמותת "עזר מציון" בשל חיוב בריבית עודפת בהפקדות באל-תור, אושר בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בתביעה הייצוגית על סך כ-40 מיליון שקל, שהוגשה בסוף 2008 על ידי עו"ד אבי זילברפלד, נטען כי צ'קים המופקדים בתיבות השירות של הבנק באמצעות מעטפות אל-תור אינם נרשמים בחשבון לפי יום הערך שבו הופקדו, אלא לפי יום הערך של היום למחרת - בניגוד להוראות המפקח על הבנקים. בשל כך, נטען, מחויבים הלקוחות שנמצאים ביתרת חובה בריבית חובה עודפת. הבנק טען בתגובה כי אופן התנהלותו תואם את הוראות הדין, וכן כי לא היה כל הכרח להשתמש בתיבות האל-תור דווקא, ולקוחות הבנק היו רשאים להפקיד את השיקים בדרך אחרת.



במסגרת הפשרה הוסבר כי "לצורך קביעת סכום התרומה, הבנק מצהיר כי ביצע תחשיב 'חשיפה תיאורטית מקסימלית', המבטא את סכום החשיפה התיאורטי לבנק על הצד הגבוה. התחשיב בוצע תחת ההנחה המחמירה לפיה כל החשבונות שבהם הופקדו שיקים באמצעות תיבת השירות בתקופה הרלוונטית לתביעה היו ביתרת חובה ביום ההפקדה".



השופטת דליה גנות ציינה כי למרות שהסכם הפשרה שולל מחברי הקבוצה הייצוגית קבלת פיצוי כספי, היא מוצאת לנכון לאשרו. "דומני כי מדובר בהסדר הוגן ומאוזן, שמשקלל את סיכויי וסיכוני הצדדים לתובענה, ומשקף מחד גיסא את סכום התביעה הקטן יחסית, ומאידך גיסא את הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בניהול תובענה ייצוגית".



לדברי גנות, "לא ניתן לקבוע שכלל חברי הקבוצה אינם יוצאים נשכרים מהסכם הפשרה המוצע, וזאת מהסיבה הפשוטה: בגין פועלו של התובע הייצוגי חדל הבנק מהתנהלותו הפסולה, ובכך שם קץ לעוול שנגרם לכלל חברי הקבוצה במהלך התקופה הרלוונטית, ומשכך, ולמרות שאינם מקבלים פיצוי בפועל, הם יצאו נשכרים מהמהלך כולו", קבעה.



גנות ציינה עוד כי "קרוב לוודאי שהצדק עם התובע הייצוגי, וכי במהלך התקופה הרלוונטית הנהיג הבנק מדיניות הפקדת שיקים בתיבת השירות בניגוד לדין ובניגוד להוראות המפקח על הבנקים. הבנק אינו יכול לטעון להגנתו, כי לקוחותיו רשאים היו להשתמש באמצעי הפקדה אחר. משהותקנה לרווחתם תיבת השירות אל-תור, היה על הבנק להשוות את תנאי ההפקדה בתיבת השירות לתנאי ההפקדה האחרים, ולחילופין להזהיר את קהל הלקוחות - ולהדגיש בפניהם כי תנאי ההפקדה שונים ועלולים לגרום להם לנזק כספי. מהאמור עולה כי אין ספק בדבר קיומה של עילת תביעה, ובצדקתה הלכאורית".



עם זאת, גנות לא קיבלה את בקשת התובע לתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 70 אלף שקל וגמול בסך 20 אלף שקל, והעמידה את שכר טרחת עוה"ד על 50 אלף שקל ואת הגמול לתובע על 15 אלף שקל. (א (08-2389)