15 כללים למשקיעים בתעודות, קרנות ואג"ח

קרנות נאמנות



1. בדקו את ביצועי המנהל לאורך זמן



מוניטין של חברת ניהול קרנות נבנים במשך זמן, בעזרת הביצועים שמציגים מנהלי הקרנות. לזה?ת מנהל הקרן ולניסיון שלו בשוק יכולה להיות השפעה רבה על התשואה שישיג. למעשה, הפרמטר שאותו הכי חשוב לבדוק הוא מנהל הקרן - ולא בית ההשקעות שאליו שייכת הקרן. לכן חשוב לבחון את הביצועים שהציג מנהל הקרן שבה מעוניינים להשקיע במשך חמש שנים לפחות - ורצוי אפילו עשר. כדאי לוודא שמנהל הקרן הנוכחי היה בתפקידו במשך כל תקופת הבדיקה - אם אין זה כך, הבדיקה היא חסרת משמעות.



2. תמורת איזה סיכון מושגת התשואה?



מדד שארפ בוחן את התשואה שמעניקה הקרן ביחס לסיכון, שבא לידי ביטוי בתנודתיות (סטיית התקן). המדד נקבע באמצעות חישוב ההפרש בין התשואה בקרן לתשואה הממוצעת בענף - וחלוקת התוצאה בסטיית התקן של הקרן. ככל שהמדד גבוה יותר, הקרן טובה יותר במונחי תשואה מול סיכון. מדד שארפ שלילי מעיד על ביצועים נמוכים.



3. השוו את ביצועי הקרן למדדי היחס



קרן נאמנות טובה היא קרן שמצליחה להכות את מדד היחס שלה (בנצ'מרק) במשך זמן רב. קרנות מעטות מסוגלות לעשות זאת במשך זמן בלי ליטול לשם כך סיכונים גדולים. חשוב להשוות את התשואה של הקרן גם לתשואות של מתחרותיה. קרן שהניבה תשואה דומה או קרובה למדד אינה בהכרח טובה יותר - ייתכן כי מתחרותיה הניבו תשואה טובה יותר ממנה (בלי ליטול יותר סיכון) ולכן הן טובות יותר.



4. האם הקרן משקיעה במה שרציתם?



כל קרן נאמנות מחויבת לפרסם תשקיף שבו מפורטת מדיניות ההשקעה שלה. עם זאת, לעתים הקרן חורגת ממדיניותה תחת מגבלות התשקיף - כך שהמשקיע עלול למצוא את עצמו מחזיק בניירות שהוא אינו מעוניין בהם. לכן כדאי לעקוב אחר הקרן וההודעות שהיא מפרסמת. כיום אפשר לבחון את הרכבי כל הקרנות באמצעות אתרי אינטרנט, כמו זה של קרנות מידע זהב.



אגב, קרן המפזרת את השקעתה על פני מספר גדול של ניירות ערך היא לאו דווקא בטוחה יותר. מחקרים הוכיחו כי השקעה ביותר מ-15-20 ניירות ערך אינה ערובה להגדלת התשואה והקטנת הסיכון באופן משמעותי.



5. זהירות: דמי ניהול



דמי הניהול בקרנות משתנים מאפיק לאפיק. קרנות האג"ח גובות כ-1%-2% בשנה, וקרנות מנייתיות גובות 2%-3%. לפעמים גם המוניטין של בית ההשקעות והאמון שלו הוא זוכה הם קריטריון לגובה דמי הניהול שאותם הוא יבקש לגבות.



דמי הניהול נוגסים בתיק ההשקעות לאורך זמן. לכן אסור לטעות: עמלה של 2% בשנה אינה נמוכה - בהשקעה של 20 שנה עלולה העמלה לגזול מחצית מהרווח, וכל תוספת של 1% תעלה למשקיע ב-10% נוספים.



תעודות סל



1. תעודה מוצלחת דורשת מדד מוצלח



מדדים רבים טומנים בחובם כשלים למיניהם. כך לדוגמה, מדד הנדל"ן בבורסה בתל אביב כולל 15 מניות של חברות הפעילות בעיקר בחו"ל. במשבר האחרון מניות אלה סבלו מירידות שערים חדות לעומת חברות נדל"ן שפועלות בעיקר בתוך ישראל. עקב כך, מי שהשקיע במדד הנדל"ן הפסיד יותר ממי שהשקיע בקרנות נאמנות המתמחות בנדל"ן. זאת, משום שלמנהל קרן נאמנות יש גמישות בקביעת משקלן של המניות בתיק, בעוד שתעודות הסל מחויבות לעקוב אחר מניות בהתאם למשקלן במדד - גם אם מצבן הורע.



כשל נוסף הוא קצב התחלופה הגבוה של מניות במדדי היתר, המעודכנים מדי חצי שנה. משקיע שקונה תעודת סל על מדד יתר 50 מוצא עצמו מחזיק בכל חצי שנה סל שונה של מניות. זהו חיסרון שגורם גם לביצועי חסר של המדד.



2. חפשו את דמי הניהול הנמוכים ביותר



בדקו את עמלות הניהול שגובה מנפיק התעודה. העמלות שגובות תעודות הסל שונות במגזרים השונים, אך גם באותו מגזר יכולים להיות הבדלים בין שתי תעודות. דמי הניהול נעים מ-0% עד 1.6% בתעודות הרגילות. דמי הניהול בתעודות שונות העוקבות אחרי אותו מדד עשויים להיות דומים מאוד, אך לעתים ההפרש יכול להגיע ל-0.7%.



כמה מההבדלים יכולים לנבוע מעמלות תפעול גבוהות של מנפיק התעודה, למשל בתעודות על מדדים בחו"ל או על סחורות. בתעודות על מדדים גדולים בישראל, כמו ת"א 25, העמלה היא בדרך כלל אפסית.



3. בחרו מנהל תעודות יציב



לפני עשור הושקה תעודת הסל הראשונה בבורסה בתל אביב, ומאז התפתח הענף במהירות. כיום נסחרות בישראל יותר מ-350 תעודות סל, המנהלות כ-50 מיליארד שקל.



בתחום תעודות הסל פועלות כיום שש חברות של תעודות סל. כולן נמצאות בשליטה מלאה או חלקית של בתי השקעות, אך מאחורי חלקן ניצבות גם חברות ביטוח - הנמנות עם החברות היציבות במשק. חשוב לזכור כי אם בית ההשקעות קורס - או אפילו אם מתגלה בו מעילה - מנפיק התעודה עלול שלא לעמוד בהתחייבותו. זאת בניגוד לקרן נאמנות, שבה נכסי העמיתים מופרדים משפטית מנכסי בית ההשקעות. לכן חשוב לבדוק היטב את חוסנם של המנפיק ושל החברה שעומדת מאחוריו.



4. כמה קל יהיה למכור?



אחד הדברים החשובים במסחר הוא מידת הסחירות של נייר ערך. ככל שנייר הוא פחות סחיר, כך קשה יותר לקנות אותו ולמכור אותו. לרוב זוהי בעיה של גופים גדולים יותר, אך כשתעודות מסוימות נסחרות בהיקף של עשרות אלפי שקלים בלבד ביום - זוהי בעיה גם למשקיע הקטן.



כך לדוגמה, אם המשקיע יהיה זקוק למזומנים באופן מיידי, ייתכן כי ייאלץ להציע את התעודה במחיר נמוך יותר מהשווי ההוגן כדי שיוכל למכור אותה במהירות.



5. שימו לב למרווח



מרווחי הקנייה והמכירה של תעודות הסל מלמדים על מידת הסחירות שלהן. ככל שהפער בין מחיר הרכישה למחיר המכירה קטן יותר, גדלים הסיכויים שמחיר התעודה יהיה קרוב גם לשווי ההוגן של המדד שאחריו היא עוקבת (כלומר למחיר האמיתי שהיה משלם משקיע לו היה רוכש את רכיבי המדד בנפרד). מנהלי תעודות הסל משתדלים לצטט מחירים שמשקפים מרווח נמוך כדי לעודד סחירות, אבל לא בכל התעודות מרווחים אלה זהים.



אג"ח קונצרניות



1. פרמיית הסיכון: השוו את הקונצרניות



ראשית יש להגדיר את רמת הסיכון שרוצים לקחת. התחילו בבחירת חברות שפועלות בתחומים מסורתיים, כמו בנקים, מזון או תקשורת. אלו חברות שמייצרות תזרימי מזומנים קבועים ומציגות סיכון נמוך יחסית. גם במשבר האחרון היו הבנקים הישראליים רחוקים מקריסה, בניגוד לבנקים רבים בעולם. אג"ח אלה יקבלו לרוב דירוג גבוה וכתוצאה מכך גם התשואה שלהן תהיה נמוכה.



בהמשך עברו לתחומים בעלי סיכון גדול יותר, בהתאם לשנאת הסיכון שלכם. לאחר שתבחרו את הענפים שברצונכם להשקיע בהם, השוו בכל ענף בין שתי חברות שלהן אג"ח במח"מ (משך חיים ממוצע) דומה, כמו סלקום ופרטנר. אם מצבן של שתי החברות דומה מבחינה עסקית, העדיפו את זו שמציעה תשואה גבוהה יותר. חשוב מאוד לבדוק מהו פער התשואות בין האג"ח הקונצרניות שבחרתם לאג"ח הממשלתיות. אם הפער נמוך מדי לטעמכם, אולי הגיע הזמן לעבור לאג"ח אחרות או אפילו לאג"ח ממשלתיות.



2. פחות ביטחון, יותר פרמיה



שימו לב לביטחונות ולשיעבודים שהחברה מעניקה למחזיקי האג"ח. כל אלה מפורטים בתשקיף האג"ח. אג"ח שאינן מדורגות או שהן חסרות שיעבודים אמורות להיסחר בפרמיה גבוהה יותר ביחס לאג"ח אחרות מאותו ענף ובאותו מח"מ.



לאיגרות חוב לטווחים שונים של אותה חברה עשוי להיות דירוג שונה.



כדאי שבתיק ההשקעות יהיו אג"ח בעלות סוגים שונים של הצמדה. בשנה האחרונה הונפקו לא מעט איגרות חוב בריבית משתנה, בשל האמונה כי הריבית בישראל תמשיך לטפס בקרוב. בתקופות של ירידת ריבית אג"ח שכאלה ייחשבו לפחות אטרקטיביות.



3. היזהרו מבעלי שליטה חמדנים



בעלי שליטה חדשים בחברה נוהגים לעתים ליטול ממנה כמה שיותר דיווידנדים. עסקות העברת השליטה בבזק, בסלקום ובפרטנר, שכולן בוצעו בשנים האחרונות, הובילו לחלוקת דיווידנדים בהיקף של מיליארדי שקלים.



חלוקת דיווידנדים גבוהים מעלה את הסיכון מבחינתם של בעלי האג"ח. עם זאת, בעלי שליטה מסוימים זוכים לאמון יתר מצד המשקיעים. המשבר האחרון לימד כי גם טייקונים ותיקים כמו לב לבייב (אפריקה), בני שטיינמץ (סקורפיו) ובני משפחת עופר (צים) עלולים להזדקק להסדר חובות. גם בעלי הון אחרים היו קרובים מאוד לביצוע הסדרים שכאלה, וייתכן שעוד יזדקקו לכך בעתיד.



4. התכוננו לתקופות קשות



שימו לב לתזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת, למינוף שבו היא פועלת, לכמות המזומנים בקופה ולפריסה של החובות בשנים הקרובות. כל אלה הם אינדיקציה ליכולתה של החברה למחזר חובות.



אם בתקופה של משבר חברה זקוקה למזומנים או צריכה למחזר חובות, אך מצבה הפיננסי אינו מאפשר לה לעשות זאת - היא עלולה להיקלע למצוקה. כיל, למשל, היא יצרנית מזומנים גדולה - ולכן הצליחה לגייס חוב גם בימי המשבר, בזמן שחברות נדל"ן התקשו מאוד לעשות זאת.



5. אג"ח זבל: כדאי, אבל במידה



רכישת אג"ח של חברות קטנות או לא מדורגות עשויה להוסיף לתיק האג"ח הקונצרניות מעט פלפל. אם ההשקעה מפוזרת ומתבצעת באמצעות קרן נאמנות מתמחה או תעודת סל, היא עשויה לשפר מאוד את פוטנציאל התשואה. מכיוון שמדובר בנכס מסוכן יותר, כדאי שרק חלק קטן מהתיק יורכב מאג"ח זבל.



בישראל יש כמה קרנות הפועלות בתחום האג"ח הלא מדורגות (המכונות גם אג"ח זבל או high yield). גם בחו"ל יש מכשירים המאפשרים להשקיע בהן, כמו קרן הסל הזרה (etf) jnk של ברקליס קפיטל או hyg של ishares.



*פרמיית סיכון



תוספת התשואה שמבקש מי שמשקיע בנכס מסוכן. אם, למשל, התשואה השנתית הנדרשת על אג"ח ממשלתית היא 3%, המשקיעים באג"ח של חברה מסוכנת עשויים לדרוש תשואה של 8% - כלומר פרמיית סיכון של 5%



*אג"ח זבל



אג"ח מסוכנות שהתשואה הנדרשת בגינן גבוהה במיוחד. לרוב ייסחרו אג"ח כאלה בתשואה גבוהה מ-10%



*בנצ'מרק



מדד יחס. לדוגמה, ביצועי קרנות שמשקיעות באופן כללי במניות ישראליות ישוו לאלה של מדד ת"א 100, כלומר מדד זה יהיה הבנצ'מרק שלהן