פרקליטות המדינה טענה היום בפני ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר, כי שחרורו המוקדם של האסיר אריה דרעי בתום מחצית מתקופת מאסרו, תפגע במידה חמורה בהרתעת הרבים. לפיכך, סבורה הפרקליטות כי אין לשחרר את האסיר בתום מחצית מתקופת מאסרו.
ממסמך שהגיע לידי כתב עתי"ם, ובו עיקרי הטיעון של עורכת הדין גנית גדות-כרמי, הסגנית לפרקליט מחוז המרכז, עולים הטיעונים שבגינם מבקשת הפרקליטות שלא לאשר את השחרור המוקדם.
בין היתר, טוענת הפרקליטות, כי במהלך מאסרו של דרעי, בתחילת חודש מארס הוא התראיין בכלי התקשורת, בניגוד להנחיות מנהל הכלא. על פי החלטת המנהל, נשללה זכותו לביקורי משפחה למשך שבוע ימים.
יחד עם זאת, מציינת הפרקליטות כי מאז ההחלטה על שיבוצו של האסיר בשיקום הקבוצתי, לא התקבל בשירות בתי הסוהר מידע שלילי אודות התנהגותו.
בטיעוני הפרקליטות מוצגת גם חוות-דעתו של מנהל כלא מעשיהו ממנה עולה, כי בדרך כלל תיפקודו של האסיר היה תקין, ואולם כך צויין, שהתנהגותו התבטאה בהתנשאות ובגבהות-לב כאשר קיבל תשובות שליליות לבקשות, תוך שהוא מטיח כי יפנה לגורמים בכירים שיטפלו בבעיותיו.
כתב עתי"ם מוסיף, כי הפרקליטות גם הזכירה במהלך הדיון את התיק הציבורי נגד דרעי שהוגש לבית משפט השלום בירושלים ועסק בחמישה אישומים של מרמה והפרת אמונים, אירועים שהתרחשו בתקופה מקבילה לאירועים שעליהם נדון בתיק, שבגינו מרצה דרעי את עונשו. הפרקליטות טענה כי התיק התנהל, הושמעו סיכומי התביעה, אך טרם שמעו סיכומי ההגנה ועל הוועדה להיות מודעת לתיק זה בהחלטתה.
נציגת הפרקליטות טענה עוד, כי מכל הדו"חות שהוצגו בפני ועדת השחרורים עולה ככלל, כי תפקודו של דרעי היה תקין באופן יחסי והחריגות המפורטות בדו"חות אין בהם כדי להוות התהנהגות בלתי תקינה, כשלעצמה מצדיקה שלא לשחרר את האסיר שחרור מוקדם.
אולם, כך טענה הפרקליטות, תוך ציון בחוק, כי במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות שבהן סברה ועדת השחרורים כי שחרורו של האסיר יפגע במידה חמורה באמון הציבור, במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים, משנוצר יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה לנסיבותיה לבין תקופת המאסר שיישא האסיר בפועל אם ישוחרר, רשאית ועדת השחרורים להביא בחשבון גם נתונים אלה בהחלטתה. לדעת הפרקליטות, הנסיבות שבהן בוצעו העבירות של דרעי, נכנסות להגדרה "המקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות".
נציגת הפרקליטות טענה עוד בדיון, כי על החומרה הרבה של עבירותיו של דרעי, היקפה ותוצאותיה ניתן ללמוד מפסק דין של בית המשפט העליון שקבע כי החומרה הרבה בה לקוח עבירותיו של דרעי, על רקע מעמדו הרב ואורך התקופה שבמהלכה ביצע את עבירותיו, אכן חייבו את הענשתו במאסר ממשי לתקופה לא מבוטלת.
כמו כן, ציין בית המשפט העליון, כי הבאתו לדין, בעודו מכהן כשר בממשלת ישראל, והרשעתו בלקיחת שוחד, הטביעו חותם קשה על מערכות הציבור בישראל.
באותה פסיקה של בית המשפט, נאמר גם כי האפשרות כי תת תרבות השוחד, האופיינית למדינות נחשלות ולמשטרים מושחתים, תפגע במי שנמצא ראוי לשבת על כיסאו של שר, או של מנכ"ל בישראל, היתה רחוקה מן הדעת. "פרשתו של דרעי טפחה על פני כולנו", נקבע באותו פסק דין.
עו"ד גנית גדות-כרמי טענה כי עבירת השוחד היא סרטן בגוף המינהל הציבורי. היא קבעה כי לא יכולה להיות מחלוקת שהעבירות אותן ביצע דרעי הן עבירות בעולות חומרה רבה וכן בוצעו בנסיבות מיוחדות אשר הטביעו חותם קשה על מערכות הציבור בישראל. זאת, נוכח מעמדו הרם של האסיר שביצע את העבירות בעודו מכהן כעוזר שר הפנים, מנכ"ל משרד הפנים והמשיך בכך כאשר היה שר בממשלת ישראל.
הפרקליטה טענה, כי עובדה זו מחייבת להחמיר בעונשיהם של נאשמים כאלה יותר מאשר עם עובדי ציבור מן השורה. היא קבעה, ששיחרור של אסיר, לאחר ריצוי שנה וארבעה חודשים בלבד, בשעה שלא הביע כל חרטה, יפגע במידה חמורה בהרתעת הרבים.
לדברי עו"ד גדות-כרמי, אמון הציבור באכיפת החוק על בעלי שררה, שפגעו בציבור במעשי שחיתות, ייפגע קשות אם ישוחרר דרעי ממאסרו לאחר שנה וארבעה חודשים.
היא ציינה כי עבירות השוחד בהן הורשע דרעי הן מן החמורות ביותר בעבירות השוחד. "שחרור האסיר לאחר ריצוי מחצית מתקופת מאסרו, אינו מתיישב עם העניין הציבורי החיוני בענישה ראויה של עובדי ציבור שמעלו באמון הציבור, אמרה נציגת הפרקליטות.
נציגת הפרקליטות ציטטה בבית המשפט דוגמאות רבות שבהן פסלה ועדת השחרורים בקשה דומה וקבעה, כי בפועל, הרוב הגדול של האסירים אינם זוכים לשחרור מוקדם בתום מחצית מתקופת המאסר.
בין היתר, ציינה נציגת הפרקליטות את החלטת ועדת השחרורים בעניינה של מרגלית הר-שפי שקבעה בין השאר, שבעקבות שינוי החוק, ועדת השחרורים תהיה מוסמכת להעניק שחרור מוקדם לאחר שאסיר ישא שני שלישים מתקופת מאסרו.
בדוגמאות שנתנה, הזכירה בנוסף נציגת הפרקליטות גם את עניינו של גרגורי לרנר, ששם נידונה הסוגיה של השחרור המוקדם מול החובה לשקול את העניין הציבורי.
נציגת הפרקליטות הדגישה בטיעוניה את עקרון השיוויון, שהוא לדבריה ערך יסוד במשפט הישראלי, וכן קבעה כי האסיר נכנס להגדרה של אותם מקרים שבהם עלול להיפגע אמון הציבור במערכת המשפט ובאכיפת החוק ובהרתעת הרבים.
כאמור בדיון שהתקיים היום, החליטה ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר, לדחות את ההחלטה בעניין ליום חמישי הבא. יו"ר הוועדה, השופט אלי שרון, הודיע כי ההחלטה בעניין תינתן ב-17 בינואר ב-9:30 בבוקר.
אם ועדת השחרורים תדחה את בקשתו של דרעי, הוא יוכל לפנות אליה פעם נוספת רק בעוד כחצי שנה. מקורביו של דרעי כבר הודיעו כי במצב כזה, ילחצו על האסיר לערער על ההחלטה.
הפרקליטות: "שחרורו של דרעי בתום מחצית מתקופת מאסרו יפגע במידה חמורה בהרתעת הרבים"
עתי"ם
10.1.2002 / 18:59