קליין: הקמת "מועצה עליונה" לפיקוח על מדיניות בנק ישראל תפגע ביציבות המחירים והשווקים הפיננסיים

"תיקון חוק בנק ישראל, שמשמעותו הקמת 'מועצה עליונה' שתפקידה יהיה לאשר את מדיניות הנגיד, פירושו שיציבות המחירים, יציבות השווקים הפיננסיים ויציבות המוסדות הפיננסיים עשויות להיפגע על ידי אותה תשתית פוליטית שהשלכותיה ניכרות היטב ביכולת השליטה התקציבית", כך הזהיר היום נגיד בנק ישראל, דוד קליין, בערב עיון שנערך באוניברסיטת תל אביב.



קליין אמר את הדברים בתגובה לתיקון האחרון אשר עבר בקריאה טרומית בכנסת בחודש שעבר, לפיו תוקם לבנק ישראל "מועצה עליונה", אשר עם חבריה נמנים שר האוצר ושר העבודה והרווחה. הצעה זו התקבלה בכנסת ברוב של 45 בעד, 6 נגד ו-6 נמנעים, בתמיכתם של סגן שר האוצר וכמה שרים, למרות שקודם לכן החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת חוק זו.



קליין אמר כי עד עתה נותקה המדיניות המוניטרית מהשפעות המערכת הפוליטית, ולכן היה ביכולתה להוריד את האינפלציה ולהיכנס לשלב של שמירה על יציבות המחירים, על פי החלטת הממשלה מאוגוסט 2000. לדבריו, ניתן למנוע התפתחות מסוכנת זו על ידי תיקון חוק בנק ישראל, כך שתובטח עצמאותו, כמקובל בכל המדינות המפותחות בעולם. תיקונים אלה צריכים לכלול הקמת ועדה מוניטרית מקצועית ובלתי תלויה, המחויבת לשמירה על יציבות המחירים ועצמאית בבחירה ובהפעלה של כלי המדיניות.



לדברי קליין, ההתפתחויות בשנת 2001 הראו כי השליטה על המדיניות הפיסקלית היא בעייתית מאוד, מאחר שהיא מותנית בתשתית פוליטית אשר לא הוכיחה את עצמה במהלך שנה זו. הנגיד נתן כדוגמה את החריגה הגדולה בגירעון הממשלה בשנת 2001, וציין כי גם יעדי הגירעון לשנת 2002 נמצאים במגמת עלייה עוד בטרם החלה השנה והתקציב טרם אושר. קליין הוסיף כי מעל כל אלה מרחף האיום של החקיקה הפרטית, המשבשת כל אפשרות לנהל את התקציב - מכשיר המדיניות העיקרי בכל משק - לפי סדר עדיפויות לאומי.