אל תספידו את ארה"ב

>> סטיב הילטון זוכר את חודשי הייאוש לאחר קריסת בנק ליהמן ברדרס ב-2008. לקוחות מיהרו למשרדי המכירות של מריטאג' הומס, חברת הנדל"ן שבניהולו, לא כדי לרכוש בתים, אלא כדי לבטל חוזים שעליהם כבר חתמו. "לרגע חשבתי שקץ העולם הגיע", הוא נזכר.



בחודשים שלאחר מכן הגביר הילטון את מאמציו להצלת החברה. הוא ויתר על אופציות לרכישת אלפי מגרשים באריזונה, פלורידה, נוואדה וקליפורניה, שאותם רכשה החברה בתקופת בועת הנדל"ן, וספג הפסדים גדולים. בסופו של דבר פיטר הילטון כ-75% מבין 2,300 עובדי החברה. הוא עיצב מחדש את הבתים המתוכננים על מנת לצמצם את עלויות הבנייה בחצי: גגות פשוטים יותר, חלונות סטנדרטיים, פחות אפשרויות בחירה. התקרות הגבוהות, גרמי המדרגות המתנשאים אל על ודלפקי הגרניט שכולם רצו בתקופה שבה הכסף זרם - נעלמו.

מריטאג' מתמקדת כעת בלקוחות היחידים שמצליחים לקבל אשראי: רוכשים ראשונים הזוכים להלוואות בערבות ממשלתית. החברה מתאוששת - אך בצורה מצומצמת וצנועה יותר.



אפשר לומר דבר דומה על ארה"ב כולה. כמעט כל מגזר איבד משרות בשנתיים האחרונות, אך מגזרים הפונים בעיקר לצרכנים סבלו בצורה הקשה ביותר. התעסוקה במגזרי הבנייה וייצור המכוניות ירדה בכשליש. במגזרי הקמעונות והבנקאות נרשמה ירידה של 8% בתעסוקה. ובעוד הכלכלה מתאוששת, חלק ממשרות אלה ישובו, אך מרביתן לא - מכיוון שלא מדובר במיתון רגיל. מחירי הנדל"ן הבועתיים, האשראי הזמין ומחיר הנפט הנמוך שתדלקו את עידן הצרכנות של ארה"ב אינם צפויים לחזור.



במקום זאת, כלכלת ארה"ב צפויה לעבור את אחד השינויים מרחיקי הלכת זה עשורים. המעבר המקרו-כלכלי מצריכה וחובות ליצוא ולחיסכון יוביל גם לשינויים מיקרו-כלכליים: אורח חיים שונה, ומשרות שונות במקומות שונים.



סוף הכלכלה הישנה



המשבר הפיננסי, ולאחריו המיתון הכלכלי, שמו קץ למודל הכלכלי הישן. למרות התאוששות קלה באחרונה, מחירי הבתים בארה"ב צנחו ב-29% ומחירי המניות - בשיעור דומה משיאן. שווי משקי הבית בארה"ב הצטמק ב-12 טריליון דולר, או 18% מאז 2007. כשיעור מההכנסה הפנויה, שווי משקי הבית חזר לרמתו מ-1995.



כאשר הצרכנים חשים עשירים פחות, הם נוטים לבזבז פחות. גם הבנקים פחות מעוניינים להעניק הלוואות: תנאי ההלוואות שלהם נוקשים יותר, בין היתר בעידוד הרגולטורים, שכעת מצטערים שלא נקטו בגישה פסימית יותר לגבי תנאי ההלוואות והמשכנתאות בתקופת בועת הנדל"ן.



חובות הצרכנים עלו מממוצע של פחות מ-80% מההכנסה הפנויה לפני 20 שנה, ל-129% ב-2007. אם מתבססים על משברים קודמים ביובל האחרון, הצרכנים בארה"ב צפויים לצמצם את חובותיהם ב-6-7 השנים הקרובות לרמות בנות קיימא, להערכת מקינזי גלובל אינסטיטוט. תהליך זה כבר משפיע על הרכב הפעילות הכלכלית. הצריכה הפרטית והדיור צמחו מ-70% מהתמ"ג ב-1991 ל-76% ב-2005. בשנה שעברה הם כבר חזרו לרמה של 73% מהתמ"ג - עדיין שיעור גבוה במונחים בינלאומיים.



ירידת ערך הנדל"ן, המחנק בשוקי האשראי והעלייה במחירי האנרגיה כבר נותנים אותותיהם בכלכלה האמריקאית. פחות אנשים רוכשים בתים, והבתים שנרכשים לרוב קטנים יותר ומנקרי עיניים פחות. ב-2008 ירד השטח החציוני של בית חדש - לראשונה זה 13 שנים.



מספר כרטיסי האשראי הפעילים ירד כמעט ב-20%. אמריקן אקספרס יוצאת מתחום כרטיסי האשראי ועוברת לכרטיסי חיוב, על מנת ללמד צרכנים לשלוט בהוצאותיהם.



לרוב, לאחר מיתון עמוק מגיעה התאוששות חזקה, לאחר שהביקוש המדוכא מתפרץ מחדש. במיתון האחרון ירד התמ"ג האמריקאי ב-3.8% - הירידה החדה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. לפיכך ניתן לצפות כי הכלכלה תצמח בכ-6%-8% והאבטלה תצטמצם באופן ממושך, כפי שהיה בשתי תקופות מיתון קודמות שבהן היתה האטה דומה - ב-1973-1975 וב-1981-1982.



הריבאונד לא מגיע



אך המיתון האחרון הגיע כתוצאה ממשבר פיננסי שפגע ביכולת המערכת הפיננסית לתעל את החסכונות להשקעות יעילות, וצרכנים ועסקים מתקשים להתמודד עם עודפים בשוק הנדל"ן, עודפי ציוד וחובות שנצברו בתקופת הפריחה. התאוששות מסוג כזה של משבר נוטה להיות חלשה ואטית. בינתיים, תשעה חודשים מאז תחילת ההתאוששות, התמ"ג צמח בקצב שנתי נמוך מ-4%. האבטלה עדיין גבוהה ברחבי ארה"ב, אף שירדה מעט בפברואר (ראו תרשים).



לכן, אם ארה"ב רוצה להימנע מהדשדוש שממנו סבלה יפן לאחר התפוצצות הבועה שלה, מהיכן אמור להגיע הביקוש המוגבר? בטווח הקצר, הממשל הפדרלי הגדיל את החובות שלו ל-10% מהתמ"ג השנה - על מנת לפצות על הירידה בצריכה הפרטית ובהשקעות ההון. בשנים הקרובות, תמריצים אלה ייעלמו. הנשיא ברק אובמה רוצה שהגירעון בתקציב הממשל יצטמצם ל-3% מהתמ"ג עד אמצע העשור - אך לא ברור כיצד בכוונתו ליישם זאת. אם הכלכלה תמשיך לדשדש, הממשל עשוי להסס לסיים את מדיניות התמריצים, מחשש לשקיעה במיתון מחודש.



אשראי דחוק יותר והלוואות צרכניות נמוכות יותר אינם המנוע היחיד לארגון מחדש של הכלכלה. דחיפה משמעותית, אף כי פחות מורגשת, מגיעה ממחירי האנרגיה הגבוהים יותר. התחזקות הדולר והיצע עודף הותירו את הנפט במחיר נמוך במהלך מרבית שנות ה-90', דבר שהזין את ההתמכרות של ארה"ב ליבוא. דבר זה החל להשתנות כמה שנים לפני המשבר הפיננסי, כאשר הדולר נפל, והביקוש ההולך וגדל מצד שווקים מתעוררים לאנרגיה התחיל להכביד על תפוקת הנפט העולמית.



גידול של פי ארבעה במחירי הנפט מאז שנות ה-90' הוביל לשינוי התמריצים הן עבור הצרכנים והן עבור היצרנים. מכוניות הכביש-שטח זוללות הדלק מאבדות מהפופולריות שלהן, מדיניות המעודדת שימור אנרגיה ומציאת מקורות אנרגיה מתחדשת מורגשת יותר, ויצרניות הנפט חשפו הרבה יותר נפט בשטחי ארה"ב.



יבוא הנפט צנח ב-10% מאז 2006, וצפוי להמשיך לרדת. כאשר מחירי הגז הטבעי עלו בעקבות מחירי הנפט בעשור הנוכחי, חברות גילוי הנפט פיתחו שיטות חדשות להפיק גז פצלים בארה"ב, שצפויות להפחית משמעותית את יבוא הגז הטבעי לארה"ב.



גם הגיאוגרפיה הכלכלית של ארה"ב צפויה להשתנות. מחיר הדלק הנמוך והאשראי הזמין עודד נהירה של רבים למדינות הדרום ולפרברים מרוחקים, בחיפוש אחר בתים ושטחים גדולים. כעת, הקריסה בשוק הדיור כבלה אותם לבתים שאינם יכולים למכור. צמיחת האוכלוסייה בפרברים הואטה.



נכון לעכשיו, התחזקות התעשיות עתירות הידע בעולם מובילה להעדפת מרכזים עתירי תשתיות וכישורים ספציפיים. חלקם הם מרכזים אורבניים מסורתיים כמו ניו יורק, וחלקם ערי פרברים המציעות משרות לצד דיור זול יחסית וזמני נסיעה קצרים לעבודה.



גל התייעלות עשוי להוביל לעליית ההכנסות והרווחים, ולאפשר לצרכנים להחזיר חלק מחובותיהם, תוך כדי המשך הצריכה. השינוי בהרכב הצמיחה הכלכלית צפוי לעזור: יעילות הייצור בענף הבנייה עודה נמוכה, ואילו החברות היעילות ביותר מאפיינות לרוב את מגזר היצוא. אך המערכת הפיננסית הצולעת עשויה להקשות על חברות סטארט-אפ להשיג מימון, ולכן היזמות צפויה לספוג מכה קשה.



התחזית להשקעות עסקיות משתנה בהתאם לייעוד ההשקעות - ציוד או מבנים. ההוצאה על ציוד צפויה להיות חזקה יחסית, משום שלא נרשמו בה עודפים בשנות הצמיחה, ואכן ברבעון הרביעי של 2009 זינקה בשיעור שנתי של 19%. ג'ון צ'יימברס, מנכ"ל יצרנית ציוד הרשתות סיסקו סיסטמס, כינה זאת בפברואר "אחת מתקופות ההתאוששות האיתנות והחיוביות שראיתי במהלך הקריירה שלי".



הביקוש למבנים חדשים נמוך בהרבה: חנויות ומשרדים ריקים יעידו על שפע השטחים הבלתי-מנוצלים. וההשקעות העסקיות מהוות בדרך כלל רק 10% עד 12% מהתמ"ג, כך שלא יוכלו לשמש כתחליף מלא לצריכה הפרטית.



הדרך לישועה



בעוד שהצרכנים מגדילים את חסכונותיהם, החברות האמריקאיות חייבות להגדיל את המכירות שלהן מחוץ למדינה. הן נמצאות בפיגור רב. התחרות ממדינות שבהן עלות השכר נמוכה, בעיקר סין, הניבה למתחרות נתחי שוק משמעותיים בתעשיות מקומיות כגון ריהוט, ביגוד ומוצרי אלקטרוניקה. אבל שינויים בדפוסי הצמיחה העולמית והדולר מניחים את היסודות לפריחה ביצוא.



"יש השקפת עולם שלפיה ארה"ב היא הצרכנית של העולם והשווקים המתעוררים הם היצרנים", אומר ברוס קסמן, כלכלן בכיר בג'יי.פי מורגן צ'ייס, "זה השתנה". הוא מעריך כי ארה"ב תהווה רק 27% מהצריכה העולמית השנה אל מול נתח של כ-34% מצד השווקים המתעוררים - פחות או יותר היפוך של המצב שהיה קיים לפני שמונה שנים.



הדולר הזול יותר ישקם חלק מהתעשיות בשוקי הסחורות, אך הנהנות העיקריות מצמיחת היצוא יהיו החברות שכבר פועלות בתחום. חלק מהחברות משקפות את החוזק של ארה"ב בשירותים מתוחכמים ומיומנות ייצור גבוהה של מוצרים כגון ציוד רפואי, תרופות, תוכנה והנדסה, כמו גם שירותים יצירתיים כגון סרטים, ארכיטקטורה ופרסום.



בזכות טכנולוגיות דיגיטליות זולות, יכולות דרום קוריאה והודו להפיק סרטים דלי-תקציב המתחרים בהצלחה מול הסרטים האמריקאיים. אך רק הוליווד משלבת את היצירתיות, את המיומנות ואת הבקיאות העסקית כדי ליצור משהו כמו "אוואטר" שגרף 2.6 מיליארד דולר עד כה, שכ-70% מהם מחוץ לארה"ב.



היצוא הוא נתיב קלאסי להתאוששות ממשבר. שוודיה ופינלנד בשנות ה-90 המוקדמות ותאילנד, מלאזיה ודרום קוריאה בסוף שנות ה-90, התאוששו ממיתון בזכות המעבר מגירעון לעודף או להרחבת העודף. אך לנוכח גודלה של ארה"ב ומצבן הקשה של מרבית כלכלות העולם העשיר, ארה"ב תתקשה לעשות זאת. אם מדינות אחרות, בייחוד סין, לא יגבירו במידה משמעותית את הביקוש המקומי, "חוסר האיזון העולמי עשוי לשוב במהירות ב-2010", נכתב במסמך עמדה פנימי של קרן המטבע העולמית.



הגירעון בחשבון השוטף של ארה"ב, המדד הרחב ביותר לסחר ולתשלומים שלה מול שאר העולם, התכווץ מ-6% מהתמ"ג ב-2006 ל-3% בשנה שעברה (ראו תרשים). האם יוכל להתכווץ לאפס? הוא כמעט הגיע לכך ב-1991, לאחר חמש שנים של צמיחה ביצוא. הפעם הגירעון החל מרמה גבוהה בהרבה, ושאר העולם חלש יותר. עדיין, אפילו התייצבות בסביבות 3% עשויה לספק הקלה משמעותית משום שתאט את צמיחת החובות החיצוניים של ארה"ב.



נערכים לחידוש הביקושים



חוסר האיזון בארה"ב התפתח במשך שנים ולא ניתן יהיה לתקנו בין לילה. אך המרכיבים הדרושים לאיזון מחדש של הכלכלה כבר ניכרים במרחק 40 דקות נסיעה ממשרדיו של הילטון בסקוטסדייל, אריזונה. בערך בזמן שמכירות הבתים של הילטון התייבשו, בריאן קרזניק, ראש מחלקת ייצור גלובלי באינטל, השלים את התוכניות להקצות 3 מיליארד דולר לחידוש הציוד במפעלי המוליכים-למחצה העצומים של החברה בצ'נדלר הסמוכה.



קרזניק הבין היטב כי הכלכלה נמצאת במיתון. מכירות אינטל ירדו, ו-3% מעובדי המפעלים של אינטל פוטרו. אך הוא גם ידע כי כאשר הביקוש העולמי יתחדש, תצטרך אינטל לספק דור חדש של שבבים זולים, חכמים ויעלים יותר.



"אלא אם כן אתם יודעים שהעסק שלכם יתכווץ למשך תקופת זמן ממושכת, כגון שבע שנים, תמיד משתלם לבצע השקעות כאלה", הוא אומר. ברבעון האחרון של 2009 נהנתה אינטל, על רקע התאוששות הביקוש לטכנולוגיה, משיא בשולי הרווח, וקרזניק חזר לאשר שעות נוספות לעובדיו.



הילטון, מצדו, מנהל את החברה שלו מתוך הנחה שימי הכסף הקל והצריכה המופרזת תמו לעד. במשרדו הוא מחזיק בעותק מצהיב של "וול סטריט ג'ורנל" מה-18 בספטמבר 2008, השבוע שבו ליהמן קרס ו-aig הולאמה. "המשבר החמור ביותר מאז שנות ה-30 והסוף אינו נראה לעין", זועקת אחת הכותרות. "הלוואי שהייתי קורא את הכתבה הזאת ב-2005", אומר הילטון. הוא שומר עליה כאנקדוטה בכל פעם שהוא "מרגיש מאושר ונטול דאגות".