>> בסוף אפריל נערך באילת כנס עורכי דין שארגן מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. מהכנס נעדרו רוב העוזרים המשפטיים והם צפויים גם שלא להגיע לכנס השנתי שמארגנת לשכת עורכי הדין הארצית באילת בסוף החודש.
העוזרים המשפטיים טוענים שהנהלת בתי המשפט, בניגוד לשנים קודמות, החליטה כי הימים שבהם הם משתתפים בכינוס, לא יוכרו כימי עבודה. בנוסף, החליטה ההנהלה שלא לתת מימון חלקי לעוזרים משפטיים המשתתפים בכינוס, בסך כמה מאות שקלים. "אני חושד שההחלטה להקשות עלינו להשתתף בכינוס המקצועי נובעת מכך שהחלטנו להתאגד ולפעול כקבוצה", אומר עו"ד רון דינור, אחד מתשעת החברים בוועד שבחרו העוזרים המשפטיים.
לא היה קל לשכנע את דינור להתראיין בגלוי. דינור, המועסק בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כעוזר משפטי של אחת השופטות, הוא אחד מבין 600 העוזרים המשפטיים, רובם עורכי דין צעירים בתחילת דרכם המשפטית, המנהלים בימים האחרונים מאבק נגד הנהלת בתי המשפט. הם חוששים להיחשף פן יבולע להם. "מדובר במשפטנים העובדים כעוזרים לשופטים וצמודים אליהם במשך רוב שעות היום", מסביר דינור. "זו משרה רגישה. אנשים שרק באחרונה התברגו במערכת המשפטית ועדיין לא חשים בה בטוחים, פוחדים מטבע הדברים להסתבך עם איזו אמירה לא מחושבת שתגרום לצעד של תגמול נגדם".
תפקידם של העוזרים המשפטיים כולל סיוע בהכנת תיקים לדיון, כתיבת טיוטות, כתיבת התרשמות מההליך המשפטי וכן מהתובע והנתבע והכנת חוות דעת על התיק. בחלק מהדיונים העוזרים נוכחים באולם לצד השופט.
מתחילת 2010 מנהלים העוזרים המשפטיים משא ומתן עם הנהלת בתי המשפט על שיפור תנאי העסקתם. אלא שבאפריל המגעים עלו על שרטון ומאז קיים נתק בין הצדדים. העוזרים פנו ליו"ר האגף להתארגנות בהסתדרות, עו"ד שי תקן. זה שכנע אותם להצטרף להסתדרות כדי שזו תוכל לסייע להם במאבקם. רובם נענו להצעה.
בשבוע שעבר ההסתדרות "עשתה שריר", כדי לרמוז מה יקרה אם לא תושג הסכמה בנוגע לדרישות העוזרים המשפטיים. ביוזמתה, הפסיקו העוזרים למשך יומיים את העבודה למשך שעה וחצי בכמה בתי משפט בערים הגדולות לצורך קיום אסיפות מחאה, וגרמו בכך לשיבושים קלים בדיונים המשפטיים.
לאחר חג השבועות מתכוונת ההסתדרות להחריף את הצעדים, אם לא יושג הסדר.
גיבוי מלשכת עורכי הדין
רשימת הדרישות של העוזרים המשפטיים אינה קצרה. הם חותרים להשוואת התנאים של העוזרים לאלה של כלל העובדים הקבועים במערכת המשפט, ובשירות המדינה בכלל. התביעה העיקרית היא הפסקת המצב שבו תקופת עבודתו של עוזר משפטי קצובה לארבע-שש שנים. "זה מצב בלתי נתפש", טוען דינור. "אם עוזר משפטי מתפקד באופן רע, הגיוני לפטרו, אך מדוע עוזר שהוא עובד טוב, התורם למערכת, חייב לעזוב אותה אחרי שנים אחדות?".
"מצבם של העוזרים המשפטיים מזכיר את מצבם של חברי הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות, שמפוטרים מדי תשעה-עשרה חודשים בתום כל שנת לימודים כדי שלא ניתן יהיה להעניק להם קביעות, ולאחר מכן מתקבלים מחדש לעבודה. "מצבנו רע יותר, מכיוון שאנו מפוטרים סופית מהמערכת", טוען דינור.
לפני שבועיים גיבשו העוזרים המשפטיים והנהלת בתי המשפט הסכמה ולפיה תוסר ההגבלה על משך העסקתם של העוזרים ומנגד בידי הנהלת בתי המשפט תישמר זכות לגמישות ניהולית, שתאפשר לה לנייד או לפטר עובדים שלדעת השופטים אינם מתאימים למערכת. ואולם בסופו של דבר ההסכם לא נחתם.
דרישה אחרת של העוזרים המשפטיים היא שהם יועסקו במסגרת הסכם שכר קיבוצי. הסכם כזה מבטיח תנאי שכר וקידום בשכר לפי קריטריונים אחידים ומקשה מאוד על פיטורים, ולא פחות מהותי: ההסתדרות היא צד לחתימה עליו. כיום מועסק כל עוזר משפטי לפי חוזה אישי שאינו יכול למנוע את פיטוריו.
העוזרים גם דורשים לקבל תשלום עבור השעות הנוספות, בהן עובדים בעיקר אלה מהם המועסקים בבתי המשפט המחוזיים. "אי תגמול עבור שעות נוספות הוא מעשה פלילי", קובע דינור. "רק על זה יכולנו להגיש תביעה נגד מערכת המשפט, אך ויתרנו, כדי לא לגרום לביזוי המערכת".
דינור מצביע גם על דברים קטנים המטרידים את העוזרים. "איננו זכאים לחניה שמורה בחניונים הצמודים לבתי המשפט. למרות שהעלות לכך שולית".
בסוף השבוע האחרון זכו העוזרים המשפטיים לתמיכה מצד לשכת עורכי הדין, הנוהגת להימנע מלהתערב בסכסוכי עבודה. עו"ד נחום פינברג, בעל משרד עוה"ד הגדול ביותר לייצוג מעסיקים ויו"ר פורום דיני עבודה בלשכה, אמר כי העוזרים המשפטיים מועסקים באופן שאינו עומד בתנאי החוק. "כבר לפני כמה חודשים רציתי לכנס את הפורום שאני עומד בראשו, כדי לדון בהפרת החוק, אך ההסתדרות ביקשה שנמתין כדי לאפשר לה לנסות ולפתור את הסכסוך. עכשיו, כשהעניינים תקועים, לא נוכל להמשיך ולהחריש", אומר פיינברג. "בבית המשפט העליון עוזרי השופטים עובדים שעות ארוכות מאוד, ממש אל תוך הלילה. התמורה שהם מקבלים דורשת בדיקה והתערבות מצדנו. הלשכה חייבת לומר את דברה בעניין חובת המעביד לפעול כמתחייב בחוק", אומר פיינברג.
שלא יחשבו שהעוזר הוא השופט
הנהלת בתי המשפט, מנגד, הוציאה ביום חמישי מכתב לעוזרים משפטיים בו נאמר להם כי "דרישת העוזרים המשפטיים המיוצגים על ידי ההסתדרות, לביטול קציבת ההעסקה בזמן, לשמירה על רמת השכר הנוכחית, לתשלום בעבור עבודה בשעות נוספות ולקביעתם של כל אלה בהסכם קיבוצי, היא דרישה לא סבירה שהגורמים הרלוונטיים בשירות המדינה והנהלת בתי המשפט לא הסכימו לה".
לפי מכתבו של עו"ד ברק לייזר, היועץ המקצועי של מנהל בתי המשפט השופט משה גל, "תפקידו של העוזר המשפטי הוא מרכזי וחיוני במערכת ודורש יחסי אמון מיוחדים. תפקיד זה מתאים לעורכי דין מצטיינים בתחילת דרכם המקצועית, המבקשים להשתלב בעשייה השיפוטית כחלק מהכשרתם המקצועית לתקופה קצובה, שלאחריה תהא להם שאיפה להתפתח ולהתקדם. לפיכך ההעסקה במשרה זו ראוי שתהא קצובה בזמן או תכלול מתכונת כזו או אחרת של גמישות תעסוקתית. הגמישות התעסוקתית באה לידי ביטוי אף בשכרם של העוזרים, הגבוה משכרם של משפטנים המועסקים בתפקידים אחרים בשירות המדינה". בסביבתו של מנהל בתי המשפט, משה גל, אמרו ל-themarker כי "לקלוט עוזרים לתקופה בלתי מוגבלת זהו מתכון לצרות. עוזר משפטי שיימצא זמן ארוך בתוך הארגון, יתחיל לפתח ציפיות בנוגע לקידומו. ככל שיתארך משך העסקתו, עלול להיטשטש הקו המפריד בינו לבין השופט. יווצר בלבול: אנשים יחשבו שהעוזר הוא השופט".
על הטענה ולפיה הנהלת בתי המשפט מפירה את החוק בכך שאינה משלמת לעוזרים עבור השעות הנוספות, אומרים מקורביו של גל: "הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, הציע להם תשלום בשיעור של 75%-85% מהשכר עבור שעות נוספות. זו הצעה מצוינת, אך ההסתדרות דוחה אותה בתקווה להשיג יותר. העוזרים רוצים הסכם העסקה לכל החיים ובנוסף, חוזה העסקה מיוחד לכל אחד מהם, שיכלול מדרגות שכר גבוהות, מעל המקובל בפרקליטות המדינה.
"האם הם טובים יותר מפרקליטי המדינה או מהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה? הם אינם מסכנים. שכרם נע בין 6,000 ל-13 אלף שקל. זה לא המקרה של הקלדניות, שנאבקו על פת הלחם".
"את הסגל האקדמי הזוטר מקבלים מחדש לעבודה, אותנו מפטרים סופית מהמערכת"
מאת חיים ביאור
17.5.2010 / 6:58