>> זה לא סוד שהיורו קרס בתקופה האחרונה מול הדולר ושאר המטבעות, וגם הסיבות לכך ידועות לכל. בשוק נהוגה האמרה "לא מנסים לתפוס סכין נופלת - נמתין שהיא תגיע לרצפה". השאלה היא אם הרצפה הגיעה. גם לכך יש אמרה "לכל רצפה יש גם מרתף".
מהתבוננות בגרף היורו-דולר על פני תקופה ארוכה נוכל להתעשר בכמה תובנות. הראשונה היא שכבר באוקטובר 2008 פרץ היורו את קו המגמה העולה שליווה אותו מתחילת 2001. ניתן לראות שלאחר הפריצה התנגד היורו בקו המגמה העולה כמה פעמים ללא הצלחת פריצה כלפי מעלה.
תובנה שנייה וחשובה אף יותר היא זיהוי רמת מחירים משמעותית - 1.25 דולרים ליורו המלווה אותנו מ-2004. ניתן לראות על הגרף כי היורו התנגד מתחת לרמה זו כמה פעמים ב-2004-2005 ונתמך מעל רמה זו כמה פעמים בשנים שלאחר מכן. ניתן להסיק מכך שרמה זו משמעותית לפעילי המט"ח, ואם כך גם לנו.
בסוף השבוע, למרות ההסתברות הגבוהה לתמיכה ברמה זו, פרץ היורו את רמת התמיכה ההיסטורית - 1.25 דולרים ליורו. בכך התחזקה ההערכה כי אנחנו מצויים במגמה שלילית מובהקת. פריצה זו "מאתגרת" אותנו לחפש "רצפה" חדשה למטבע. היעד הבא כלפי מטה הוא רמת 1.18-1.19 דולרים ליורו, שהיא רמת תמיכה נוספת.
יש הסתברות לתמיכה באזור 1.2 דולרים ליורו, שכן אזור זה הוא תיקון של 50% מהמהלך העולה ארוך הטווח של היורו שהחל בסוף 2000 והסתיים ביולי 2008. באופן מעשי, לאור פריצת התמיכה, לא מומלץ לנסות ולתפוס את ה"סכין" כעת.
נמתין לאחד מהתרחישים: פריצה מחודשת כלפי מעלה של רמת 1.25 שתלמד על היפוך מגמת טווח קצר, או תמיכה ברמת 1.18-1.20 דולרים ליורו לצורך קנייה "ספקולטיבית" של היורו בשילוב פקודת stop loss מתחת ל-1.17 דולרים ליורו.
הכותב הוא מנכ"ל משותף בבית ההשקעות
יורו-דולר: הזדמנות קנייה או "תקרה של מרתף"
יאיר אלק
17.5.2010 / 6:58