פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחיר המשבר: פגיעה של מיליארד דולר ביצוא

      בזמן שאירופה כורעת תחת נטל החובות, ישראל צפויה לספוג פגיעה בהיקף היצוא שלה. על פי מחקר של התמ"ת, אם המשבר לא יתרחב למדינות נוספות - יירד היצוא הישראלי ב-2%

      המשבר באירופה צפוי להוביל לירידה של מיליארד דולר ביצוא הישראלי לאירופה - כך קובע מחקר שנערך במשרד התמ"ת באגף מחקר וכלכלה בראשות בני פפרמן.

      "בהנחה שמעגל המשבר לא יתרחב מעבר למדינות ה-PIIGS(פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד), ואם הפגיעה ביצוא הישראלי תהיה, בהנחה מחמירה, בשיעור של כשליש מסך היצוא הנוכחי אליהן, הרי שהפגיעה הכוללת ביצוא תהיה בהיקף של כמיליארד דולר - 2% מסך היצוא הישראלי ב-2009", נכתב במחקר.

      עם זאת, כלכלני משרד התמ"ת ציינו כי הסכנה למדינת ישראל כתוצאה מהמשבר בממדיו הנוכחיים מוגבלת בהיקפה, "הן מבחינת היקף הפגיעה ביצוא הישראלי והן מבחינת החשיפה הישירה הנמוכה של מוסדות פיננסיים בישראל לאג"ח ממשלתיות או פרטיות של המדינות בסיכון ישיר".

      אפריל חלש

      כבר במארס נרשמה ירידה של 5.7% ביצוא התעשייתי למדינות האיחוד האירופי לרמה של 965 מיליון דולר, לעומת 1.023 מיליארד דולר בפברואר - כך נמסר מהמחלקה הכלכלית במכון היצוא בראשות שאולי כצנלסון. שער היורו הממוצע בדולרים במארס היה נמוך בכ-0.8% מהשער הממוצע בפברואר. עם זאת, כלכלני המכון ציינו כי אין למהר להסיק מסקנות מנתוני חודש בודד.

      יצוא הסחורות באפריל ירד בכ-8% לעומת מארס, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). היצוא באפריל הסתכם ב-3.44 מיליארד דולר, לעומת 3.7 מיליארד דולר במארס, 3.5 מיליארד דולר בפברואר ו-3.46 מיליארד דולר בינואר 2010.

      ממכון היצוא נמסר כי עיקר הירידות באפריל נרשמו בענפי הכרייה והחציבה וההיי-טק. היצוא בענפי הכרייה והחציבה ירד מ-215 מיליון דולר במארס ל-116 מיליון דולר באפריל; היצוא בענפי ההיי-טק ירד מ-673 מיליון דולר במארס ל-581 מיליון דולר באפריל. גם במוצרי מתכת בסיסית, הכוללים כנראה יצוא ביטחוני, נרשמה ירידה ביצוא, מ-237 מיליון דולר במארס ל-204 מיליון דולר באפריל.

      לפי המחקר של התמ"ת, המשבר פוגע בכושר התחרות של היצוא, בעקבות התחזקות השקל מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל. ההתחזקות נובעת, על פי כלכלני התמ"ת, בעיקר מתנועות הון של ספקולנטים.

      הפתרונות שמציעים כלכלני משרד התמ"ת לירידה ביצוא כוללים הסטת יצוא לשווקים חדשים באסיה ובמדינות מתעוררות. בנוגע להתחזקות השקל מציעים במשרד התמ"ת לשקול צעדים רגולטוריים נוספים מלבד רכישת הדולרים שביצע בנק ישראל בשנה האחרונה, במטרה להתמודד עם המסחר הספקולטיבי בשקל.

      בין האמצעים שמציעים בתמ"ת ניתן למצוא הגדלה של דרישת הביטחונות במסחר במט"ח, מיסוי תנועות הון לזמן קצר על משקיעים זרים (הגבלה שחלה על משקיעים ישראלים כיום) והגבלות אחרות על תנועות הון לטווח קצר.

      כלכלני התמ"ת מעריכים כי אם יתפשט המשבר לשאר העולם בשל השפעתו על מערכת הבנקאות, ייתכן שתירשם ירידה נוספת בביקוש העולמי ליצוא מישראל, בדומה לירידה שנרשמה במחצית השנייה של 2008 ובמחצית הראשונה של 2010.

      ענפים בסיכון

      על פי נתוני משרד התמ"ת, היקף היצוא של ישראל (לא כולל שירותים) לכלל המדינות באירופה הסתכם בכ-15.4 מיליארד דולר ב-2009. היצוא הישראלי למדינות העומדות בסכנה של חדלות פירעון - יוון, אירלנד, פורטוגל ספרד ואיטליה - נאמד ב-2009 ב-2.6 מיליארד דולר, כ-18% מהיקף היצוא הישראלי לאירופה. היבוא מארצות אלה הסתכם בכ-3.78 מיליארד דולר ב-2009. לישראל גירעון מסחרי מול איטליה ואירלנד ועודף מסחרי מול יוון, ספרד ופורטוגל.

      הענפים החשופים ביותר למשבר הם ענפי הכימיקלים וזיקוק הנפט, כלי רכב מנועיים, מכונות וציוד, ציוד ומנועים חשמליים. ענפים בחשיפה נמוכה יותר הם ענפי הברזל והפלדה, גומי ופלסטיק, דשנים, כרייה וחציבה, מתכות אל ברזיליות, תכשיטים וצורפות.

      מנתוני משרד התמ"ת עולה כי היקף היצוא הישראלי ליוון הסתכם ב-2009 ב-272 מיליון דולר. בסך הכל פועלים בישראל 873 יצואנים המייצאים למדינה העומדת בלב המשבר הנוכחי. תשעה מתוך היצואנים אחראים לכ-50% מהיקף היצוא.

      היצוא לאירלנד ב-2009 הסתכם ב-92 מיליון דולר. בסך הכל מייצאים למדינה 514 יצואנים ישראל, כאשר 13 מהם אחראים לכ-50% מהיצוא. היצוא לפורטוגל הסתכם ב-110 מיליון דולר ב-2009, ובוצע על ידי 447 יצואנים, ש-15 מהם מייצאים כמחציתו. היצוא לספרד הסתכם ב-915 מיליון דולר, ומבוצע על ידי 1,386 יצואנים, ששישה מהם מייצאים כמחצית ממנו. היצוא לאיטליה ב-2009 הסתכם ב-1.191 מיליארד דולר, ובוצע על ידי 1,968 יצואנים, ש-12 מהם מייצאים כ-50% ממנו.

      כמחצית מהיצוא הישראלי למדינות שעומדות במרכז משבר היורו מתמקד בתחומי דשנים, כימיקלים, חקלאות, מערכות לחימה, רכיבים אלקטרוניים, פרמצבטיקה ומוצרי גומי ופלסטיק.