המדינה תממן את כרטיסי הטיסה של העובדים הזרים

>> ועדת אקשטיין בעניין מדיניות התעסוקה של ישראל אינה הראשונה שבראשה עומד המשנה לנגיד, צבי אקשטיין. לפני שנתיים עמד אקשטיין בראש ועדה שניסחה המלצות לגבי המדיניות הממשלתית בנוגע לעובדים הזרים. לקראת כנס קיסריה עמד אקשטיין בראש צוות שעידכן את ההמלצות בנוגע לעובדים הזרים.

אקשטיין ממשיך להדגיש כי הקטנת מספר העובדים הזרים הוא אחד התנאים להגדלת שיעור התעסוקה בישראל. לשם כך הוא ממליץ לשנות קודם כל את מתווה העסקת העובדים הזרים בחקלאות. החקלאות והסיעוד הם שני הענפים העיקריים המעסיקים כיום עובדים זרים באופן חוקי.



אקשטיין ממליץ לעבור להעסקת עובדים זמניים בלבד בחקלאות, כאשר העובדים הזרים יובאו לישראל לעונה החקלאית הרלוונטית, לתקופה של עד תשעה חודשים, ואז יחזרו למדינתם. לדבריו, מבנה ההעסקה הזמני מועדף על החקלאים, משום שאז אין להם צורך לכלכל את העובדים הזרים בעונות שבהן אין עבודה חקלאית.



מבנה זה גם עשוי לפתור את בעיית הניצול הנורא של העובדים הזרים, המשלמים דמי תיווך של אלפי דולרים לחברות המייבאות אותם לישראל, ולאחר מכן נשארים כבולים למעסיקם בשל החובות הגדולים שצברו. החוק אמנם אוסר על גביית דמי תיווך גבוהים, אבל בפועל ידוע כי מרבית העובדים הזרים נדרשים לשלם כ-10,000 דולר למתווכים בישראל ובחו"ל כדי להצליח לקבל עבודה בישראל.



המעבר לעבודה זמנית הופך את תשלום העמלות ללא סביר מבחינת העובדים הזרים, ולכן צפוי כי הנוהג ייעלם. כמו כן, אקשטיין ממליץ כי התיווך ביבוא עובדים זרים יוצא מידי חברות פרטיות וייעשה בידי המדינה - על ידי משלוח נציגים של רשות ההגירה למדינות המוצא של הזרים, בהסכמת הממשלות במדינות המוצא, וטיפול שם באיתור של עובדים זרים שיובאו לישראל.



הטיפול בידי המדינה יורחב גם לכך שהמדינה תשלם את כרטיסי הטיסה שלהם - עוד אמצעי שמקטין את הנטל הכלכלי על העובדים הזרים, ואת הכבילה שלהם לעבודה בישראל גם לאחר תום האשרה שלהם. מימון כרטיסי הטיסה ייעשה על חשבון מס המעסיקים שגובה כיום המדינה ממעסיקי העובדים הזרים. משמע, המדינה תוותר על הכנסותיה ממס מעסיקים כדי לאפשר את המעבר לדפוס עבודה של עובדים זמניים בלבד בחקלאות.



כדי שניתן יהיה להעסיק עובדים זרים זמניים בחקלאות יש צורך בשינויי חקיקה, וביטול הסעיף בחוק שאוסר על עובד זר ששהה בישראל חמש שנים להמשיך ולעבוד בישראל. במקום זאת, החקיקה החדשה תאפשר לעובדים זרים לקבל אשרה זמנית אישית. כך, עובד זר שהחקלאי בישראל מרוצה ממנו, יקבל מדי שנה אשרה על שמו לתשעה חודשים לחזור לעבוד בישראל. כך העובדים הזרים לא ייהפכו למהגרים דה פקטו, וגם ניתן יהיה דה פקטו להמשיך ולהתקשר עם עובדים מוצלחים שנה אחר שנה על בסיס עונתי. בנוסף, ההתקשרות האישית מייתרת את הצורך בחברות תיווך ביבוא של העובדים הזרים, מה שאמור לתרום עוד להפחתת הניצול הנורא של העובדים וכבילתם לעבודה בישראל בשל חובות שצברו.



לדברי אקשטיין, יש התקדמות רבה בחקיקה שנועדה להקטין את מספר העובדים הזרים, אבל עדיין קיימת חולשה רבה באכיפה. "זה שממשיכים לראות עובדים שעומדים בגלוי בצמתים ומחכים למעסיקים מזדמנים שיאספו אותם, גורמת לאווירה כאילו זה תקין להמשיך ולהעסיק עובדים זרים ללא היתר", הוא אומר.



לדבריו, לישראל אין עדיין פתרון לטיפול בבעיית 24 אלף המסתננים מסיני. הוא מזהיר כי חייבים להעניק להם זכויות יסוד כמו חינוך ומגורים, אבל בה בשעה אסור לשלבם בשוק העבודה, מאחר שהם יביאו לפגיעה קשה ברמות השכר המשולמות - ולהדרה נוספת של עובדים ישראלים עניים משוק העבודה. לכן, אקשטיין מציע להעסיק אותם כחוק (עם שכר מינימום), אבל בעבודות שהן מחוץ לשוק העבודה הרגיל, כמו יערנות וחפירות ארכיאולוגיות.



לדבריו, לישראל אין עדיין מדיניות הולמת לגבי עובדות הסיעוד, שרובן פיליפיניות. הוא מזהיר כי זה בלתי סביר להעניק אשרת עבודה לעובדות צעירות למשך שנים ארוכות, ולאחר מכן - כאשר הן מתחתנות ויולדות כאן ילדים - למנוע מהן אזרחות. לדברי אקשטיין, חייבים לאפשר זכות לאזרחות לעובדים זרים שעובדים בישראל שנים ארוכות ומקימים כאן משפחות. לחלופין, יש לחדול מיבוא עובדות צעירות, ולעבור לייבא רק עובדות מבוגרות - שלא יקימו משפחות בישראל.



אקשטיין מציע גם לבדוק אם באמת כל קשיש שמקבל היתר להעסיק עובדת זרה באמת מעסיק אותה 24 שעות, משום שהעסקה של עובדת סיעוד בשעות היום בלבד יכולה להיעשות בקלות על ידי עובדים ישראלים. לשם כך הוא ממליץ לתמרץ העסקת עובדים ישראלים בסיעוד.