"המדינה נכשלת בטיפול בעבריינות בנייה"

>> פרקליט המדינה משה לדור קורא להקים גוף חקירות לאומי, שיתמחה בחקירות עבירות בנייה גדולות ויפעל במסגרת המשטרה או המשרד לביטחון פנים. כמו כן, קורא לדור לתגבר את מערך הפרקליטים שמטפלים בעבירות בנייה מורכבות, ולהעביר את הטיפול בהן מהרשויות המקומיות למדינה. זאת נוכח כישלון המדינה - בייחוד הרשויות המקומיות - להתמודד עם עבריינות הבנייה.



באחרונה כתב לדור מכתב בנושא למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין. לדור הדגיש במכתבו, כי הרעיון קדם לחשיפת פרשת הולילנד, וכי הוא ממוקד לא בחקר חשדות למעשי שחיתות ברמה התכנונית, אלא באכיפת החוק בשטח על עברייני בנייה.

"הניסיון מלמד כי העבריינות הקשה והמשמעותית בתחום התכנון והבנייה אינה רק תולדה של שחיתות בשלב התכנון, אלא מתבטאת גם בבנייה בהיקפים ניכרים בלא היתר או בסטייה ממנו. בדרך זו הוקמו ומוקמים שכונות ויישובים, מבנים רבי מידות ומרכזים מסחריים. בנוסף, שימוש בניגוד להיתר או לתוכנית הוא חזיון נפוץ ונעשה בהיקפים גדולים ולעין כל. מערכת האכיפה במתכונתה הנוכחית חסרה את היכולת להתמודד עם אלה, ולכן כשלה וכושלת בטיפול בה", כתב לדור.



על פי לדור, הרשויות המקומיות והמדינה אינן מצליחות להתמודד עם עבריינות הבנייה מאחר שמערכי הפיקוח והתביעה אינם מתאימים להיקפי העבריינות ולמאפייניה - בייחוד לעבירות הבנייה הגדולות.



"להגדיל את מספר התובעים בתחום"



"בולט בהיעדרו גוף חקירה מקצועי מטעם המדינה, המסוגל ונכון לבצע אכיפה אפקטיבית במקרים משמעותיים ולשמש גורם מנחה ליחידות הפיקוח המקומיות", כותב לדור. "במצב דברים זה, מחמת הליקוי הקולוסלי בשלב החקירה, אין לתביעה ולבתי המשפט יכולת להוציא מן הכוח אל הפועל את הוראות החוק, ולעשות שימוש אפקטיבי בכלים הרבים הקבועים בו. קושי משמעותי נוסף הוא במספר המצומצם של הפרקליטים המתמחים בטיפול בסוג זה של עבירות, וההכרח בהגדלת מספר התובעים העוסקים בתחום".



ואולם אלה אינן הבעיות היחידות - לדור מציין במכתב בעיה קשה שעומדת כיום בפני אכיפה נאותה של חוק התכנון והבנייה, שהיא הכספים הרבים המעורבים בעבירות הבנייה, הרווחים הגדולים של העבריינים מביצוע העבירות, והאפשרויות שלהם להשתמש בחלק מהכספים כדי להסיט את השלטונות מהעבירות שלהם. "בתחום התכנון והבנייה, ובעיקר בפרויקטים משמעותיים, מעורב כסף רב, ולעבריינים יש אינטרס משמעותי למנוע אכיפה אפקטיבית שתמנע מהם את מימוש הרווחים הצפויים כתוצאה מביצוע העבירות. בנסיבות אלה רק גוף עצמאי, נחוש ומקצועי יכול להתמודד עם אתגרי חקירת מקרים מורכבים או רחבי היקף, ולעמוד כנגד מערכת הלחצים והוכחות הפועלים בתחום", כותב לדור.



כיום, הוא מציין, הדרג החוקר את עבירות הבנייה כולל בעיקר פקחי בנייה בוועדות המקומיות ובמשרד הפנים. הם מתאימים לבדיקת עבירות פעוטות. ואולם דווקא העבירות שפוגעות יותר בציבור, ושכסף רב יותר מעורב בעשייתן, הן עבירות מורכבות שדורשות יכולת ומיומנות שלמפקחים מהשורה אין.



אמנם קיימת כיום יחידה ארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, אך לזו, כותב לדור, "אין את היכולת המקצועית הנדרשת, אין את ההכוונה המקצועית ואף לא את המוטיבציה ההכרחית לשם ביצוען והצלחתן של חקירות מורכבות מהסוג האמור. היחידה הארצית אינה רואה עצמה כיחידת חקירות ואינה נכונה למלא כל תפקיד מערכתי ביצועי בעניין זה. בין היתר היא מסרבת באופן עקבי לטפל בעבירות בנייה מאג'וריות (גדולות - א"מ) בשטחים המבונים במרחבי התכנון המקומיים".



כאמור, לדור גורס כי אין מספיק פרקליטים שמטפלים בעבירות בנייה, ומבחינה זו גם הקמת המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה לא הצליחה לעזור להרתיע את עברייני הבנייה. לדור כותב על היחידה הזו כי היא "יחידת מטה קטנה שאינה יכולה, במסגרתה הנוכחית, ליתן מענה מספיק לאכיפה הצפויה מיישום הרפורמה ותגבור מערך החקירות".