הלקח היווני

>> רבים מנסים להעריך כיצד ישפיע המשבר ביוון ובמדינות נוספות באירופה על היצוא הישראלי והכלכלה הישראלית. ואולם השאלה היותר רלוונטית היא אלה לקחים על המשק להפיק מהמשבר כדי להבטיח שישראל לא תיקלע למשבר מסוג זה.

ישראל חצתה עד כה באופן מרשים את המשבר הכלכלי, אך מבט לעבר הפרמטרים המקרו-כלכליים המדאיגים את שוקי ההון בעולם (גירעון ונטל חוב הממשלה), מגלה כי מצבנו אינו משופר כפי שנדמה.



הממשלה נהגה נכון כשלא נענתה בתקופת המשבר ללחצים שהופעלו מכיוונים שונים להרחיב את ההוצאה (כמו רשתות ביטחון רחבות לחסכונות), ולכן שמרה על גירעון סביר בתקופה קשה זו. ואולם יש לזכור כי הבנקים בישראל לא הספיקו לטבוע כעמיתיהם בארה"ב ובאירופה בים "המוצרים הפיננסיים" (כמו הסאבפריים) שהפילו בנקים רבים במערב. ניתן להניח כי ככל שהיה חולף הזמן, היו גם הבנקים בישראל מעורבים יותר ויותר בסוג זה של "נכסים רעילים", שכן באיחור מסוים אנו נוטים להצטרף לאופנות שכאלה, מה גם שהן לא נאסרו על ידי בנקים מרכזיים בעולם וגם בישראל.



אילו זה היה המצב בישראל וגם אצלנו היה קורס מוסד פיננסי משמעותי, אז למעשה לא היתה לממשלה אפשרות שלא לתמוך במוסד הקורס, ולא מן הנמנע כי גם בישראל היה הגירעון הממשלתי עולה במצב זה על 10% תוצר.



אמנם ישראל חווה כיום צמיחה מוגברת בהשוואה למדינות באירופה שמפחיתה את רמת הסיכון לתרחיש משברי נוסח יוון, אך מנגד מרחף מעלינו באופן תמידי ענן ביטחוני שעלול לשנות את המצב הכלכלי ואת אמון השווקים מהקצה אל הקצה. לפיכך, הלקח שראוי ללמוד ממצבן הרעוע של כמה מדינות באירופה הוא כי יש לנצל את התקופה הקרובה כדי "לברוח" כמה שיותר מהר ממעגל הסיכון של המדינות הבעייתיות. יש צורך לשנות את סדר העדיפויות המקרו-כלכלי ולקבוע בראשו יצירת כרית ביטחון עבה ככל שניתן שתגן עלינו בקרות זעזוע חיצוני - כלכלי או ביטחוני.



שינוי סדר העדיפויות המקרו-כלכלי לא היה נדרש עד לאחרונה, שכן היה בשווקים ביטחון גבוה ביכולתן של מדינות מערביות לפרוע חובותיהן, אך הספקנות שחדרה באחרונה לשווקים בהתייחס ליכולת הפירעון של מדינות, אינה מבטיחה כי מדינה שתעמוד בחלק העליון של הקווים המנחים באירופה (גירעון עד 3% תוצר ונטל חוב עד 60%) תינצל ממשבר, מה גם שישראל עדיין אינה עומדת בקווים מנחים אלה. מכאן ההכרח לשנות בהקדם את סדרי העדיפויות ולהגיב מהר לשינוי החד בשווקים. כדי ליצור את כרית הביטחון הנדרשת, יש ליצור בשנים הקרובות עודפים ולא גירעונות בתקציב המדינה ולגנוז תוכניות להגדלת הוצאות הממשלה בקצב מוגבר מבעבר, שלא מתאימות לעולם האכזרי הנוכחי. הנזק למשק ולחברה מאי הגדלת הוצאות הממשלה בשנים הקרובות הוא כאין וכאפס למול הנזק שעלול להיגרם ממצב משברי.



הכותב הוא מנכ"ל בסס"ח - החברה הישראלית לביטוח אשראי, ולשעבר הממונה על התקציבים באוצר