העליון: המזרחי לא אחראי לקריסה של מחסני חשמל; לא ישלם פיצוי של 11 מיליון שקל

צפירת הרגעה לבנקים בישראל: בית המשפט העליון ביטל אתמול (ראשון) את פסק דינו יוצא הדופן של בית המשפט המחוזי בעניין בנק מזרחי טפחות ומחסני חשמל. הבנק חויב בפיצויים של 11 מיליון שקל (כ-23 מיליון שקל בערכים של היום), לאחר שעצר את האשראי לחברת מחסני חשמל ב-92' וגרם לקריסתה.



פסק הדין ניתן בפשרה וללא נימוקים. השופטים מרים נאור, חנן מלצר ויצחק עמית קבעו כי במקום הסכומים הנקובים בפסק הדין שבוטל - ישלם הבנק למחסני חשמל, בתוך 30 יום, סכום של 4.5 מיליון שקל בלבד.



לפני כשנה חייב המחוזי את בנק המזרחי לפצות את חברת מחסני חשמל (הישנה) בגין סגירה ללא התראה של מסגרת האשראי הבנקאי של חברה. ב-91' חרגה מחסני חשמל ב-270 אלף שקל ממסגרת האשראי שאושרה לה בבנק. במארס 92' שלח הבנק הודעה על סגירה מיידית של מסגרת האשראי בשל אי עמידה בהסכם האשראי - זאת לאחר שמנהל הסניף אישר את החריגה.



בתביעתה טענה מחסני חשמל כי המידע על סגירת מסגרת האשראי התפשט בין ספקי החברה ואלה ניסו להוציא סחורות ממחסני החברה. כדי למנוע מהם לעשות כן נאלצה החברה להגיש בקשת פירוק. השופטת ברון מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי "בנק מזרחי היה אחראי להתמוטטות חברת מחסני חשמל ולפירוקה, וזאת כשהחליט ללא התראה על סגירה מיידית של מסגרת האשראי שהעמיד לרשותה".



חשיבתו של פסק הדין נבעה בעיקר מהיותו תזכורת לבנקים בתקופה שבה תפקידם בניהול סיכוני אשראי משמעותי במיוחד. כאשר מתמודדים הבנקים עם הרבה מאוד חברות ועסקים שנקלעים לקשיים, והם נוטים לקפוץ את אגרופם ולכווץ את מסגרות האשראי, הזהירה השופטת ברון מניהול סיכוני אשראי באופן שמתעלם ממצבו של הלקוח, הלווה. ברון הכתיבה את נוסחת האיזון: "על הבנק היה לשקול את הנזק שעלול היה להיגרם לחברה - ואכן נגרם לה בפועל - כתוצאה מסגירה מיידית של מסגרת האשראי, מול הנזק שהיה נגרם לבנק מנקיטה באמצעים חריפים פחות".



פסק הדין גרם לסערה בבנקים, אשר איימו בעקבותיו כי יחמירו את מדיניות האשראי. מומחים לדיני בנקאות הזהירו כי בעקבות פסק הדין יהיו הבנקים קפדניים וזהירים יותר במתן אשראי, ועסקים קטנים יינזקו עוד יותר. כך לדוגמה, עו"ד גד טיכו ממשרד כספי, שייצג את הבנק בהליך, אמר שפסק הדין יוביל לבנקאות מתגוננת, וכי הבנקים ייאבדו חלק מהגמישות החיונית בחיי המסחר. עו"ד דליה טל ממשרד קנטור אלחנני טל, מבכירות עורכי הדין בתחום הבנקאות, אמרה בעקבות פסק הדין כי הלקח לבנקים ברור: אסור להתמהמה ויש להקדים את עצירת האשראי ככל שניתן.



הבנק, באמצעות עוה"ד גבי מויאל-מאור, רם כספי וטיכו, עירערו על פסק הדין. לטענת הבנק, בית המשפט המחוזי טעה בקביעת אחריות הבנק בגין הפרת חובות כלפי החברה, תוך התעלמות מאחריותה הישירה של החברה לקריסתה הכלכלית.



באוגוסט 2009 קבעה שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה כי ביצוע פסק הדין יעוכב עד להחלטה בערעור, וכי סיכויי הערעור אינם זניחים. השופטת הוסיפה כי אין להוציא מכלל אפשרות התערבות של בית המשפט בסכום הכספי שהבנק חויב בו - כפי שאכן נעשה לבסוף בפסק הדין משלשום.



פרוקצי'ה קבעה עוד כי "נשוא הערעור מעלה שאלות בלתי שגרתיות ביחס לחובות המוטלות על בנק כלפי לקוח, הנהנה מקו אשראי בנקאי הדרוש לו לצורך עסקיו", ואולם בסופו של דבר בית המשפט העליון לא הכריע בשאלות אלו. בעקבות ביטול פסק הדין נראה כי גם האזהרה שניתנה לבנקים להתחשב במצבו של הלווה בעת ניהול סיכוני האשראי, אינה רלבנטית יותר, מה שעלול להביא לפתחם של בתי המשפט תביעות מצד חברות ועסקים שהבנקים סגרו להם את מסגרת האשראי ללא הודעה מוקדמת.



עו"ד גד טיכו, בא כוח הבנק, ציין כי מדובר בתוצאה מצוינת לבנק שכן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שהטיל על הבנק חיוב של כ-23 מיליון שקל בוטל. "על פי המלצת בית המשפט העליון הצדדים הסכימו כי פסק הדין המחוזי יבוטל ובית המשפט יחליט על דרך הפשרה בין מינימום של 3 מיליון שקל למקסימום של 10 מיליון שקל. העובדה כי היום בית המשפט העליון פסק על הצד הנמוך, סך של 4.5 מיליון שקל, מלמדת על צדקת טענות הבנק", אמר טיכו.



את מחסני חשמל ייצג משרד אפשטיין, חומסקי, אסנת ושות'.