המחקר הגדול בעולם קובע: משתמשים כבדים בטלפונים סלולרים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גידולי מוח ממאירים

תחושות הבטן של רבים הולכות וצוברות הוכחות: העשירון העליון של המשתמשים הכבדים בסלולר, המדברים 30 דקות ביום ויותר, נמצאים בסיכון מוגבר של 40% יותר מאחרים לפיתוח גידולי מוח ממאירים. כך עולה מתוצאות מחקר האינטרפון – המחקר הבינלאומי הגדול ביותר שנעשה אי פעם לבדיקת הקשר בין שימוש בטלפונים סלולאריים לבין התפתחות גידולי מוח. במחקר שהתבצע בין השנים 2000 ל- 2004 השתתפו 5000 נחקרים עם גידולי מוח ממאירים ושפירים, מ- 13 מדינות שונות, שנבדקו מול קבוצת ביקורת בהיקף זהה ללא גידולים.



עוד נמצא במחקר כי הסיכון המוגבר לפתח גידולים ממאירים במוח נצפה בייחוד בקרב משתמשים שדיברו בסלולאר באותו צד שבו התפתח הגידול ובאנשים שפיתחו את הגידול באונה הטמפורלית של המוח, הממוקמת ליד האוזן, שם מרוכזת מרבית הקרינה הסלולארית. עם זאת, החוקרים קובעים כי לא ניתן להסיק על קשר סיבתי, בשל "הטיות וטעויות מדידה המגבילות את המסקנות שניתן להסיק".



תוצאות המחקר מתפרסמות הבוקר (ג) במקביל בכל 13 המדינות שהשתתפו במחקר, באיחור של חמש שנים, לאחר שהיו אמורות להתפרסם כבר ב- 2005 והתעכבו בגלל המורכבות הגדולה של המחקר וחילוקי דעות בין המשתתפים הרבים בו.



התוצאות אינן חד משמעיות: מלבד קבוצת המשתמשים הכבדים, נמצא כי בקרב כלל המשתתפים נמצא סיכון נמוך בלבד לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים. עם זאת, כאשר שינו החוקרים את שיטת עיבוד הנתונים והשוו רק בין המשתמשים בסלולאר לבין עצמם, התוצאות היו יותר חזקות ומובהקות – לכיוון של קשר סיבתי בין גידולים לשימוש.



"תוצאות המחקר צריכות להדליק נורות אדומות מאד משמעותיות", אומרת מנהלת המחקר בישראל, פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה קלינית במכון גרטנר המשותף לשיבא ולמשרד הבריאות, "קרוב לוודאי שרוב הערכות הסיכון המדווחות במחקר הן תת הערכה של הסיכון האמיתי, שכן מדובר במחקר מורכב ומאתגר ביותר שסובל מהטיות וטעויות ונעשה בשלב מוקדם מאד של השימוש בטכנולוגיה של טלפונים סלולאריים. התוצאות מטרידות כיוון שמרבית המשתתפים במחקר היו משתמשים קלים מאד וצברו מעט מאד חשיפה לעומת השימוש של היום. חציון זמן השימוש היה כשעתיים וחצי בחודש והמשתמשים הכבדים ביותר דיברו כחצי שעה ביום בלבד – זמן שהוא זעום יחסית לשימוש של המשתמשים הכבדים של היום. בנוסף, מאז עלה מאד גם השימוש בקרב ילדים שהם אוכלוסיה רגישה במיוחד לפיתוח סרטן".



מחקר האינטרפון הוא מחקר הדגל הגדול והמפורסם ביותר בעולם שהחל על רקע הדאגה ההולכת וגוברת בציבור מפני ההשפעות והסכנות של השימוש ההולך וגדל בטלפונים סלולאריים. הוא התבסס על ראיונות אישיים עם כ- 5000 אנשים ברחבי העולם הסובלים מגידולים שפירים וממאירים במוח.



עלות המחקר הגיעה עד היום ל- 19.2 מיליון יורו (כ- 90 מיליון שקל) מתוכם 5.5 מיליון הגיעו מתעשיית הסלולאר, והועברו באמצעות מנגנון הגנה שהבטיח את עצמאותם של החוקרים. שאר המימון הגיע ממקורות לאומיים ומקומיים במדינות המשתתפות. לדברי סדצקי, "אין שום בעיה בכך שחברות הסלולאר משתתפות במימון המחקר, כי הן מרוויחות כל כך הרבה כסף ורק טבעי שיהיו שותפות במימון מחקר שעלותו כל כך גבוהה". לדבריה, "מעולם לא היה לי שום קשר עם החברות ולא חשתי שום לחץ מצידן".



הפרויקט הבא של החוקרים הוא מחקר ה- mobikids שיתמקד בילדים ונוער – אוכלוסיה שנחשבת לרגישה יותר לפיתוח סרטן בעקבות חשיפה לגורמים מסרטנים, ולא נכללה במחקר האינטרפון. מאז הסתיים מחקר האינטרפון הפכו הילדים והנוער לקהל משתמשים כבד בטלפונים סלולאריים – עובדה שמטרידה מאד את החוקרים. המחקר החדש ימומן על ידי האיחוד האירופי ויתבסס על לקחים שנלמדו מניהול מחקר האינטרפון. הוא ייערך בשיתוף 13 מדינות, כולל ישראל, וישתתפו בו ילדים בגילאים 10 עד 24 שפיתחו גידולי מוח.



"טכנולוגיית הטלפונים הסלולאריים נטמעה בעולם כולו ואין ספק שתלווה אותנו גם בהמשך", מסכמת סדצקי. "בהתחשב באי הבהירות שקיימת היום לגבי מידת הנזק – אנו חייבים להרחיק את מקור הקרינה מהגוף ומהראש באמצעים זולים ופשוטים וללמוד לדבר כשהמכשיר אינו צמוד לראשנו. הגיע הזמן שיצרניות הסלולאר גם יפתחו מכשירים שאינם נצמדים אל הראש".



הישראלי הממוצע - משתמש כבד



האם רוב משתמשי הסלולאר בישראל יכולים לנשום לרווחה לאור ממצאי מחקר האינטרפון לפיהם הרוב המוחלט של המשתמשים אינו נמצא בסיכון לפתח סרטן? התשובה חש משמעית: בהחלט לא. מאז שהסתיים שלב איסוף הנתונים במחקר האינטרפון חלפו כחמש שנים, אך במונחי התפתחות תעשיית הסלולאר הישראלית – מדובר בנצח. משתמש שמדבר חצי שעה ביום, כמו אותם משתמשים שהוגדרו כ"כבדים" במחקר האינטרפון וסווגו כנמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח גידול סרטני במוח, הוא כבר מזמן לא בעשירון העליון של המשתמשים. למעשה, הוא משתמש די בינוני, כמו רבים מאיתנו. דוגמא נוספת היא מספר הדקות החציוני שמוצג במחקר: שעתיים וחצי בחודש. הישראלי הממוצע שנת 2010 מדבר הרבה יותר: משך השימוש הממוצע בישראל עומד על כ- 11.5 שעות בחודש – כמעט פי 5 מהשימוש החציוני במחקר.



אז נכון שמאז שנערך המחקר גם התרחב השימוש ב- sms, דיבוריות ואוזניות שמפחיתים את החשיפה הישירה למוח, ונכון שהטכנולוגיה הסלולארית של הדור השלישי כרוכה בפחות קרינה – אך בשורה התחתונה הישראלי הוא עדיין משתמש כבד בהשוואה לאחרים והיום מסתבר שהוא חשוף לסיכון בריאותי לא פשוט.