הבעיות במחקר: נתונים מיושנים וטעויות מדידה

>> מחקר אינטרפון מתפרסם עם כוכבית גדולה בצד, במקום סימן קריאה. בהודעה העולמית לעיתונות מצוין כבר בהתחלה כי הממצאים נגועים בהטיות ומגבלות מתודולוגיות שונות. גם חמש השנים הארוכות שעברו מאז סיום המחקר ועד פרסום התוצאות משקפות את הקשיים שליוו את החוקרים בעיבוד וניתוח הנתונים הגולמיים של המחקר.



מהן הבעיות המתודולוגיות המרכזיות במחקר ובניתוח תוצאותיו? ראשית, מרבית המשתתפים במחקר היו משתמשים קלים מאוד, שכן מדובר בטכנולוגיה צעירה שהיתה צעירה

אף יותר ב-2000, השנה בה החל המחקר. מאז ועד כה גדל היקף השימוש לאין שיעור - מה שמטיל צל על הממצאים. בהתאם לכך, חציון זמן השימוש במחקר היה שעתיים וחצי בלבד - בהשוואה ליותר מ-11 שעות בממוצע בישראל כיום. המשתמשים הכבדים במחקר דיברו במשך כחצי שעה ביום - היקף שימוש שמאפיין כיום הרבה יותר אנשים.



בעיה נוספת היא שהמחקר אינו כולל ילדים, שכן בעת עריכתו לא היו ילדים שדיברו 10 שנים לפחות - תנאי הסף להשתתפות במחקר. ילדים הם אוכלוסייה רגישה במיוחד לפגעי גורמים מסרטנים, ולכן המחקר הבינלאומי הבא יוקדש להם באופן בלעדי.



בנוסף מסבירה עורכת המחקר בישראל, פרופ' סיגל סדצקי, כי שיעורי ההיענות להשתתפות במחקר היו נמוכים יחסית - 30%-60% בלבד. "המשמעות היא שאנחנו לא יודעים בדיוק מי בוחר להשתתף ומי לא, וייתכן שזה מעוות את תוצאות המחקר. ואכן כאשר בדקו מי סירב להשתתף במחקר בקרב קבוצת הביקורת - נמצא כי מדובר באנשים שנוטים לא להשתמש בסלולר, דבר שעשוי לגרום לתת-הערכה של הקשר בין השימוש בסלולר לסרטן. לכן קיימת במחקר הטיית משתתפים". בעיה נוספת עליה מצביעה סדצקי היא ש"במחקר קיימות טעויות מדידה, הטיות וערכים חריגים".



לסיכום מבהירה סדצקי כי "המסקנות של המחקר מוגבלות ויש תמימות דעים בין החוקרים כי בעולם שבו יש כל כך הרבה משתמשי סלולר חייבים להמשיך לחקור ולבדוק את הקשר. טלפונים סלולריים זו טכנולוגיה חדשה יחסית במונחי מחקר, ועל אחת כמה וכמה במונחי סרטן - גם סרטן ריאה לא רואים אחרי 10 שנים של עישון. העולם רוצה תשובות חותכות של שחור ולבן, אבל המדע הוא תהליך אטי ואנשים צריכים לקבל היום החלטות בריאותיות בעולם מבולבל ומורכב".