משרד ראש הממשלה שוקל תוכנית להקטנת הריכוזיות

>> במשרד ראש הממשלה נערכים לקידום הצעה להקטנת הריכוזיות במשק - ככל הנראה, בעיקר באמצעות איסור על אילי הון בישראל להחזיק בחברות פיננסיות לצד אחזקה בחברות ריאליות גדולות.



משרד ראש הממשלה צפוי להקים בקרוב ועדה שתדון בנושא. ייתכן שמדובר יהיה בוועדת מומחים חיצונית, בנוסח ועדת ברודט שעסקה בתקציב הביטחון, או בוועדת רגולוטרים פנימית, בנוסח ועדת בכר שעסקה בשוק הון.

הוועדה שתוקם תגבש את ההצעות בנוגע לריכוז העוצמה בידיהם של אילי ההון בישראל, המחזיקים בחברות אחזקה גדולות, שדרכן הם שולטים בשרשור על חלקים גדולים של המשק (פירמידות). עם זאת, כבר עתה שוקלים במשרד ראש הממשלה את כיווני ההתערבות האפשריים.



ככל הידוע, הנטייה במשרד ראש הממשלה היא לאמץ את ההמלצות של חוקרים בתחום הריכוזיות - והיא, לכל הפחות, להקטין את כוחם של אילי ההון באמצעות איסור על החזקה בו זמנית של תאגיד ריאלי ותאגיד פיננסי. לשם כך, יצטרכו לקבוע מבחן גודל שמעליו יחול איסור כזה. למשל, מי שאחזקותיו הריאליות עולות על שיעור מסוים מהתוצר של המשק הישראלי, יצטרך לבחור בין אחזקתו הריאלית לאחזקתו הפיננסית. מבחן הגודל המדויק יצטרך להיקבע על ידי הוועדה.



כמעט כל החברות הפיננסיות הגדולות בישראל כיום מוחזקות בידי מי שיש להם גם עסקים ריאליים במדינה. למעשה, רק חברות הביטוח מגדל, מנורה והראל הן חברות פיננסיות משמעותיות, שאינן מוחזקות כיום בידי אילי הון שלהם פעילות ריאלית. מלבדן, בנק הפועלים מוחזק בידי שרי אריסון, שלה גם פעילות תעשייתית ופעילות נדל"ן. בנק דיסקונט מוחזק בידי קבוצת ברונפמן, שמחזיקה גם באיקאה. בנק מזרחי טפחות מוחזק בידי קבוצת עופר (פעילות נדל"ן) ובידי מוזי ורטהיים (קוקה קולה ישראל, זכיינות ערוץ 2). בנק הבינלאומי מוחזק בידי צדיק בינו (קבוצת פז, בית הזיקוק אשדוד). בנק אגוד מוחזק בידי שלמה אליהו (חברת ביטוח) ובידי משפחת לנדאו (יבואני רכב).



חברת כלל ביטוח מוחזקת בידי קונצרן אי.די.בי, חברת הביטוח הפניקס וחברת הברוקרים אקסלנס מוחזקות בידי קבוצת יצחק תשובה. גם חברת הברוקרים פסגות עומדת להימכר לקרן אייפקס, המחזיקה במקביל בתנובה.



לא ברור אילו, מתוך כל הרשימה הזו, ייקבעו כאילי הון גדולים מדי - שיצטרכו לבחור בין פעילותם המשקית לאחזקתם בחברה פיננסית מרכזית במשק הישראלי.



נוסף על מבחן הגודל, במשרד ראש הממשלה שוקלים גם מהלכים נוספים לצמצום השפעתם של הקונצרנים הגדולים במשק הישראלי. בין אלה עולה רעיון של חיזוק חוק ההגבלים העסקיים, שיאפשר לרשות ההגבלים העסקיים כוח התערבות רב יותר במקרה של קונצרנים.



אפשרות נוספת שנבחנת היא חיזוק הממשל התאגידי בקונצרנים הגדולים - למשל, באמצעות הגדלת מספר הדירקטורים החיצוניים ושינוי דרך המינוי שלהם בחברות שנשלטות בשרשור בידי בעל שליטה אחד.



לעומת זאת, ההצעה להטיל מס על דיווידנדים בין חברות בתוך קונצרן נתקלת בפחות התלהבות, בשל ההשלכות שיש לה על מיסוי דיווידנדים במשק בכלל, ומפני שפרט לארה"ב ובריטניה, אין עוד מדינות בעולם שהטילו מס כזה.



ועדת הכספים תדון בריכוזיות במשק



ועדת הכספים תקיים בקרוב דיון בנושא הריכוזיות במשק, שאליו יוזמנו בכירים בבנק ישראל, במשרד האוצר ובמשק, שיתריעו מפני המשך המצב הקייים.



יוזם הדיון, ח"כ חיים אורון (מרצ), אמר אתמול: "אף שוועדת הכספים ניהלה כמה דיונים בדו"ח בנק ישראל, לא נערך דיון מעמיק בנושא הריכוזיות במשק. מלבד דו"ח בנק ישראל התפרסמו עבודות אקדמיות ומאמרים נוספים המעלים את חשיבות הנושא. לא מדובר בנושא שפתרונו הוא 'זבנג וגמרנו', אלא בנושא מאקרו בעל השלכות על תחומים רבים".



מנתוני דו"ח בנק ישראל ל-2009 עולה כי רמת הריכוזיות במשק עולה. עשר המשפחות העשירות ביותר במדינה מחזיקות בכ-30% מההון בישראל ושולטות בכ-25% מהחברות הרשומות למסחר בבורסה. בנוסף מציין הדו"ח כי 20 הקבוצות העסקיות, שרובן בבעלות משפחתית, שולטות באופן ישיר ועקיף בלא פחות מ-160 חברות ציבוריות, המחזיקות בנתח כולל של 40% מהשוק.



אורון הדגיש בפנייתו לכינוס הדיון כי "על בסיס נתונים אלה, קורא בנק ישראל להדק את הפיקוח על הקבוצות העסקיות הגדולות במשק. בבנק מזהירים כי אם אחת מהקבוצות העסקיות הגדולות תקרוס, יימצא המשק בסכנה, ואף מציעים לממשלה לשקול הטלת מס דיווידנד על העברות הון ביניהן. ישראל, על פי נתוני הבנק, נמנית עם המדינות הריכוזיות ביותר בעולם המערבי".



עוד מזהיר הדו"ח מפני רשת הדוקה של קשרי גומלין בין הבנקים למשפחות החזקות, כולל בעלות משותפת או ישיבה משותפת בדירקטוריונים של חברות רבות. על אופי השליטה המשפחתית בחברות נכתב כי רווחת הציבור מותנית בקשרים משפחתיים, ושהכל תלוי בגחמות של אנשים מעטים ובטיב כישורי הניהול של דור הממשיכים.